נציב תלונות הציבור השופט דוד רוזן, דחה תלונה של ח"כ משה ארבל בעניין כתב אישום שהוגש כנגד נהג מונית בגין גביית יתר של 3.80 שקל • הנציב המליץ ליועץ המשפטי לממשלה לשקול תיקוני חקיקה, כך שתתאפשר הטלת קנסות במקום כתבי אישום פליליים • הנציב: "מערכת אכיפת חוק שרירותית, המקדשת את החוק על פני האדם שלפניה". • בית המשפט המחוזי: שירות מוניות הוא שירות הניתן לציבור, אי קיום חובות וסייגים המוטלים על הנהגים הופך את השירות לג'ונגל • ועד כמה צריך להעלות את מינון הענישה?
דוד שלומוביץ 24.12.2020
אורך רוח ואוזן קשבת |צילומסך מתוך סרטון נציבות תלונות הציבורזוכרים את כתב האישום נגד נהג המונית שגבה סכום יתר של 3.80 שקל? כעת הגיע תורו של נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט (בדימוס) דוד רוזן להזדעזע. "למקרא התלונה, עלתה תחושה קשה ומכבידה, בלשון המעטה, של מערכת אכיפת חוק שרירותית, המקדשת את החוק על פני האדם שלפניה", כותב הנציב בהחלטתו.
"העמדת אזרח נורמטיבי לדין פלילי, בגין חיוב יתר בסכום זניח של 3.80 שקל, כביכול, ביומו הראשון לעבודה, אינה מתיישבת עם תכליתו של המשפט הפלילי ואף לא עם השכל הישר. הדברים מקבלים משנה תוקף וחומרה נוכח בזבוז משאבי ציבור יקרים הכרוכים בניהול הליך שכזה, אשר משתרך על פני מספר שנים".
נזכיר בקיצור, מדובר בנהג מונית בשם צ' שהוגש נגדו כתב אישום בגין חיוב יתר. מר צ׳ סיפר לאברי גלעד בגלי צה"ל כי עם תחילת עבודתו כנהג מונית בשנת 2017, ביומו הראשון בתפקיד הסיע שני נוסעים בעיר אילת ובשגגה סימן במונה נוסע שלישי במונית, במקום לסמן תוספת מזוודה. כתוצאה מכך, התייקר שכר הנסיעה ב-3 שקלים ו-80 אגורות, לשכר נסיעה מופרז של 33.3 שקל.
ח״כ משה ארבל הוא שעלה על הסיפור ובעקבות כך הגיש תלונה לשופט דוד רוזן נגד פרקליטות המדינה. התברר כי במהלך שנתיים וחצי עסקו בתיק מטעם המדינה תובעי משרד התחבורה, שלושה סנגורים במימון המדינה וכמובן השופט ועובדי המנהלה בבית המשפט. התובעים והסנגורים במשפט הוטסו לכל דיון ממרכז הארץ ובחזרה.
ארבל כתב לרוזן כי “קשה לטעון כיצד לא מדובר בבזבוז משאבי ציבור משווע ושימוש לא ראוי בסמכות ההליך הפלילי ע”י יחידת התביעות הארצית של משרד התחבורה. גם במנותק מהעלות העצומה למשלם המסים מדובר בבירור במקרה שלא מגיע לרף החומרה שצריך להגיש בגינו כתב אישום ולבקש להכתים אזרח בכתם של הרשעה בהליך פלילי”.
יחידת התביעות במשרד התחבורה טענה בתגובתה לנציבות כי מדובר בהחלטה המצויה בשיקול הדעת המשפטי והמקצועי של היחידה, ומשכך – על פי חוק – אין הנציבות מוסמכת לברר התלונה. בעקבות כך ומשום שנהג המונית נשוא התלונה כבר הורשע בבית המשפט במסגרת הסדר טיעון, הנציב אינו רשאי על פי חוק לברר את התלונה. "באלה הדברים, משמדובר בנהג מונית אשר חזר וביצע את אותה העבירה, בגינה כבר הוגש נגדו כתב אישום, ומשהוא הודה בביצוע העבירות במסגרת הסדר טיעון, דומה כי נסתם הגולל על בירורו של עניין זה בנציבות, על פי חוק, וזאת משנדון והוכרע זה מכבר על ידי בית המשפט בפניו התנהלו ההליכים המשפטיים", כתב הנציב בהחלטתו.
לצד דחיית התלונה, המליץ הנציב לפני היועץ המשפטי לממשלה לעשות בכוחו לתיקון החקיקה הקיימת באופן שיאפשר אכיפה אפקטיבית ומהירה, באמצעות הטלת קנסות על נהגי מוניות חלף הגשת כתבי אישום פליליים נגדם לבית המשפט.
ג'ונגל בתחום המוניות
לחובבי המשפט נציין כי יחידת התביעות האירה את הפרשה בפני הנציב באור שונה. בין היתר הציגה היחידה בפני הנציב את פסק דינו של השופט (הנשיא) זילר בבית המשפט המחוזי בירושלים, אחד מבין פסקי דין רבים העוסקים בנושא.
זילר כותב כי בסוג עבירות שאפשר להכניסן תחת הגדרת 'עבירות זוטא' ישנן עבירות שביצוען פוגע באיכות החיים במובן הרחב, לו זכאי הציבור. "שירות מוניות הוא שירות הניתן לציבור, ונותני השירות כבולים בסייגים, ויש עליהם חובות, אי קיום כל אלו הופך שירות זה לג'ונגל, תחת שיפעל כשירות ציבורי במדינה מתוקנת".
השופט מסביר כי כאשר מדובר בעבירות 'זוטא', לא כדאי לציבור הנפגעים להתלונן ולהיכנס להליכים משפטיים, "והציבור מקבל תמונת המצב כגזירה משמיים. הדרך היחידה להילחם בתופעה זו היא להטיל באותם מקרים הבאים בפני בית המשפט עונשים מרתיעים. את 'מינון הענישה' יש להעלות עד לאותו שלב 'שייצא הקול' בין נותני השירות הזה, שיש סיכון של ממש באי-קיום הכללים החלים עליהם".
אלא שדווקא לכן צודק הנציב בהמלצתו לתיקון החקיקה הקיימת, כך שבמקרה של 'עבירות זוטא' יתאפשר לבצע אכיפה אפקטיבית ומהירה באמצעות הטלת קנסות, במקום הגשת כתבי אישום פליליים ובזבוז כספי הציבור לשווא.
