נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, בכנס קמעונאות ומזון: "הצעת האוצר על מיסוי הרווחים הכלואים היא פטנט ישראלי נוראי שיקשה על המגזר העסקי ויביא לעודף רגולציה ויפגע בצמיחה" | לדבריו, "הממשלה מייקרת את המחירים ומגלגלת את האשמה על המגזר העסקי"
שי קליין 27.11.2024
שחר תורג'מן | צילום: עופר חגייב בכנס שהתקיים באקספו תל אביב, תחת הכותרת "אתגרים ופתרונות 2025-6 בענף הקמעונאות והמזון" על ידי קבוצת שטיר, פתח את הכינוס נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, בריאיון לפרשנית הכלכלית של חדשות 12, קרן מרציאנו, ודיבר על הצעת האוצר לשינוי שיטת המיסוי על הרווחים, שנדונה רבות בקרב ציבור בעלי העסקים וצפויה לעלות לדיון בשבוע הבא בוועדת הכספים של הכנסת.
תורג'מן, תקף בחריפות את הממשלה ואמר: "רוב גדול של בעלי העסקים מעדיף שהרווחים יישארו בחברות מפני שצבירת הרווחים מופנית לפיתוח עסקי. זה דבר שלא קורה בשנה אלא בשנתיים, שלוש וארבע קדימה. אנחנו במגזר העסקי באים בתחושה שאנחנו המבוגר האחראי ומבינים שצריך להיכנס מתחת לאלונקה, אבל הממשלה מציעה פטנט ישראלי נוראי בעניין הרווחים הכלואים, והיו כאלה פטנטים בעבר. למשל תכנית "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" היא בדיוק הודאה בטעותה של המדינה, שהפטנטים וההמצאות שלה הקשו רבות על המגזר העסקי והאיצו את יוקר המחיה. אנחנו בעד לייצר את "מה שטוב לשיטת המיסוי באירופה – טוב לישראל". אנחנו נניח הצעה משלנו שתתן לקופת המדינה לפחות 10 מיליארד שקל, ויותר במעלה הדרך ולא תשנה את השיטה".
עוד אמר תורג'מן על הרווחים הכלואים: "האוצר מאוהב בהצעה שלו, לא מוכן להקשיב להצעה שלנו ומתלונן שהגענו באיחור. חצי שנה הם שיחקו שח עם עצמם וניצחו. עכשיו הם הביאו לנו הצעה שהורסת את שיטת המיסוי הדו שלבית שנהוגה בכל מדינות המערב, ובמקומה הביאו שיטה שמגדילה את החיכוך עם המגזר העסקי בצורה מטורפת ותגרום רק ליועצי המס להתעשר כי בעלי העסקים ירוצו אליהם לעשות עדכוני מס. חשוב להדגיש כי מדינות משתמשות בשיטת המיסוי הדו שלבית מכיוון שהן רוצות שהעסקים יישמרו את הכסף אצלם בשל ההבנה שהדבר גורם לצמיחה, התעצמות ופיתוח עסקי. ואיפה אפשר להוכיח את הטענה הזו בקלות? כי אם הערכות מדברות על סכום של 700 מיליארד שקל ברווחים הכלואים, אזי מדוע כאשר היו בעבר מבצעים גדולים של המדינה עם הנחה של 8% במס, לא רצו כל בעלי העסקים לממש את ההטבה ולא התקבל 25% מהסכום אלא רק 10-12 מיליארד שקל? – והתשובה היא בדיוק בשל הרצון לשמור את הרווחים בחברות לרכישת ציוד ומכונות, כח אדם, שמירת מזומנים לשנים שחונות וקבלת אשראי מהבנקים".
בנוגע ליוקר המחיה, הודה תורג'מן כי יקר בישראל אבל ולטענתו "הבעיה האמיתית בישראל היא הרגולציה. באירופה המע"מ על המזון הוא בין 0 ל-8% וכאן הוא 18%. זה כבר פער של 10%. והממשלה? בוכה ומייקרת. המע"מ, החלב, הארנונה, מיסי הבריאות, הביטוח הלאומי ועוד ועוד. עושים כאן אקסלרציה ואז באה הממשלה מגלגלת את האחריות למגזר העסקי".
לסיכום, אמר תורג'מן כי "בכל מקום בעולם אנשי עסקים מקבלים מקום של כבוד והערכה, רק בישראל מייצרים להם תדמית שלילית. בעלי עסקים הם יזמים, בלי היזמות שלהם יהיה קשה לכלכלה הישראלית לשרוד, המגזר העסקי הוא המנוע האמיתי של המשק והגיע הזמן שגם יתייחסו אליו ככזה."
