המשבר ממשיך במלוא העוצמה

אחרי כמעט שנתיים של מציאות ביטחונית מתוחה, המשק הישראלי אולי לעבוד, אבל העסקים עצמם רחוקים מאוד מיציבות. בעלי עסקים אינם “מלקקים פצעים”, הם מנסים לאחות סדקים עמוקים בתזרים, ברווחיות ובביטחון הכלכלי שלהם. זו מציאות שלא נפתרת בהנחיה אחת של בנק ישראל ולא בגל אופטימיות רגעי.

זירת נפילת הטיל האיראני בבני ברק. צילום: אריק מרמור/פלאש 90

אחרי כמעט שנתיים של מציאות ביטחונית מתוחה, המשק הישראלי אולי לעבוד, אבל העסקים עצמם רחוקים מאוד מיציבות. בעלי עסקים אינם “מלקקים פצעים”, הם מנסים לאחות סדקים עמוקים בתזרים, ברווחיות ובביטחון הכלכלי שלהם. זו מציאות שלא נפתרת בהנחיה אחת של בנק ישראל ולא בגל אופטימיות רגעי.

נכון לימים אלה, הוראת נגיד בנק ישראל על הורדת הריבית ב־0.25% יצרה הקלה חלקית בלבד. החזרי ההלוואות והמימון ירדו מעט אבל המרווח הזה זניח מול עלויות המימון שהצטברו בשנתיים האחרונות. עסקים רבים השתמשו באשראי יקר כדי לשרוד את תקופת הלחימה, וההפחתה האחרונה אינה משנה את התמונה המורכבת מכיוון שהחובות גדולות, השוק תנודתי, והרווחיות נשחקה.

לצד זאת, יש סימנים ראשונים לתזוזה חיובית. סקירת פורום העצמאיים מצביעה על אפשרות לעלייה של כ–1,775 פתיחות עסקים חדשים מדי חודש בעקבות שיפור בסנטימנט הצרכני. אם מגמה זו תתממש, היא יכולה לנטרל את הנטייה של המשק בשנות המלחמה שבה יותר עסקים נסגרו מאשר נפתחו.
אך פתיחה של עסקים חדשים היא רק חלק מהמשוואה כי האתגר האמיתי נמצא בעסקים שכבר קיימים.

בסקר מנהלים של CofaceBDi כ-40% מהחברות דיווחו על פגיעה משמעותית בפעילות העסקית בשנה האחרונה. בעלי העסקים הם אלו שממשיכים לספוג מכות משניות עקב ביקושים חלשים, שיבושי אספקה, מחסור בכוח אדם, שחיקה ברווחיות וסטייה של לקוחות להרגלי צריכה חדשים. תעשיות שלמות, בראשן התעשייה היצרנית עדיין לא שבו לקצב עבודה מלא. גם המוניטין של עסקים ישראליים בזירה הבינלאומית נפגע והשיקום איטי ויקר.

מי שחושב שחזרנו לשגרה פשוט מתעלם מהמציאות .אנחנו לא בשגרה, אנחנו בעיצומו של מסלול התאוששות ולמסלול הזה יש משימות ברורות שבעלי עסקים וחברות חייבים לבצע כעת בלי דחייה:

  1. בניית תחזית תזרימית ל־90 ימים קדימה
    בעלי עסקים חייבים לעבוד עם תרחישים מספריים מציאותיים, לא עם תחושות. זה אומר לחשב הכנסות, הוצאות, מועדי תשלומים ויכולת החזר, ולזהות נקודות כשל עוד לפני שהן קורות. בלי מודל כזה, עסקים פועלים בעיניים קשורות.
  2. ניהול סיכונים מבוסס נתונים, לא אינטואיציה
    “יותר מספרים” פירושו מדידה בפועל: להבין רווח גולמי, רווחיות לקוח, עלות שעת עבודה, עלות גיוס, עלות מימון. נתונים קונקרטיים שמכתיבים החלטות ולא “נראה לי שזה מסתדר”.
  3. התייעלות מבנית אמיתית
    לא קיצוצים נקודתיים אלא בחינה מחדש של תפעול: חלוקת תפקידים, היקף מצבת כוח אדם, איכות ספקים, זמני אספקה, פרודוקטיביות. עסק שלא משפר יעילות היום, יאבד רווחיות מחר.
  4. התאמה אסטרטגית של העסק למציאות החדשה.
    זה כולל פיתוח מוצרים ושירותים שמתאימים לתקופה, בניית מקורות הכנסה חלופיים, מעבר למודלים דיגיטליים או היברידיים ושינוי מודל המכירה הישן שאולי כבר אינו רלוונטי.

עד שהמדינה תתעשת ותבצע רפורמות יסוד לטובת בעלי העסקים כמו הקלות במיסים, רגולציה, עלויות מימון, תמריצי צמיחה, האחריות נופלת על בעל העסק עצמו.

המציאות השתנתה והשוק דורש הסתגלות ועסק שלא יבצע עכשיו אבחון פיננסי עמוק, תוכנית התאוששות והטמעה מחדש של מודל הפעילות, לא ייפול בגלל שהוא לא טוב, אלא בגלל שהוא לא מותאם. בישראל של אחרי המלחמה, זה ההבדל בין עסק ששורד לבין עסק שמתמוטט בשקט.

נכתב ע"י יניב לס מנכ"ל YLS ייעוץ עסקי

תגובה אחת ל: "המשבר ממשיך במלוא העוצמה"

  1. דברי חכמה, יניב לס אלוף
    היה יועץ עסקי שלי

כתיבת תגובה