הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת גילוי דעת בעניין איסוף נתוני מיקום של עובדים על ידי מעסיקים באמצעות אפליקציות ייעודיות ומערכות איכון ברכב | בגילוי הדעת מדגישה הרשות כי איסוף ושימוש בנתוני המיקום של אדם פוגעים באופן משמעותי בפרטיותו, גם כאשר הדבר נעשה במהלך עבודתו | ומתי המעסיקים יהיו רשאים לאסוף מידע כזה?
אהרון סוויסה 31.08.2021
המכשירים החכמים שהפכו למכשירי עיקוב | צילום אילוסטרציה: Maxx-Studio, שאטרסטוקמעקב מעסיקים אחר מיקום העובדים, חוקי או לא? ברשות להגנת הפרטיות התקבלו פניות שונות בנוגע לשאלת חוקיות המעקב של מעסיקים אחר המיקום הפיזי של עובדיהם, המתבצע באמצעות אפליקציות ייעודיות אותם הם מתבקשים להתקין במכשיר הסלולרי הפרטי שלהם, או במכשיר המסופק להם על ידי מקום העבודה, וכן באמצעות מערכות האוספות נתוני מיקום ברכב השייך למעסיק ובו משתמש העובד.
איסוף נתוני מיקום באופן שיטתי הוא בעל אפקט ממשטר, היוצר אצל העובד תחושת מעקב תמידית ופוגע בזכותו לפרטיות, גם כאשר המעקב נעשה אחר פעולותיו במסגרת יום העבודה. בשני פסקי דין מהחודשים האחרונים קבע בית המשפט העליון, כי נתוני מיקום זוכים להגנה מיוחדת, בשל רגישותם הרבה ופוטנציאל הנזק שהם יכולים להסב לאדם, אם ייחשפו.
על כן, עמדת הרשות להגנת הפרטיות היא, כי מעסיק יהיה רשאי לעשות שימוש במערכת האוספת נתוני מיקום של עובד רק כאשר מדובר באיסוף נתונים לתכלית לגיטימית וחיונית למקום העבודה, העומדת בדרישת המידתיות. כך למשל, יהיה קשה להצביע על אינטרס של המעסיק אשר יוכל להצדיק איסוף רציף של נתוני מיקום, כאשר מדובר בעובד שעיקר עבודתו בפעילות משרדית רגילה, או כאשר הנתונים נאספים גם מעבר לשעות העבודה.
גם כאשר קיימת תכלית לגיטימית וחיונית למקום העבודה, והמעסיק בוחר לעשות שימוש במערכת האוספת נתוני מיקום, עליו לעמוד בתנאים הבאים: נדרשת הסכמה ספציפית של העובד לסוגיית איסוף נתוני המיקום. ההסכמה צריכה להיות מותאמת ומוגבלת אך ורק למטרה שלשמה התבקשה.
כמו כן, על המעסיק לגבש מדיניות ברורה, אשר תוצג בפני העובדים. עליו לנהוג בשקיפות מלאה, ולהביא לידיעת העובדים בפירוט ובבהירות, טרם תחילת איסוף המידע והשימוש בו, את כללי המדיניות שלו בנוגע להיקף השימוש בנתוני המיקום שייאספו, מטרות השימוש שייעשה בהם, טווח השעות בהן מופעלת מערכת האיסוף, משך שמירת המידע ומי יהיה רשאי לצפות במידע.
בנוסף, יש להימנע מאיסוף נתוני מיקום של עובד מחוץ לשעות העבודה בפועל, זאת, בין שמדובר באיסוף נתוני מיקום באמצעות אפליקציה ייעודית, ובין שמדובר באיכון רכב שהמעסיק התיר לעובד לעשות בו שימוש מעבר לשעות העבודה, בשל החשש כי הדבר יביא לאיסוף מידע אישי רגיש על בני משפחתו של העובד.
במקביל, המעסיק אינו רשאי לעשות במידע כל שימוש החורג מן המטרה הראשונית לשמה נאסף ואשר הוגדרה באופן ברור והוצגה לעובדים. מטרת שימוש כוללנית וחסרת זיקה לאינטרסים הלגיטימיים של מקום העבודה, אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה.
זאת ועוד, על המעסיק לעמוד בדרישות אבטחת המידע שנאסף במסגרת השימוש במערכת בהתאם להוראות תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע). כמו כן, על מעסיק המתקשר עם גורם חיצוני לצורך איסוף, עיבוד או אחסון המידע, לוודא כי הוא עומד בהוראות התקנות לעניין זה. הרשות גם מזכירה, כי לעובד זכות לעיין במידע שנאסף אודותיו, בהתאם להוראות החוק.
גילוי הדעת מתפרסם בשלב ראשון להערות הציבור.
