המפקחת מול וועדת הטייקונים: כל צד התבצר בעמדתו

המפקחת על הבנקים טוענת: הפיקוח על הבנקים פעל בנחישות ובאופן שיטתי לטיפול בבעיית הריכוזיות בתיק האשראי של הבנקים • הועדה טענה מנגד: מאז 2003 ועד היום סך הקנסות שהטיל הפיקוח על הבנקים על הבנקאים על רקע כשלי האשראי ללווים הגדולים – אפס

בנק ישראל | צילום: פייר טירדימן, פלאש 90

חקירת מחדל האשראי לטייקונים הגיעה לפיקוח על הבנקים: המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר הופיעה אתמול (א) בפני חברי הוועדה ובמשך כמעט ארבע שעות עמדה מול חקירה צולבת של היו"ר כבל וחברי הכנסת חנין, סמוטריץ', נחמיאס ורבין, פולקמן וילין בשורה של נושאים, בהם היעדר שימוש בכלי פיקוח ואכיפה, הטיפול בפרשת ציון קינן ודני דנקנר, פרשת הלבנת ההון והעלמות המס מול הרשויות בארה"ב, הדלת המסתובבת, שבי רגולטורי ועוד.

 'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

250/200 סייד בר + קובייה

היו"ר כבל פתח את הישיבה של הועדה שיועדה לבחינת התנהלות בנק ישראל והפיקוח על הבנקים בטיפול בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים – כמעט כרגיל – בביקורת על רקע העובדה שהמצגת של הפיקוח על הבנקים נשלחה לוועדה דקות בודדות לפני הדיון ואמר: "מעבר לעובדה שזה לא בסדר שקיבלנו את המצגת ברגע האחרון. יש שם דברים שאנחנו מבקשים חודשים על גבי חודשים ופתאום במצגת ראינו אותם".

עם זאת, ראוי לתת מקום לדבריה של המפקחת על הבנקים, שאמרה כי "מסוף שנות התשעים ועד שנת 2010 התפתחה בעיה של ריכוזיות עסקית גבוהה מאוד במשק וריכוזיות גבוהה בתיק האשראי של הבנקים –  שהייתה תמונת ראי של הריכוזיות במשק – על רקע תהליכי ההפרטה של החברות הממשלתיות והדרישה מהבנקים למכור את האחזקות הריאליות. הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל פעל ב-15 השנים האחרונות באופן נחוש ושיטתי לטיפול בבעיה, ומנע סיכון גדול שעלול היה להתממש. הנושא היה במוקד של עבודת הפיקוח לאורך השנים, עוד זמן רב לפני כניסתי לתפקיד המפקחת, ונעשו פעולות ביקורת, אסדרה ואכיפה רבות, כחלק מעבודת הפיקוח להגנה על כספי המפקידים".

לדבריה, "כיום ניתן לומר שהתופעה של העמדת אשראי ממונף בהיקף גבוה לקבוצות לווים גדולות הינה "בנקאות של העבר", ובראיה צופת פני עתיד זה אינו אחד הסיכונים העיקריים העומדים בפני המערכת הבנקאית. כך, למשל, בשנת 2005 היו 28 קבוצות לווים שיתרת האשראי שהועמדה להן הייתה גבוהה מ-10% מההון העצמי של הבנק המלווה, וב-2017 היו רק שתי קבוצות כאלה. יתרה מכך, הפוטנציאל לניגודי עניינים בפעילות של נושאי משרה בבנקים ירד מאוד בשנים האחרונות, עקב חיזוק משמעותי שבוצע בתהליכים ובבקרות ובמבנה הממשל התאגידי, כתוצאה מהוראות בנק ישראל. חלק מהשינויים שבוצעו בהוראות הפיקוח הוכנסו בעקבות ביקורת מבקר המדינה בנושא הלווים הגדולים, שפורסמה ב- 2013, וועדות בין-משרדיות כגון "ועדת הריכוזיות" ו"הוועדה להסדרי חוב".

"בביקורות הרבות שערך הפיקוח בבנקים בתקופה הרלוונטית, נמצא שהיו מספר מצומצם של מקרים חמורים ביותר שבהם עלה חשד לניגוד עניינים. המקרה שפורסם, של יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, אשר היה מקרה חמור במיוחד, מדגים היטב את אופן עבודת הפיקוח על הבנקים. בנק ישראל פעל להדחת יו"ר הבנק מתפקידו, על רקע ליקויים חמורים מאוד שהפיקוח מצא בהיבטי ממשל תאגידי. בנוסף, הפיקוח העביר את המקרה לטיפול המשטרה והפרקליטות. הפעילות הנחושה של בנק ישראל בהדחת דנקנר בוצעה למרות הלחץ הציבורי הרב שהופעל באותה עת על נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים נגד מהלך זה. בתקופה הרלוונטית היה עוד מספר מצומצם מאוד של מקרים בהם עלה בביקורות הפיקוח חשד לניגודי עניינים, או לפעילות פלילית של נושאי משרה. מקרים אלו הועברו לפרקליטות המדינה ולבדיקת המשטרה וטופלו לאחר מכן על-ידי הפיקוח בהתאם לממצאים".

