המרכולים החרדים באמת זולים יותר?

עומדים בתור לתשלום ברשת מזון | צילום אילוסטרציה: יונתן סינדל, פלאש 90

השבוע פורסמה כתבה באחד העיתונים הכלכליים החשובים שבה מוכיח הכתב שהמרכולים (סופרמרקט) החרדים זולים באופן ניכר מאלה המיועדים לציבור הכללי. כתבה זו היא המשך של מגמה הקיימת ברשתות החברתיות, שלפיה אותם מוצרים נמכרים בזול יותר במרכולים הממוקמים בריכוזים חרדיים מאשר באחרים.

כמי שמסתובב הרבה במרכזי מסחר חרדיים ולעיתים קונה במרכולים חרדיים, חשתי שהכתבה איננה משקפת את ניסיוני האישי. אין ספק שבתחומים כמו ביגוד ומשחקי ילדים המחירים זולים משמעותית בחנויות המיועדות לקהל הקונים החרדי, אבל בתחומים  אחרים, כמו מטבחים וריהוט לילדים, הקהל החרדי נתפס כלקוח שבוי, והמחירים בחנויות אלו אף יקרים יותר (עובדה שהפתיעה אותי). במרכולים  בריכוזים חרדיים, שבהם אני נוהג לעתים לערוך את קניותיי ( למשל, בביתר עלית, בבית שמש ובירושלים), חשתי שאומנם יש מוצרים זולים יחסית, אך בהחלט יש גם מוצרים יקרים יותר.

למשל, עכשיו, בשנת השמיטה, הירקות והפירות ב'מרכולים החרדיים' יקרים יותר מאשר במרכולים אחרים. פעמים רבות גם מוצרי בשר וגם מוצרים אחרים יקרים הרבה יותר (אלא אם כן הם נקנים באופן מרוכז, ע"י קבוצות קהילתיות שונות, או ברכישות קבוצתיות אצל סוחר פרטי). הדבר הוא הגיוני, שכן היוקר נגרם בשל מערכי הכשרות: החרדים אינם מסתמכים על 'היתר מכירה' בשנת השמיטה, והמבחר מצומצם יותר מאשר בחברה הכללית – כך שגם התחרות מעטה יותר. בסך הכול,  למרות ההוזלה של מוצרים מסוימים,  סל הקניות במרכול חרדי אינו זול יותר מאשר במרכול רגיל.

מיהו חרדי?

כשמעמיקים בכתבה (לא מומלץ) נחשף שוב עד כמה החברה הכללית איננה מכירה את החברה החרדית, ועד כמה לוקה התחקיר שלה כשהיא ניגשת לחברה זו. המרכולים שנבדקו ושזוהו כחרדים היו כאלה שהנם בבעלות חרדית אף על פי שבפועל הם ממוקמים בגבולות של ערים חילוניות (כמו למשל תל אביב או רמת גן), ולכן הם פונים גם לקהל יעד חילוני – שבקרבו יש תחרות רבה. ההשוואה נעשתה בין חברות לא ממותגות (או ממותגות ב"מיתוג הבית"), לבין חברות ממותגות המחזיקות במוצר זהה – השוואה זו תמוהה מלכתחילה:  שכן בחברות הממותגות פעמים רבות אין הבדלי מחירים כלל. בטבלה המופיעה בכתבה, המציגה הבדלים במחירים, נערכה השוואה בין רשת בריכוז חרדי לבין אחת מרשתות המרכולים היקרות בארץ – ועוד בשירות מקוון (שמייקר משמעותית את המוצר), וכן בין משקה ממותג למשקה לא ממותג, ועוד הקבלות שאינן משקפות השוואה אמתית.

לכתבה עצמה רואיינו חרדים שלפני שעברו לבני ברק, היו גרים בתל אביב, שבה רכשו הרגלי צריכה ישנים, ועורכיה נעזרו בגוף מחקר חרדי המתבסס על סטטיסטיקות בלבד – דבר בעייתי כשלעצמו, שכן הוא איננו מציג ערכים מוחלטים, והצגת המשתנים עשויה לשקף את עמדתו האישית של הכתב.