במקרה של האטה בכלכלה שכר הדירה המתייקר יקרר בצורה משמעותית ויקח איתו את האינפלציה • הפד מתחיל להתקפל בכבוד • 'מלחמת הסחר': למי קראתם מלחמה? ומה הנזק לחוסכים • האטה משמעותית בשוק הנדל"ן האמריקני משמעותית יותר עבור הכלכלה האמריקאית מאשר מלחמת הסחר
דוד שלומוביץ 26.06.2019
אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס | צילום: עודד קרני
במקרה של האטה בכלכלה עליית סעיף הדיור (שכ"ד) תתקרר בצורה משמעותית ותיקח איתה את האינפלציה; הפד מתחיל להתקפל בכבוד; המצב הכלכלי בישראל יציב; מלחמה על 'מלחמת הסחר': מי שהמציא את הביטוי 'מלחמה' לסכסוך הסחר בין ארה"ב לסין עשה כנראה נזק להרבה מאד חוסכים; ויש גם צפיית שחורות לנדל"ן בארה"ב: האטה משמעותית בשוק הנדל"ן משמעותית יותר עבור הכלכלה האמריקאית מאשר 'מלחמת' סחר, אף שלה לא קוראים 'מלחמה' – זו היא תמצית הסקירה השבועית של אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות 'אקסלנס'.
בנוגע להודעת הפד האחרונה אומר כהנוביץ שיתכן ואנשים לא פירשו נכון את החלטת הפד "נראה שרבים לא פירשו נכון בשבוע שעבר את מסמך ה'נקודות' של הפד, ניתחו אותו כ'פשוטו' לאי כוונה להפחית ריבית השנה, ולא הבינו שמה שהם רואים שם זאת תחילתה של 'התקפלות בכבוד'… גם אם עד החלטת הפד ביולי ייחתם הסכם סחר בפסגת ה-G20; נתוני שוק העבודה לחודש יוני יהיו חלומיים, עדיין הפד יפחית את הריבית בהסתברות של 105%".
הוא אומר את הדברים לאחר קריסת התשואות ביום רביעי שעבר שבעקבות כך "ציפיות האינפלציה חזרו להתאושש, מה שעשוי ללמד שאין לחץ להתפרקות נוספת של התשואות בזמן הקרוב, כלומר מעבר להפחתות הריבית שכבר מגולמות". לדבריו, "אם יתברר בהמשך שמי שעצר את התפרקות ציפיות האינפלציה לא היה הפד אלא הקפיצה במחיר הנפט, מסיבות של שיבושי היצע (ולא שיבושי ביקוש), במקרה של עצירת העלייה במחיר הנפט התקררות הלחצים האינפלציוניים עשויה להתחדש ולאלץ את הפד להעמיק את הפחתות הריבית, מעבר למגולם".
שכר הדירה יקרר האינפלציה
בישראל לדעת כהנוביץ, המצב הכלכלי נראה ברובו יציב, אבל שורה של גורמי סיכון מאיימים עליו, ביניהם קיצוץ צפוי בהוצאה הציבורית; העלאות מיסים שעשויות לקרר את הצריכה הפרטית; האטה כאמור בסחר העולמי; עליות מחירים שעשויות לקרר את הצריכה ועוד. "להערכתנו" כותב כהנוביץ "מוטב לבנק ישראל לעבור גם הוא למדיניות 'ביטוח', ולוודא שהמשק נכנס לחולשה העולמית במומנטום כלכלי חיובי ועם שקל תחרותי". הוא חוזר על דבריו משבוע שעבר: "אנו מעריכים שבנק ישראל יתחיל בקרוב לדברר הפחתת ריבית".
כאשר הוא מדבר על השוק הישראלי הוא משתמש במילים לא קלות ואומר כי "בישראל, למרות הסביבה הדיס-אינפלציונית העולמית, המוצרים המקומיים ממשיכים לטרלל את המדד עם עליות שנשענות בעיקר על צעדי או אי צעדי הממשלה, ביניהם מחירי ירקות ופירות החסומים לייבוא שזינקו מאז מרץ 2018 ב-24%, דיור (שנתקע בחסמים ואי וודאות רגולטורית), מחירי חשמל, ארנונה, מים, מוצרים מפוקחים אחרים (בין היתר השבוע מוניות) וכמובן העלאות מיסים אפשריות לאור 'כישרונה הרב' בפריצת הגירעון בשנה של צמיחה התואמת את הציפיות".
הוא מעריך כי במקרה של האטה בכלכלה עליית סעיף הדיור (שכ"ד) תתקרר בצורה משמעותית ותיקח איתה את האינפלציה… לדעתו במצב של משק מאט עיקר ההשפעה מגיעה משינויים בביקוש כך כשמתחילות לנשוב רוחות של אי וודאות לגבי הכלכלה, תשומת הלב צריכה לעבור לאיומים על צד הביקוש.
