הסטודנט, התזה, ובית ההשקעות שמנהל טריליוני דולרים

פחות כסף לברוקרים מוול סטריט משמעו יותר כסף למשקיעים | המשקיע האגדי ג’ון בוגל חשף את השיטה שבה כל אחד יכול להפוך למשקיע מצליח בבורסה, והסביר מדוע הדרך הטובה והבטוחה ביותר לקנות חלק בחלום הקפיטליסטי היא לקנות נתח מהשוק כולו ולא להמר על חברה בודדת | הוא הגיע למסקנה הזו מזמן, ופרסם ספר אודותיה | “אני מבקש מכם לשקול בקפידה את המסר הנלהב של הספר הזה” | המסר הנלהב הפך לבית השקעות שמנהל טריליוני דולרים

זירת המסחר בימים עברו | צילום: Poznyakov, שאטרסטוק

בשנת 1951 כתב סטודנט צעיר מאוניברסיטת פרינסטון תזה על חברות השקעות. הוא לא חלם שהמסקנות שלו יגרמו לרעידת אדמה בשוק ההון ויחסכו למיליוני משקיעים ברחבי העולם מאות מיליארדי דולרים. הסטודנט, ג’ון בוגל חשף באותה עת – אולי מבלי שידע זאת באופן שבו הדבר נהיר כיום – את השיטה שבה כל אחד יכול להפוך למשקיע מצליח בבורסה, והסביר מדוע הדרך הטובה והבטוחה ביותר לקנות חלק בחלום הקפיטליסטי היא לקנות נתח מהשוק כולו ולא להמר על חברה בודדת. 

בוגל היה הראשון שניסח אלטרנטיבה ופיצח את סוד הרווח בעולם ההשקעות. אם אי אפשר לנצח את השוק, הוא חינך, צריך להצטרף אליו. חמוש בתובנה הזו פיתח בוגל את קרנות הנאמנות מחקות המדדים, שמאפשרות למשקיעים לפזר את החסכונות שלהם בין מאות חברות ולקצור את התשואה הממוצעת של כולן יחד. זו היתה הפעם הראשונה שלשוק יצא מוצר שמציע מקסימום רווח במינימום סיכון. זו היתה תחילת המהפכה.

250/200 סייד בר + קובייה

עשרים וחמש שנים לאחר שכתב את התזה, ייסד בוגל את Vanguard, חברת ההשקעות שהציעה לחקות את השוק במקום לגבור עליו. בתחילת הדרך כולם לעגו לו, אבל היום Vanguard מנהלת טריליוני דולרים והפכה את שוק ההון לנגיש עבור כל אחד ואחת. “הגיבור שלי ושל עוד מיליוני משקיעים”, ספד לבוגל המשקיע האגדי וורן באפט. הספר שבידיכם ילמד גם אתכם כיצד אפשר להשקיע באמצעות השיטה שהוכיחה את עצמה כשער לרווחים בשוק ההון.

אחרי ששינה את עולם ההשקעות האמריקאי, עלעלנו בספרו המדריך למשקיע המתחיל שהופיע לראשונה בעברית, והחלטנו לצטט ממנו שני קטעים שמסבירים בשפה ברורה, בהומור ועם הרבה שכל ישר כיצד התזה של בוגל שהפכה לספר, עומדת לעדכן את כל מה שחשבתם על עולם ההשקעות, ולעזור לכם להשאיר בכיס הרבה יותר.

קרן מחקה

השקעה מוצלחת היא בסך הכול עניין של שכל ישר. כפי שאמר וורן באפט, האורקל מאומהה, זה פשוט אבל לא קל. החשבון הפשוט מצביע על כך שהאסטרטגיה המנצחת להשקעה במניות היא להחזיק בבעלות על כלל העסקים הציבוריים במדינה בעלות נמוכה מאוד, וההיסטוריה מוכיחה זאת. בכך מובטח לכם לקבל כמעט את כל התשואה שעסקים אלה מניבים בצורת דיבידנדים וגידול בהכנסות.

הדרך הטובה ביותר ליישם את האסטרטגיה הזאת גם היא פשוטה מאד: קנו קרן הכוללת תיק מניות שחובק את כל השוק, והחזיקו בה לנצח. קרן כזו נקראת גם קרן מחקת מדד (Index Fund). הקרן המחקה היא פשוט סל (תיק מניות) שכולל ביצים (מניות) רבות ושנועד לחקות את הביצועים הכוללים של שוק המניות האמריקאי (או של כל שוק הון במדינה אחרת, או של מגזר מסוים בשוק כזה) [זכרו כי ניתן לבנות מדד גם סביב שוק אגרות החוב, או אפילו סוגי נכסים פחות פופולריים כמו סחורות או נדל”ן. כיום, אם תרצו, תוכלו להחזיק בכלל העושר שלכם בתוך תיק מגוון של קרנות מחקות מדד מסורתיות בעלות נמוכה, שמייצגות כל סוג נכס וכל מגזר בשוק בארצות הברית או בכל רחבי העולם.]

