ברקע חששם של רבבות עובדים בישראל שהוצאו לחל"ת: משרד האוצר וההסתדרות הגיעו להבנות תקדימיות שיאפשרו תשלום גם לעובדים שנעדרו לתקופה קצרה יחסית מהנהוג | התאמה זו תחול באופן חד פעמי ולתקופת הזמן הספציפית של מבצע "עם כלביא"
שי קליין 25.06.2025
מסיבת עיתונאים להצגת מתווה הפיצויים בראשות השר סמוטריץ' ויו"ר ועדת הכספים גפני | צילום מירי שמעונוביץ רבבות עובדים בישראל שהוצאו לחל"ת (חופשה ללא תשלום) בעקבות המלחמה מול איראן ומבצע "עם כלביא" ניצלו ממתווה שאיים להותיר אותם ללא שכר, לאחר שמשרד האוצר וההסתדרות הגיעו להבנות תקדימיות שיאפשרו תשלום גם לעובדים שנעדרו לתקופה קצרה יחסית, זאת בניגוד למתווה המקורי.
על פי המתווה הקיים של ביטוח לאומי, תשלום החזר שכר על חל"ת ניתן רק לעובדים שהיו בחל"ת במשך 14 ימים לפחות. אולם, תקופת החירום וההשבתה החלקית של המשק בזמן המלחמה מול איראן, ומבצע "עם כלביא", נמשכה 12 ימים בלבד. פער זה איים להותיר עשרות אלפי עובדים ללא שכר וללא פיצוי בגין היעדרותם עקב המלחמה. ההסתדרות הלאומית, בראשות היו"ר יואב שמחי, פנתה במכתב דחוף לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדרישה לטפל בנושא ולמנוע אסון חברתי וכלכלי.
"הודעה זו התבססה בין היתר על פרסום מתווה משרד האוצר ולפיה עובדים השוהים בחל"ת של 14 ימי חל"ת לפחות יהיו זכאים לתשלום מטעם המוסד לביטוח לאומי", כך כתב שמחי במכתבו לשר סמוטריץ'. הוא הוסיף כי "היום נוכח הפסקת האש, דורשים המעסיקים כבר מחר מעובדים להתייצב לעבודה כאשר הלכה למעשה, התייצבות זו תוביל לאובדן מוחלט של פיצויי העובדים בגין חל"ת תוך השארתם ללא פת לחם ופגיעה אנושה בשכרם".
התאמה זו תחול באופן חד פעמי ולתקופת הזמן הספציפית של מבצע "עם כלביא", תוך שמירה על עקרון רציפות ההיעדרות במודל החל"ת הקיים. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הדגיש כי "מדובר במערכה לאומית משמעותית, עם השפעה רחבה על חיי היום־יום של אזרחי ישראל. חובתנו כמדינה היא לוודא שהעורף האזרחי לא יישא לבד בנטל. ההתאמה שנעשתה במודל החל"ת נועדה להבטיח תמיכה לעובדים שלא יכלו להגיע לעבודה בשל ההגבלות שהוטלו במהלך המערכה".
ההסכמה נועדה להבטיח מענה מותאם לנסיבות ולחזק את חוסנו של העורף האזרחי בתקופת חירום, ובכך למנוע מצב שבו אלפי עובדים, שכירים ועצמאים, ימצאו את עצמם ללא מענה ברור באשר לגורל שכרם
