המשגיח תבע שכר עבור עבודה בשבת

בית מלון באילת | צילום אילוסטרציה: מענדי הכטמן, פלאש 90

איך מחשבים שעות עבודה של משגיח כשרות בבית מלון באילת בשבת? כיצד יודעים האם המשגיח זכאי לגמול בגין עבודתו בחגים ובשבתות, מעבר למה ששולם לו בפועל?

אלו הן חלק מהסוגיות המרתקות שהונחו לפתחו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בתביעה שהוגשה על ידי משגיח כשרות נגד המועצה הדתית אילת.

הנה הסיפור: התובע הועסק במשך כשמונה-עשרה שנה כמשגיח כשרות בבית מלון בעיר הנופש הדרומית. בתביעתו בבית הדין לעבודה, העלה טענות רבות בקשר לזכויותיו כעובד. בין השאר טען כי לא תוגמל כנדרש בעבור מלוא שעות העבודה שבוצעו על ידו בשבתות ובחגים. המועצה הדתית טענה מנגד כי משגיח הכשרות לא זכאי לגמול מעבר למה ששולם לו בפועל. ובכן, מי צודק?

רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו ל'ביזנעס' בפייסבוק

חוק שעות עבודה ומנוחה

תביעות שעוסקות בתשלום עבור עבודה בשבת מעמידות במרכזן את חוק שעות עבודה ומנוחה. חוק זה קובע מי רשאי לעבוד בשבת, כמה יש לשלם עבור שעת עבודה בשבת וכדומה. עם זאת, לחוק יש מספר חריגים שקובעים שהוא לא חל על עובדים בסיטואציות מסוימות.

כאשר מונחת לפתחו של בית הדין לעבודה תביעה בעניינים מסוג זה, עולה תדיר מההגנה טענה בדבר אי תחולת חוק שעות עבודה ומנוחה. במקרים כאלה מוטל על המעסיק להוכיח התקיימותם של התנאים החריגים הרלבנטיים בחוק.

אין זו משימה פשוטה מכיוון שכשאר אנו עוסקים בדיני עבודה, הפסיקה קבעה כי חלותם של החריגים צריכה להתפרש בצמצום. זאת מתוך תפיסה לפיה יש לפרש את החוק באופן שבו יותר עובדים ייכנסו תחת הגנתו ופחות עובדים יוותרו בחוץ.

משרת אמון? העדר יכולת פיקוח?

במקרה האמור העלתה המועצה הדתית טענות בדבר קיומם של שני חריגים: ראשית, נטען כי משגיח הכשרות הועסק ב"משרת אמון אישי", ושנית, שלא היה בידי המעסיקה לפקח על שעות עבודתו. בית הדין לעבודה דחה את הטענה בדבר קיומו של החריג הראשון אך קיבל את הטענה אודות יכולת הפיקוח על שעות ההשגחה בשבת. כפועל יוצא מכך, נקבע כי דין תביעתו של המשגיח – להידחות.

בואו נדבר רגע על משרת אמון אישי. על מנת להוכיח חריג זה יש להציג את קיומם של מאפיינים ספציפיים כמו שכר גבוה, שותפות למידע רגיש, זיקת העובד לתפקידי הנהלה, אפשרות רחבה לקבלת החלטות באופן עצמאי או אחריות מיוחדת (זו אינה רשימה סגורה).

בית הדין לעבודה בחן את משרתו של המשגיח וקבע כי זו אינה משרת אמון אישי. "התובע לא שימש בתפקיד ניהולי, לא קיבל שכר גבוה, לא היה שותף למידע רגיש, והאופן בו הפעיל את שיקול דעתו בקשר לכשרות נעשה בהתאם להוראות מקצועיות שקיבל מהרבנים ועל פי ההלכה היהודית", נכתב בפסק הדין.

מצד שני, קיבל בית הדין את הטענה השנייה, שעסקה ביכולת המעסיקה לפקח על שעות עבודתו של המשגיח בשבת (או יותר נכון, בהעדר יכולת כזו). כאדם שומר שבת, משגיח הכשרות לא דיווח בימי שבת על שעות עבודתו ולא היה זמין לטובת מעסיקיו באמצעים טכנולוגיים. זאת בניגוד מובהק לאופן הדיווח והקשר עמו בימי חול, אשר נעשה באמצעות מכשיר מירס שסופק על ידי הנתבעת. "בנסיבות אלו", קבע בית הדין לעבודה, "אף אם הנתבעת ביקשה לברר היכן נמצא התובע והאם הוא עובד בפועל במהלך השבת, הדבר לא היה מעשי".

מה בין משגיח למטפל סיעודי?

בית הדין אף הסכים לטענה שיכולת הפיקוח הייתה מוגבלת גם בשל עירוב מובהק בין פעילויות פרטיות לשעות עבודה. כך למשל, בימי שבתות וחגים שהה התובע במלון עם בני משפחתו במימון המועצה הדתית, ולא הייתה הפרדה ברורה בין שעות ההשגחה לשעות הפנאי.

נשאלה לדוגמה השאלה, האם כשהתובע יושב לאכול בחדר אוכל של המלון בשבת הוא מוגדר כ"עובד" שכן נוכחותו מסייעת בשמירת הכשרות, או שהוא "נח",שכן הוא סועד עם בני משפחתו באופן פרטי…

על מנת לחדד את הנקודה הביא בית הדין לעבודה כדוגמה את תנאי עבודתו של מטפל סיעודי שגר עם המטופל בביתו ומבלה עמו עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. ברור אפוא שלא כל שעות היממה הן שעות עבודה ושלעתים קיים קושי ביצירת הפרדה לחישוב היקף שעות נוספות או שעות בשבתות וחגים. כך גם במקרה של משגיח כשרות השוהה בבית המלון לאורך כל השבת, כשאין ספק שהוא לא מצוי ב"תעסוקה מתמדת".

כיצד מתוגמלים משגיחי כשרות?

חשוב לציין כי משגיחי כשרות בבתי מלון באילת אינם עובדים בחינם בשבת. הם מקבלים במשכורתם "תוספת השגחה" גלובלית בשיעור של שלושים שעות נוספות בחודש וכן זכאים לצבירת חצי יום חופשה. תנאים אלה אמורים לכסות את עלות עבודתם בשבתות וחגים.

יודגש כי משגיחי כשרות יכולים לחתום על מסמך בו הם מסכימים שאירוח בני משפחתם ביחד איתם בשבת יבוא על חשבון תשלום שכרם. ובמקרה שלנו, בני משפחתו של המשגיח התארחו עמו בבית המלון במרבית תורניות השבת שבוצעו על ידו.

אמור מעתה, משגיחי כשרות לא זכאים לתשלום מעבר לתוספת ההשגחה הנ"ל ככל שהתשלום עבור תוספת ההשגחה לא היה פיקטיבי, וכל אימת שלא עלה בידם להוכיח שהם עבדו מעבר לשעות המכוסות בתוספת הגלובלית. כאמור, התובע בתיק הנ"ל לא הצליח להוכיח את היקף שעות העבודה שבוצעו על ידו בשבת, ותביעתו לשכר עבודה מעבר לתוספת ההשגחה נדחתה.

עו"ד יוסף ויצמן הוא המשנה לראש לשכת עורכי הדין, ראש ועדת הוצאה לפועל בלשכה ומחבר הספר 'הוצאה לפועל – מעשה והלכה'.

https://wordpress-547680-2055123.cloudwaysapps.com/%D7%9E%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%97-%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%92%D7%99%D7%93-%D7%AA%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9E/