המלחמה הכלכלית של טראמפ

דונלד טראמפ | צילום: shutterstock

עוד לא עבר חודש מאז שטראמפ נכנס לתפקידו, וכבר כל העולם כמרקחה. אחת מהטקטיקות בהן משתמש טראמפ לשם השגת מטרות מדיניות וחיזוק כלכלתה של ארצות הברית היא הטלת מכסי מגן על סין, בכדי למנוע שטף של סחורות פנימה; מס על סחורות ממקסיקו ומקנדה, בכדי להכריח אותם למנוע זליגה של מהגרים מגבולותיהם לתוך ארצות הברית; ואפילו מס על האיחוד האירופי, בכדי שייבאו יותר סחורות אמריקניות, ויעלו את הסכומים שהם משקיעים בנאטו.

לכאורה זוהי טקטיקה יעילה, אשר משיגה ניצחונות דיפלומטיים ופיננסים בלא הפעלת כוח, ובעיקר ממקסמת לטובתה את העובדהש שארצות הברית מייבאת הרבה יותר משמייצאת, וכמי שהמטבע שלה משמש את הסחר העולמי (דבר שגם מקבל תפנית) ואומנם, לאחר שארצות הברית הטילה עליה מכסים וסנקציות כלכליות, חזרה בה פנמה מהתנגדותה לשינוי המתכונת שבה מתנהלת תעלת פנמה. וגם קנדה ומקסיקו הסכימו להגביר את הפיקוח שלהן על הגירה לארצות הברית.

ברם, לצעדיה של ארצות הברית ישנן גם תופעות לוואי. למשל, ארצות הברית מייבאת מסין מכשירי אלקטרוניקה, צעצועים, ועוד בסך של כחצי טריליון דולר לשנה, גרמניה מייצאת לארצות הברית סחורות ומתכות בסך של כ-157.5 מיליארד יורו בשנה, ואיטליה מייצאת אליה סחורות ברזל ואלומיניום בסך של כ-67.3 מיליארד יורו בשנה. העלאת מכסים לכל הסחורות הללו תייקר אותן בעבור הצרכן האמריקאי, ובכך תתרום להעלאת האינפלציה. לא זו אף זו, מכסי המגן שמטיל טראמפ יוצרים תגובת נגד מצד אותן מדינות, המעלות גם הן מצידן את המס על סחורות אמריקניות; כפי שקנדה המייצאת גז לארצות הברית בסך של 106 מיליארד דולר בשנה, כבר הודיעה שתעשה – דבר שיקשה עוד על הצרכן האמריקני. בקנדה, שכנתה הטובה והקרובה של ארצות הברית, אשר שותפה לה במיזמים רבים (הן כלכליים, הן צבאיים, והן תרבותיים), כבר נוצר אנטגוניזם לסחורות אמריקניות, והממשל הקנדי מעודד רכישת מוצרים קנדים במקום אמריקנים. חברות ענקיות, כמו וולמארט ומקדונלדס, החלו לסבול בקנדה מחרם צרכנים, וכשמושמע ההמנון האמריקאי באירועי ספורט, הוא זוכה לקריאות בוז. תופעה זו קיימת גם בחלק ממדינות אירופה.

אך נראה שהנזק הרב ביותר של שיטת לוחמה זו, המופעלת גם בין ידידים, הינה לטווח הארוך. מדינות שיופעל עליהן הלחץ הכלכלי יחפשו שווקים חדשים לפרוץ אליהם, בדומה למה שעשו רוסיה ואיראן כשהמערב הטיל עליהן סנקציות כלכליות, ובדומה למה שעשתה אנגליה אשר פרצה מזרחה לאחר שנפוליאון פתח במלחמה כלכלית נגדה. לאחר שהשווקים החדשים ייפתחו למדינות הללו שוב לא יחזרו היחסים הכלכליים שלהן עם ארצות הברית למתכונתם הקודמת. כפי שטראמפ עצמו הודה, כבר עתה ספרד החברה בנטו קורצת לבריקס (נכתב על נושא זה טור בעבר), וכבר הודיעה שלא תיכנע לדרישותיו של טראמפ להעלאת תקציב הביטחון שלה. מלבד ההיבטים הכלכליים של זליגה זו, יהיו לכך גם השפעות מדיניות מרחיקות לכת כפי שלמשל עובדה שספרד מייבאת את רוב הגז שלה מרוסיה, מקשה עליה, לשלוח נשק לאוקראינה כפי שעושות ייתר החברות בנטו. אם השווקים האירופים והקנדים ייפתחו יותר למזרח, יהיו לכך גם תמורות פוליטיות, כך ששכרה של ארצות הברית עלול לצאת בהפסדה.

לסיכומו של דבר ניתן לומר, שנשק מכסי המגן שמפעיל טראמפ הוא יעיל רק לטווח הקצר; בתנאי שהוא יוסר עד מהרה. אכן, טראמפ כבר הסיר את המכסים מפנמה, וביטל אותם כלפי קנדה ומקסיקו, אולם לטווח הארוך, הדבר עלול לחזק את האינפלציה בארצות הברית, להחליש את הדולר ולאלץ מדינות שיש לה עמן יש קשרי מסחר יעילים להיפתח למתחרים – דבר שיגרום לתמורות פוליטיות, שדווקא יחלישו את מעמדה בקהילייה הבינלאומית.

הכותב הוא מנכ"ל "מלאכת מחשבת, יזמות ואסטרטגיה", מחר הספר "להבקיע מאה שערים", ומחבר שותף של הספר “Striking Kosher Gold”