כלים בלתי מוכרים

,עוד אמרה בר, כי "במקרים של הלווים הגדולים והממונפים האחרים שבהם דנה הוועדה, הליקויים היו ככלל שונים, ובפרט לא היו בתחום הפלילי. הביקורות של הפיקוח לאורך השנים העלו שהועמד אשראי בסיכון גבוה ובפרקטיקות חיתום לא שמרניות, בהיקפים גדולים מאוד, בהסתמך על שווי החברות בבורסה, ולעיתים תוך הסתמכות יתר של הבנקים על הניסיון הקודם עם הלווה ופחות מידי על המצב העסקי של החברות ותזרים המזומנים שלהן. גם במקרים אלה הפיקוח טיפל בנחישות ודרש מהבנקים לתקן ולשנות את המדיניות והתהליכים. ב-95 ביקורות שביצע הפיקוח על הבנקים בתחום הלווים הגדולים והאשראי בתקופה שהוועדה בוחנת היו אלפי הערות ביקורת, שהובילו לשינוי דרמטי באופן העמדת אשראי וניהולו.

"לפיקוח על הבנקים כלי פיקוח ואכיפה רבים ואפקטיביים שחלקם אינם מוכרים לציבור, והוא עשה ועושה בהם שימוש באופן שוטף. לדוגמא – הפיקוח על הבנקים היה מעורב בעשור האחרון בסיום כהונה של כ-15 נושאי משרה בעקבות סיבות שונות הקשורות בממשל תאגידי. בנוסף, הפיקוח פסל את המינוי של כ-80 מועמדים לתפקיד נושא משרה בבנקים בעשור האחרון עקב חשש לניגודי עניינים, זיקות (ללווה גדול של הבנק או לתאגיד ריאלי משמעותי), ליקויים ביושרה האישית והמקצועית, או אי כשירות. הסיבה לכך שחלק מהצעדים שמבצע הפיקוח אינם פומביים הינה שהחוק קובע שככלל אין לגלות מידע פרטני ומסמכים הנמסרים לפיקוח. חשוב להדגיש שעובדה זו מאפשרת טיפול אפקטיבי ומהיר בבעיות.

"מעבר לכך, יש חשיבות לכך שחלק מהצעדים הפיקוחיים במערכת הפיננסית יהיו לא פומביים, שכן פרסום מידע על בעיה בבנק מסוים או לווה מסוים עלול לפגוע ביכולת לטפל בבעיה במהירות, ותגובת הציבור לפרסום עלולה דווקא להעצים את הבעיה, עד כדי פגיעה משמעותית ביציבות שיהיו לה השלכות מקרו כלכליות נרחבות. הפיקוח ער לרצון של הציבור לדעת יותר על פעילותו וגם לביקורת הציבורית בתחום זה, ופועל להגביר את השקיפות במסגרת החוק".

עוד אמרה כי "קרן המטבע הבינ"ל, שערכה ביקורת על הפיקוח על הבנקים בשנת 2016, ציינה שהפיקוח בישראל נוקט בגישה מחמירה ומקיפה, פועל בסטנדרט הבינ"ל ולעיתים מעל לסטנדרט זה, ושגישת הפיקוח הובילה לתועלת משמעותית לכלכלה ולחברה הישראלית בכללותה. הפיקוח כפוף לנגיד בנק ישראל, מבוקר על-ידי מבקר המדינה (שיכול לקבל את כל הדוחות והחומרים המצויים בידי הפיקוח), ומבוקר באופן וולנטרי על-ידי קרן המטבע הבינ"ל וכח המשימה הבינלאומי למאבק בהלבנת הון ומימון טרור (FATF), שעורכים ביקורות מדי כמה שנים. מבנה זה, של פיקוח ובקרה על פעילות הפיקוח על הבנקים והעומד בראשו, שומר על היות הפיקוח גוף מקצועי, עצמאי ולא נתון ללחצים חיצוניים, ולכן גוף שמשרת את ציבור המפקידים והכלכלה".