הקרן המחקה המסורתית (TIF) מייצגת בהגדרה את כל הסל של שוק המניות ולא רק כמה ביצים אקראיות. היא מחסלת את הסיכון שבבחירת מניות ספציפיות, את הסיכון של מתן עודף תשומת לב למגזר עסקי מסוים, ואת הסיכון שבבחירת מנהלי ההשקעות מסוימים על פני אחרים. נותר רק הסיכון של שוק המניות עצמו (וזה סיכון מספיק גדול, תודה רבה!). קרנות מחקות מדד מפצות על היעדר ההתרגשות בטווח הקצר בפריון המרגש באמת שלהן בטווח הארוך. קרנות אלה נועדו להחזקה במשך כל החיים.

הקרן מחקת המדד המסורתית היא קרן השקעות מגוונת מאוד אשר מחזיקה במניות בשווי הנתח שלה מתוך כל (או כמעט כל) שוק המניות האמריקאי, שנכון לתחילת 2017 שוויו היה 26 טריליון דולר. היא פועלת בהוצאות מינימליות, ללא דמי ניהול וייעוץ, עם שינויים מזעריים בתיק המניות, וביעילות גבוהה מבחינת מדיניות המיסוי. אותה קרן מחקה – הראשונה מביניהן שהוקמה עקבה אחרי התשואות של מדד Standard & Poor’s 500 (S&P 500) המאגד מניות של חמש מאות תאגידים, רובם אמריקאיים – פשוט רוכשת חלקים מהתאגידים הגדולים באמריקה וכך הופכת לבעלת עניין בכל המניות הנסחרות בשוק ההון בהתאם לגודלן היחסי, ולאחר מכן מחזיקה בהן לנצח.

שער הספר של ג’ון בוגל בעברית

אנא מכם, אל תמעיטו בערכה של הצטברות התשואות הנדיבות ששוק ההון מניב. בואו נניח שהמניות של התאגידים במדינה שלנו משיאים תשואה של 7% בשנה. לאורך עשור של תשואות מצטברות בשיעור זה, כל דולר בודד שהושקע בתחילה צומח ל-2 דולרים; לאורך שני עשורים, ל-4 דולרים; לאורך שלושה עשורים, ל-7.5 דולרים; לאורך ארבע עשורים, ל-15 דולרים, ולאורך חמישה עשורים, ל-30 דולרים. [לאורך המאה האחרונה, התשואה הנומינלית הממוצעת על מניות אמריקאיות הייתה 10.1% בשנה. במספרים ריאליים (בתיקון ל-3.4% אינפלציה) התשואה השנתית בפועל הייתה 6.7%. לאורך העשור הקרוב, שתי התשואות האלה צפויות לרדת משמעותית].

פלא ההצטברות הוא לא פחות מנס. אם לומר את זה במילים פשוטות, הודות לצמיחה, לפריון, לתושייה ולחדשנות של היזמים והתאגידים, הקפיטליזם יוצר עושר שכולם יכולים להרוויח ממנו – בלי שהישגו של אחד יבוא על חשבון חברו. השקעה במניות לטווח ארוך נעשתה משחק מנצח.

התשואות שעסק ציבורי מניב מתורגמים לבסוף לרווחים בשוק המניות. אין לי דרך לדעת איזה נתח מהתשואות האלה הרווחתם בעבר, אך מחקרים אקדמיים מראים שאם אתם משקיעים טיפוסיים הבוחרים להשקיע במניות ספציפיות, התשואות שלכם כנראה פיגרו אחרי השוק בערך בשתי נקודות אחוז בשנה. [יש להבחין בין “אחוז” ל”נקודת אחוז”: כאשר ערך מסוים עולה ב-1 נקודות אחוז, הדבר יכול להיות שונה מאוד מעלייה של 1%. לדוגמה, אם התל”ג צמח בשנה שעברה ב-1% והשנה ב-2%, שיעור הצמיחה השנה עלה בנקודת אחוז אחת בהשוואה לשנה שעברה (מ-1% ל-2%), וב-100% (2% כפולים מ-1%). עלייה של 1% היתה אומרת שצמיחת התל”ג השנה הסתכמה ב-1.01%].