"במקרה של עליה בשיעור האבטלה או התמתנות משמעותית בקצב עליית השכר במשק, הביקוש לדיור מתמתן בצורה חדה ומפיל את העליה בשכר הדירה. היציבות של עליית שכ"ד בשנים האחרונות בטווח של בין 2-3% מטעה", אומר כהנוביץ ומצביע על ההיסטוריה, "הניסיון ההיסטורי מלמד שהסעיף יכול להתפרק בפתאומיות במצב של האטה כלכלית ולמוטט אחריו, בשל משקלו הגדול, את האינפלציה כולה.. ".
מלחמת הסחר? בקושי מבצע
בהתייחסו למלחמת הסחר כהנוביץ רואה את הדברים ממבט אחר לגמרי: "זה שתקראו למשהו 'מלחמה' לא הופך אותו למלחמה – מי שהמציא את הביטוי 'מלחמה' לסכסוך הסחר בין ארה"ב לסין עשה כנראה נזק להרבה מאד חוסכים, כשגרם להם לברוח משוק המניות, או לדמיין אינפלציה שקשורה במכסים שתגרור העלאות ריבית אגרסיביות".
בדבריו הוא מבקש להיכנס לפרופורציות וגם מסביר בכמה משפטים למה זאת לא 'מלחמה'. "הכלכלה האמריקאית מייצרת בשנה תוצר בשווי של יותר מ- 21 טריליון דולר, רוב רובו פנימי, ושאינו תלוי בסחר חוץ, כמו דיור, בריאות, חינוך, נפט, מכוניות… נתח הסחר של ארה"ב עם העולם קטן ורובו בין כה וכה מרוכז במדינות צפון אמריקה (מקסיקו וקנדה) ומדינות האיחוד האירופאי.
"עד כה במסגרת מה שמכונה 'מלחמת סחר' האמריקאים הטילו מכסים על סחורה סינית בשווי 250 מיליארד דולר, שזה 1.2% בלבד מהכלכלה שלה! במלחמה אמיתית הסחר היה נעצר והמשאבים הפנימיים היו גם הם מופנים למאמץ המלחמתי, אבל הטלת מכס על 1.2% מהכלכלה האמריקאית, עם כל הכבוד זאת לא 'מלחמה'.למעשה החלק עוד הרבה פחות משמעותי כיוון שבזמן הזה, מאז פרוץ 'מלחמת הסחר', המטבע הסיני נפל ב-8.4% מול הדולר וקיזז כחצי מהמכסים".
הוא מוסיף עוד ואומר שהסינים מצאו דרכים לעקוף חלק מהמכסים דרך מעבר אצל מתווכים, למשל בווייטנאם, כך שמדובר על "השפעה שלא רק שאינה מתקרבת ל'מלחמה', ספק אם אפשר בכלל לקרוא לה אפילו 'מבצע'" אומר כהנוביץ.
לדבריו, "גם אם האמריקאים יטילו מכסים על שאר הסחורות הסינית, בשווי של עוד 300 מיליארד דולר, וגם אם הסינים יטילו מכסים על כל יבוא הסחורה האמריקאית מהם, עדיין הדבר יביא בעיקר לשינוי תמהיל הסחר בעולם וההשפעה השלילית שלו תהיה כמה עשיריות האחוז והכי חשוב 'חד פעמית'. למעשה, לרפורמת המס של טראמפ, שינויי הריבית או שינוי במחיר הנפט עשויות להיות השפעות הרבה יותר משמעותיות על הכלכלה האמריקאית, אבל אם אף אחד לא יקרא להם 'מלחמה' אז זה לא סיפור מעניין".
הנדל"ן המדאיג
"בא לכם לדאוג ממשהו משמעותי? תעזבו את מלחמת הסחר ותסתכלו על ענף הנדל"ן האמריקאי", קורא כהנוביץ. "רבים בסרט ממלחמת הסחר – שאף תוך הסלמתה במהלך שנת 2018 הפד עוד המשיך עם העלאות ריבית – ומפספסים השפעות מדאיגות יותר לגבי הכלכלה האמריקאית וביניהן החולשה הרוחבית בענף הנדל"ן, שהתמיכה שקיבלה מנפילת הריביות עשויה להתפוגג".
הוא כותב, כי בשבוע שעבר פורסם סקר הקבלנים (NAHB) שהפתיע בירידה, הראשונה בשנת 2019, וזאת למרות ירידת התשואות החדה שהייתה צריכה דווקא לתמוך בענף. במקביל לחולשה בסקר, קיבלנו בשבוע שעבר גם נתון מפתיע בחולשתו של התחלות הבניה, שנמצאות ללא צמיחה כבר שנתיים. ברקע, קצב עליית מחירי הבתים במגמת התמתנות (לפי מדד קייס שילר). מי שהפתיע בשבוע שעבר לטובה, היה נתון מכירות הבתים הקיימים, אך זה עדיין נמצא בשינוי שנתי שלילי, ואפשר היה לצפות ממנו ליותר לאור הירידה העמוקה בריביות למשכנתאות.
"התוצאה מהאטה משמעותית בשוק הנדל"ן עשויה להיות הרבה יותר משמעותית עבור הכלכלה האמריקאית מאשר 'מלחמת' סחר, אף שלה לא קוראים 'מלחמה'". מסיים כהנוביץ בקריצה.