יציבות מול 'הוריקן'

לסיכום דבריה אמרה, כי "במבחן התוצאה – הבנקאות בישראל נותרה יציבה בזמן שעבר "הוריקן" על הבנקאות בעולם ובנקים רבים פשטו רגל; אף מפקיד בישראל לא הפסיד את כספו בעשור האחרון; איכות תיק האשראי של הבנקים בישראל גבוהה משמעותית מזו של הבנקים במדינות מפותחות, גם כאשר כוללים את הפסדי האשראי שהיו בגין קבוצות הלווים הגדולות; האשראי לקבוצות הלווים הגדולות טופל בנחישות והצטמצם דרמטית; מספר המקרים בהם נמצאו עדויות לניגודי עניינים בהעמדת אשראי היה מצומצם והם טופלו בנחישות וללא מורא; נלמדו הלקחים מהאירוע של סיוע של בנקאים ללקוחות אמריקאים להעלים מס, שהוביל ויוביל לקנסות על הבנקים, והדרישות הפיקוחיות הוחמרו מאוד. התוצאות הללו הן הוכחה לעבודה המקצועית והלא מתפשרת שעשה ועושה הפיקוח על הבנקים כדי להגן על כספי הציבור בבנקים, הן הוכחה לכך שכשמתגלים ליקויים בבנקים הם מטופלים ע"י הפיקוח בנחישות, בכלים שהציבור הרחב ונבחרי הציבור לא תמיד מכירים ומודעים להם, ושקיים תהליך מתמשך להפקת לקחים ושיפור.

בראיה כלל משקית של נושא הלווים הגדולים, ובראיה צופת פני עתיד של השוק הפיננסי וסיכונים שמתפתחים, בנק ישראל פעל להשלמת החקיקה להקמה של הוועדה ליציבות פיננסית אשר תאפשר צמצום הארביטרז' הרגולטורי שנוצר. ועדה זו תיצור תאום מובנה בין הרגולטורים על שוק ההון והכספים והיא נחוצה לא רק בגלל האשראי ללווים הגדולים, שחלק גדול ממנו מגויס מגופים מוסדיים ובשוק ההון, אלא גם לנוכח הגידול המהיר באשראי למשקי הבית על-ידי גופים חוץ בנקאיים".

יו"ר הועדה איתן כבל אמר בתגובה כי הפיקוח על הבנקים לא ביסס הרתעה רגולטורית אפקטיבית כנגד פעילות בנקאית אסורה, לא אכף אכיפה משמעותית, הזניח כלי חקירה ופעל באיחור רב אחרי "שהסוסים ברחו מהאורווה".

ח"כ דב חנין פתח את שלב השאלות וביקש לדעת כמה קנסות ועיצומים הוטלו על הבנקים בעניין כשלים במתן אשראי ללווים גדולים מ-2003 ועד היום. המפקחת ניסתה להסביר אך ח"כ חנין התעקש לקבל תשובה ברורה ושאל האם מדובר באפס קנסות ובר השיבה: "נכון, לא משתמשים בכלי הזה". ח"כ חנין הוסיף כי המחוקק העניק לפיקוח סמכויות והפיקוח בחר שלא להשתמש בו. ח"כ חנין התייחס גם לפרשת ציון קינן ודני דנקנר ואמר כי טיוטת דוח ביקורת בעניין קינן העלתה דברים קשים מאוד והוא בכל זאת מונה למנכ"ל הבנק הגדול במדינה. "איפה הייתם", שאל ח"כ חנין ובר השיבה: "היו"ר הודח. התיק בנושא קינן הועבר על ידי הפיקוח על הבנקים למשטרה. הפרקליטות סגרה את התיק. הנגיד פישר והמפקח חזקיהו קיבלו החלטה לאשר את המינוי מתוך ראייה כוללת בשיאו של המשבר הפיננסי".

היו"ר כבל התייחס להפעלת סמכויות חקירה וסגן המפקחת, אור סופר, אמר כי הניסיון להכשיר חוקרים לא צלח. בר הוסיפה: "לכן אנחנו מפנים למשטרה". היו"ר כבל אמר כי מ-2004 יכל המפקח לבקש סמכויות אך זה לא קרה. ח"כ עיסאווי פריג' העיר: "הבנקים הטילו אחריות על הפיקוח והוא מטיל אותה חזרה על הבנקים". היועצת המשפטית של בנק ישראל, עו"ד טידה שמיר, אמרה: "תודה לאל אין הרבה מקרים פליליים ואין הצדקה להכשיר חוקרים". היו"ר כבל הגיב כי בעניין הזה הפיקוח על הבנקים 'פישל' כשלא לקח סמכויות שניתנו לגופים אחרים.