אם ניקח את המספר זה ונצרף לו את התשואה השנתית של 9.1% שמדד S&P 500 הניב ב-25 השנים האחרונות, התשואה השנתית שלכם כנראה עומדת על כ-7%. התוצאה: המשקיעים, כקבוצה, טעמו בפועל רק שלושה רבעים מעוגת השוק. בנוסף, אם אתם משקיעים טיפוסיים בקרנות נאמנות, מצבכם אפילו גרוע מזה.

פחות כסף לברוקרים – יותר כסף למשקיעים

הנה קטע נוסף מהספר:

השקעה מוצלחת, אם כן, מתמקדת במזעור נתח התשואות שנבלע על ידי וול סטריט ויועצי ההשקעות באופן כללי, ומקסום נתח התשואות שהולך למשקיעים עצמם (כלומר אליכם, קוראים יקרים).

הסיכויים שלכם להרוויח את החלק שלכם מתשואת השוק ישתפרו בצורה ניכרת אם תפחיתו למינימום את היקף הסחר שלכם ואת השינויים בתיק המניות שלכם. מחקר אקדמי הדגים שבזמן השוק השורי החזק [המונחים “שוק שורי” ו”שוק דובי” מתארים תקופות שבהן השוק עולה או יורד, בהתאמה] ששרר בשנים 1990–1996, החמישית הפעילה ביותר בקרב הסוחרים במניות קיימו בתיק המניות שלהם מחזור בשיעור תחלופה של יותר מ-21% בחודש. אמנם הם הרוויחו את התשואה השנתית של השוק, שעמדה על 17.9% במהלך אותה תקופה, אבל הם גם ספגו עלויות מסחר של כ-6.5% – שהרי כל פעולה של קניית ומכירת מניות עולה כסף. שיעור התחלופה הגבוה הותיר אותם עם תשואה שנתית של 11.4% בלבד, כלומר רק שני שלישים מתשואת השוק הכללית.

Inner article

גם משקיעים בקרנות נאמנות חושבים בטעות שהם יודעי-כל. הם בוחרים קרנות על סמך ביצועים מעולים מהעבר –אפילו בהסתמך על הטווח הארוך – שהשיג מנהל קרן כלשהו, ולעתים קרובות שוכרים יועצים כדי לסייע להם בהשגת ביצועים דומים (אלו הם ה”עוזרים” עליהם דיבר וורן באפט, המתוארים בפרק הבא). אך כפי שאסביר בפרק 12, היועצים האלו הם משענת קצה רצוץ.

עקב חוסר מודעות לנטל העלויות הכרוך במסחר, משקיעים רבים בקרנות נאמנות משלמים ברצון דמי מכירה גבוהים, סופגים עמלות והוצאות מוגזמות, וכפופים בלא ידיעתם לעלויות עסקה משמעותיות אך נסתרות שהקרנות סופגות עקב המחזור ההיפראקטיבי בתיקי המניות שלהן. המשקיעים בקרנות נאמנות בטוחים שהם יכולים לבחור בעקביות מנהלי קרנות שהפגינו ביצועים יוצאי דופן. הם טועים.

פילוסופיית השקעה זו אינה רק פשוטה ואלגנטית. החשבון שעליו היא מבוססת בלתי ניתן להפרכה. מצד שני, לא קל להישמע לה. כל עוד אנחנו, המשקיעים, מקבלים את הסטטוס קוו המשוגע של שיטת שוק ההון, כל עוד אנחנו נהנים מההתרגשות (יקרה ככל שתהיה) של קניית מניות ומכירתן, וכל עוד לא נבין שישנה דרך טובה יותר – פילוסופיה כזו תיראה מנוגדת לאינטואיציה. אבל אני מבקש מכם לשקול בקפידה את המסר הנלהב של הספר הזה. לאחר שתעשו זאת, גם אתם תרצו להצטרף למהפכת הקרנות המחקות ולהשקיע בדרך חדשה, “חסכונית יותר, יעילה יותר, ואפילו כנה יותר” [“חסכונית”, “יעילה” ו”כנה” הן המילים שבהן השתמשתי בעבודת התזה שלי באוניברסיטת פרינסטון משנת 1951, “תפקידה הכלכלי של חברת ההשקעות”. יש בעולם עקרונות שנכונים לעד], דרך יצרנית יותר שתעמיד את טובתכם במקום הראשון.

 

המדריך למשקיע המתחיל, הספרייה העסקית

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה