הממשלה צפויה לאשר: 10,000 עובדים זרים לענף הבנייה

השר יצחק גולדקנופף ויו"ר ועדת הפנים יעקב אשר | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בהמשך להערכות היומיומית של גורמי המקצוע במשרד הבינוי והשיכון, הוחלט לקדם פתרון מיידי למחסור החריף של פועלים בענף הבנייה וזאת לפני תום שנת 2023. בהליך מהיר, שלא מתוך הסכמים בילטרליים, אך תוך שמירה על העקרונות של הסכמים אלו, יובאו לארץ 10,000 עובדים זרים מתוך המכסה המוגדלת שאושרה.

החלטה זו מקודמת כהשלמה לשורת צעדים שנועדו לטפל במחסור הפועלים בענף בשל המצב החירום במדינה, כאשר מכסת העובדים הזרים שעמדה על 30,000 עובדים, הוגדלה בעוד 20,000 עובדים. זאת לצד, עבודה של משרד הבינוי והשיכון לייעול מנגנון ההקצאה של חברות הביצוע הזרות עם מכסה העומדת על 12,000 עובדים והגדלתה בעוד כ- 3,000 עובדים.

על פי המתווה, תאגידי כח האדם יוכלו לגייס פועלים באופן עצמאי וכך להביא מסה גדולה של עובדים במהירות. בדברי ההסבר צויין כי הרציונל בהחלטה הוא החשש שעצירת פעילות ענף הבנייה תגרום לנזק ממשי לשוק הבנייה, שיוביל "להשפעה על מחירי הדיור לאחר המלחמה, תוך השפעה דרמטית על השוק כולו ועל הריבית במשק", כדברי שר השיכון יצחק גולדקנופף שהגעש את הצעת ההחלטה לממשלה.

הקיפאון בענף הבנייה החל עם הכרזת הסגר על יהודה ושומרון החל מה-7 באוקטובר, שמנע הגעתם של פועלים פלסטינאיים לאתרי הבנייה. בדברי ההחלטה צויין כי על פי נתוני התאחדות הקבלנים, בענף הבנייה מועסקים דרך קבע כ-220,000 עובדים ישראליים, כ-76,000 פלסטינאים, מיו"ש ועזה, וכ-25,000 עובדים זרים העובדים בעבודות רטובות (בנית שלד, טיח, ריצוף). בשנת 2023 נכנסו לישראל כ-10,000 עובדים במסגרת הסכמים ביליטראליים עם סין ומולדובה. על החסר בעובדים בעבודות הרטובות יש להוסיף את עצירת עבודתם של עשרות אלפי עובדים ישראלים, יהודים וערבים, בעבודות לא רטובות (חשמל, תקשורת, מזגנים, מעליות).

בהחלטת הממשלה נימקו את הצורך לפעול כרגע שלא רק באמצעות ההסכמים הבילטרליים וכתבו כי "בהתאם לעדכונים שהתקבלו ממשרד החוץ, נראה כי יהיה קושי לגייס עובדים במסגרת הסכמים בילטרליים חדשים או קיימים, וזאת בשל התנגדות של המדינות עצמן לעשות כן בתקופת המלחמה. משכך, הפתרון של הגדלת מכסות והבאת עובדים זרים באמצעות הסכמים ביליטראליים הוא חשוב, אך נותן פתרון חלקי".

הנוהל המוצע כרגע יאפשר, כאמור, הבאה של 10,000 עובדים, כאשר לצד זאת הבהירו במשרד הפנים כי יפעלו לגייס עוד כ-8,000 עובדים נוספים באמצעות נוהל השבת "עובדים חוזרים", שלדברי המשרד ניתן ליישמו באופן מהיר ובמקביל לגיוס העובדים שיבצעו תאגידי כח האדם באופן עצמאי. כך בסך הכל מדובר על קרוב ל-20,000 עובדים שיגייסו במהירות עבור ענף הבנייה המשווע לפועלים.

הסיבה שלפיה נמנעים בשגרה מלפעול שלא באמצעות הסכמים בילטרליים היא החשש מסחר בבני אדם, גביית דמי תיווך מופקעים מהפועלים, וחשש מאיכות ירודה של העובדים. המתווה שהוצע גיבש קריטריונים למנוע זאת. ובחוות הדעת המשפטית שצורפה להחלטת הממשלה נכתב כי "עמדת המדינה היא שכלל דרך המלך להביא עובדים זרים לענף הבנייה היא באמצעות הסכמים ביליטראליים. יחד עם זאת, בית המשפט הכיר באפשרות להביא עובדים לא רק במסגרת הסכם ביליטראלי".

כמו כן, משרד הבינוי והשיכון פועל לקידום מואץ של שימוש בטכנולוגיות חדשניות מתועשות לבנייה  למגורים, אשר יסייעו בבנייה עם הפחתה של כמות העובדים הנדרשים, ויקצרו את משך הבנייה. בנוסף מתקיימות בדיקות בנושא קיצור הליכי ביורוקרטיה.

במקביל, המשרד  ממשיך לקדם גם ערוץ לקידום הסכמים בילטרליים עם מדינות שונות, ולאחרונה נחתם הסכם הבילטרלי עם הודו.

שר הבינוי והשיכון, יצחק גולדקנופף: "המשך תפקוד ורציפות העבודה הם צו השעה. שימור היכולות בענף  הבנייה, משמעותו דאגה לקורת הגג לה זקוקים כל תושבי המדינה, וזה לא יכול להמתין לתום הלחימה. לפי הערכות המתבצעות במשרדנו יום יום, אנו מייצרים יחד עם שותפינו במשרדי הממשלה ובעלי המקצוע פתרונות מיידים במענה לצרכי השטח, ולצידם מבססים כלים לשמירה על הענף פעיל וחזק גם בטווח הארוך."

יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר בירך על ההחלטה ואמר: "ענף הבניה מדמם בגלל המלחמה וזקוק קריטית לעשרות אלפי ידיים עובדות. המהלך שאנו מובילים, יחד עם שר הפנים משה ארבל ושר השיכון יצחק גולדקנופף, מיועד לפתור את הבעיה בטווח הקצר והבינוני, כך שהתאגידים יוסמכו לגייס עובדים באופן עצמאי וזריז שלא באמצעות הסכמים בילטרליים. במקביל, הממשלה שוקדת על הרחבת הסכמים בילטרליים עם מדינות נוספות בעולם כדי להעניק פתרון יציב ורחב לענף גם בהמשך".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן: "בימי חירום אלו גיבוש החלטות יעיל וקידומם בהתאם למציאות המשתנה והתוצאות בשטח, הוא הכרח ומבוצע באופן שעתי. ההחלטה שאנו מקדמים היום הינה חלק מסל כלים שלם עליו אנו עומלים  במטרה לתת פתרון מהיר לעבודות שלא ניתן להשביתן, לייצר המשכיות בתחום ולמזער את הנזק לענף. נמשיך לבחון את ההתפתחויות בתחום ולקדם פתרונות אחראיים להמשך תפקודו התקין של ענף הבנייה, גם תוך כדי שגרת החירום בה אנו נמצאים וגם לימי השגרה שיגיעו."