המפקחת על הבנקים התייחס לפעולות הפיקוח ואמרה: "אנחנו לא כאלה נחמדים כמו שאנחנו נראים. הפיקוח על הבנקים פועל לעיתים כמו המוסד. לא תמיד יודעים מה הוא עושה אבל הוא שומר על כספי המפקידים". היו"ר כבל אמר בתגובה: "חברי הכנסת יודעים על המוסד יותר מאשר הם יודעים על הבנקים".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין אמרה כי בנק ישראל מבין כבר בשנת 2008 לאן העולם הולך באשר להלבנת הון והעלמת מס מהרשויות האמריקאיות, אך בנק ישראל לא מוציא הוראות. בר התייחסה ואמרה: "עד 2016 בישראל לא הייתה חקיקה שלא ראתה במישהו שלא משלם מיסים מישהו שעובר על החוק. הפיקוח לאורך השנים אכף את החוק בנוקשות. אומר המבקר שהפיקוח הבין את ההיבט הזה ב-2011 ואז התחיל להסדיר את העניין". ח"כ נחמיאס ורבין הוסיפה ושאלה: "האם גיליתם את הפרשה בעצמכם או שנזקקנו לקביים של האמריקאים ואם היו לכם סמכויות חקירה הייתם מגלים קודם?", בר השיבה: "הפיקוח גילה רק כשהתחילה החקירה בבנק לאומי וזה לא קשור לסמכויות חקירה. הלקחים נלמדו". ח"כ נחמיאס ורבין אמרה: "אני בתחושה שחרדת היציבות גורמת לרפיון אכיפתי".

ח"כ רועי פולקמן התייחס להשפעת מתן האשראי לטייקונים לשמירה על המבנה הריכוזי של המשק והמחיר שמשלמים על זה האזרחים הישראלים ביוקר המחייה. הוא הסביר כי הבנקים נותנים לטייקונים הלוואות זולות ומחיקת חובות תמורת הלוואות יקרות יותר לחברות העסקיות במורד הפירמידה, ושאל האם השיטה בישראל משמרת ריכוזיות. בר השיבה: "בנק ישראל היה מראשונים שהפיץ את נושא הריכוזיות והפירמידות והייתה ריכוזיות והיו לה מחירים והבנק דחף להקמת ועדת הריכוזיות שהחליטה על פירוק הפירמידות". פולקמן שאל: "האם בסוף האינטרסים של הבנקים הם לא לשמן איפה שצריך כדי לקבל אח"כ את סלקום, בזמן, טויס אר אס?" ובר השיבה: "הסיכון הוא עצמאי והמחיר תואם את הסיכון".

כשלי עומק מרכזיים

היו"ר כבל סיכם את השימוע למפקחת ואמר כי בשני הרגולטורים המרכזיים על המערכת הפיננסית נמצאו כשלי עומק מרכזיים. לדבריו, רשות שוק ההון כמעט אינה עושה דבר בפיקוח על מתן אשראי של המוסדיים – רשות מפקחת שאינה מפקחת, והפיקוח על הבנקים לוקה בשבי רגולטורי. הוא לא מעניש, לא משתמש בכלי חקירה וכשהוא פועל, אם בכלל, הוא עושה זאת באיחור רב.

עוד הוסיף כבל, כי "הפיקוח על הבנקים לוקה בתסמונת 'הדלת המסתובבת' ו'המועדון הסגור'. הרגולציה הפיננסית בבעיה קשה בכל נושא מתן אשראי ללווים גדולים, ועל הוועדה וחברי לוועדה לתת על כך את הדעת. לכל אלו מצטרפת טענת הסודיות הגורפת שלטעמי אין לה אח ורע, שאיננה מאפשרת כלל פיקוח על הקורה, בבחינת אין מי שישמור על השומרים. טענה זו מאיינת הסדרי ניגוד עניינים, מונעת ביקורת יעילה, ומנציחה מצב קיים שאת תוצאותיו העגומות ראינו זה מכבר. ידוע שיש כאלו האומרים – מדובר בעוולות עבר שתוקנו. ואני שואל – מהצוהר הקטן שנפתח לנו לתוך לשכות הסודיות של הבנקים ושל הפיקוח – מי תקע לידינו כף שממש כעת לא מתחיל המחדל הבא, מבלי שאנו יודעים עליו, מבלי שאנו יכולים לפקח על אלו שאמורים למנוע אותו, ומבלי שאנו יכולים להתכונן אליו. אנו לא מתכנסים כאן משום שדברים יכולים לחזור על עצמם, אנו מתכנסים כאן משום שבמצב הדברים הקיים אין ספק שהם יחזרו על עצמם כשרק הצורה המדויקת של המחדל איננה ידועה".

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה