אחרי שרשות הגנת הצרכן מציעה את הסוף להטעיית הציבור, כשקבעה כי הדגם שבפרסום, הוא שבמבצע – לא תמצאו יותר מחירים כלליים וסיפורים על החל מ… • ומה אנחנו, הגולשים מציעים לרשות ליזום בנושא המסעדות ה'כשרות למהדרין' ללא פירוט מי גוף הכשרות שמעניק את אישורו למסעדה? • כתבו לנו מה דעתכם
לאה אפרתי 17.12.2019
סליחה, מה הכשרות שלכם? מסעדה. אילוסטרציה | צילום: Monkey Business Images, שאטרסטוק "מקרר שארפ 4 דלתות" 4,800 שקל, "מקרר סמסונג" 500 ליטר 2,500 שקל. זהו מקבץ מהיר של מידע חסר מתוך פרסומות למוצרי חשמל במגזר החרדי. גרוע יותר כאשר נכתב במודעות מוצר ללא שם חברה כלל, "מקרר נו פרוסט", החל מ… "מזגן לחדר שינה" 1 כ"ס החל מ…
הפרסומות אינם מספרות לצרכן בבית על איזה דגם בדיוק המבצע מדבר. עם המידע החסר שבמודעה, הצרכן אינו יכול לברר, האם המחיר המוצע בעיתון (או באתר) הוא הזול ביותר לדגם הספציפי או שאפשר למצוא את אותו הדגם, במחיר מוזל יותר בחנות אחרת.
ברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן קוראים למצב העכשווי של הפרסומות "פרסום פיתוי". המודעה מפתה את הצרכן לבוא לחנות ולגלות את סדרת ההתחמקויות של המוכר: "זה לא הדגם הזה. התמונה שונה ואנחנו כתבנו התמונה להמחשה בלבד. אין לנו את הדגם שבמודעה אבל יש לנו…"
על פי התפיסה של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, הלקוח אמור להחליט בבית האם המחיר המוצע במודעה לדגם הספציפי הזה מתאים או לא. דגם מדויק במודעה הפרסום יאפשר ללקוח לערוך סקר שוק מדפדוף בעיתון – ואם הוא מתקדם יותר, יערוך השוואת מחירים ברשת (וכפי שמקובל יותר במגזר החרדי, גם יערוך סקר שוק אצל חברים, ידידים וקרובי משפחה…)
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן בראשות עו"ד מיכאל אטלן, מבקשת לשנות את הנוהל ואוסרת על פרסום מבצע על מוצר מבלי שבפרסום יהיה מוזכר שם הדגם המדויק עליו חל המבצע. פרסומים ללא פרטים אלה ייחשבו מעתה להטעיה והרשות אף מוסמכת להטיל קנס ואף לפתוח בהליך פלילי בנושא.
מהרשות נמסר: "אי-גילוי פרטי יצרן ושם/מספר דגם עלול ליצור הטעיה, כשהפרסום מתייחס לדגם מסוים, ולא לשאר הדגמים שבבית העסק. אי-הגילוי אינו מאפשר לקבל החלטה מושכלת ועלול להיחשב כ'פרסום פיתוי' – הגורם לצרכן להגיע לבית עסק על סמך מחיר אטרקטיבי, ורק שם לגלות שהוא חל רק על דגם מסוים ולא על שאר הדגמים. גילוי פרטים אלה בשלב הפרסום וטרם הגעה לבית העסק, יאפשר לצרכן לבדוק, למשל במנועי חיפוש, את ההצעה, ולהחליט אם להגיע".
שר הכלכלה אלי כהן: "חיזוק ההגנה על הצרכן וכללים שיקדמו צרכנות הוגנת הם הכרחיים. זכותו של כל צרכן לקבל את מלוא המידע כדי לכלכל בתבונה את החלטותיו".
'ביזנעס' מציע לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לקבוע נוהל פרסום הכשר מדויק בפרסומי המסעדות. מודעות על מסעדות המרוחות על פני עמודים שלמים, מציעות ארוחות עסקיות משתלמות, כוס יין על חשבון הבית או ארוחת ילדים מוזלת אך העיקר חסר מן הספר. בפינת המודעה מופיעה הקריאה – כשר למהדרין, מבלי לציין את גוף נותן הכשרות או שם הרב. וכאשר הלקוח מגיע למסעדה הוא מגלה שמדובר בכשרות מקומית.
אנחנו ב'ביזנעס' חושבים כי רצוי לכלול גם פריט מידע חסר זה כ'פרסום פיתוי' ולשנות את הנוהל אחת ולתמיד. אם יש לכם מה לומר בנושא כתבו לנו במייל האדום או בתגובות לכתבה, את דעתכם!
17/12/2019 14:41
אתם בהחלט צודקים ולא רק בגלל הטעיה אלא כ"כ שוה המפרסמים עצמם לכתוב איזה הכשר חש להם
כי כיהודי חרדי אני לא נכנס למסעדה ולא מתייחס לפרסומם אם לא כתוב איזה הכשר זה בהנחה שכנראה זה לא מה אני צורך שמקפיד…
כך ששוה להם לכתוב בבירור ואכן לשכור הכשר מהדור
אם הם רוצים להגדיל את הלקוחות החרדים…
17/12/2019 15:36
אני מסכים בהחלט שצריך להיות כתוב במפורש איזה תעודת כשרות יש לעסק
ואןלי אפילו להרחיב את זה גם לשילוט מחוץ לבית העסק, גם שם כתוב רק "כשר למהדרין"
כמה וכמה פעמים יצא לי שהלכתי למסעדה כי היה כתוב "כשר למהדרין" והתברר לי שמדובר בכשרות של רב מקומי או בכשרות שאינני נוהג לאכול
אני תומך מאד ביוזמה הברוכה הזאת
וקורא לכם לפעול באמת בנושא, ולא רק לפרסמו…
תודה רבה!
תזכו למצוות!
17/12/2019 15:39
הרעיון מבורך
17/12/2019 17:20
נו נו,
מי שמבין קצת יודע להרים טלפון לפני ולשאול של מי הכשרות. ומי שממש חשוב לו גם מבקש את המספר של המשגיח ומדבר איתו לפני ההגעה למסעדה.
17/12/2019 18:51
חשוב ביותר ומטריד מאד בחסרונו
17/12/2019 19:51
חשוב ביותר!
17/12/2019 19:58
מצויין
18/12/2019 5:43
ראוי לצרף צילום התעודת כשרות בכדי למנוע מפח נפש מהלקוח, כמו כן למנוע הונאת הציבור, מצ"ב ההצעה שלכם יכול לגרום לעבירה על חוק איסור הונאה בכשרות
18/12/2019 10:43
בבני ברק יש חנויות ירקות , פלאפלאיות וכו
עם ציון כשרות לנדאו . והתאריך מחוק.
זה יותר גרוע מלכתוב כשרות מהדרין ללא ציון.
פלאפאל בכשרות לנדאו אבל אין תאריך זה כמו לאכול ללא כשרות אפילו רבנות.
18/12/2019 16:45
אני לא יודע מה הפירוש תאריך מחוק, אני כן יודע שכאשר מוסרת כשרות מחנות כלשהיא, כל העיר מוצפת במודעות של הוסרה ההשגחה, כך שאיני מבין מאין לקח המגיב הנכבד את הידיעה כי כאשר אין תאריך זה כמו לאכול ללא כשרות.
האם כבו' יודע כי חידוש תעודה עולה אגרה לעיריה? מדוע שהחנויות ישלמו את זה אם הציבור לא דורש.
ולעצם הכתבה, ברור שמדובר ברעיון מבורך ומתבקש.
19/12/2019 10:39
אם התאריך עבר אז התעודה לא שווה כלום.
זה. בדיוק או אף גרוע יותר ללא תעודה.
כי הם מטעים ציבור.
תאריך מחוק הכוונה למדבקה לבנה שמודבקת כדי להסתיר את התאריך שפג תוקף.
האם כבודו יאכל בתל אביב בכשרות בדץ לנדאו כשהתאריך פג תוקף ?
האם כבודו יודע שחשוב יותר שבעל המקום יהיה ירא שמיים מאשר התעודה?
והטעייה והסתרת תאריך על ידי מדבקה זה לא בדיוק בחור ירא שמיים.
גם לא אמרתי שזה לא מבורך אבל צריך קודם לטפל בבסיס….
19/12/2019 17:19
הנחת היסוד הטוענת כי על מנת שאפשר יהיה להגדיר כשרות למהדרין זה לא יכול להיות הרב המקומי – מטעה ואפילו מרגיזה. יש כאן שתי סוגיות שונות: 1. האם מדובר בכשרות רגילה – כלומר עומדת בדרישות הבסיסיות של השרות, או שמדובר בכשרות למהדרין. הגדרה זו יכול וראוי שיעשה הרב המקומי.
2. מי שמקפיד לאכול דווקא מבד"צ מסויים – שיואיל לוודא זאת. אבל ישנם רבנים רבים בישובים בארץ שמסווגים את רמת הכשרות כשר/כשר למהדרין שרמת הקפדתן אינה יורדת ולעיתים אף עולה על לפחות על חלק מהבד"צים.
13/01/2020 0:44
ואז כשאתה נכנס למסעדה הוא אומר כל המוצרים מהדרין