הסינית שגרמה לי להודות בטעות: Geely EX5 בנסיעת מבחן

צילומים: ביזנעס

בשבוע שעבר יצאתי לבחון רכב סיני שהושק בחודש מאי 205 , לא באתי סקרן, באתי רק לסמן וי על עוד נסיעת מבחן. לא מתוך התלהבות, אתם יודעים, מתאמים, מגיעים לאולם התצוגה, יוצאים לנסיעת מבחן, חוזרים עם רשמים, כותבים, ממשיכים הלאה.

את השינוי אני זוקף למנהל המכירות באולם, שהחליט להשקיע בי כמה דקות והציג את היתרונות של ה- EX5 החדש די מהר הבנתי שמדובר במשהו קצת שונה מכל הסיניות שפגשתי עד היום, שלא תחשבו שהאמנתי לו, ניצלתי כל רגע עם הרכב כדי להוכיח לעצמי שהוא טעה, ומסתבר שלא.. ולא שאין חסרונות ברכב שבחנתי, יש, ואשתדל לציין את כולם!

האמת? קצת נמאס לי לכתוב עוד סקירת רכב סטנדרטית. כזו שמתחילה במפרט ומסתיימת בשורה תחתונה. לקוראי ביזנעס מגיע גם להרגיש. לחוש מה עובר על כתב רכב שראה כמעט הכול, ולפתע מצליח להתרגש מנסיעת מבחן, אפילו ליהנות ממנה. מגיע להם לשמוע את התובנות שמתגבשות תוך כדי ימי המבחן, את ההבנה, ואפילו את ההכרה בכך שטעיתי.

בגילוי לב, רכבים ממוצא סיני, הם לא ממש כוס התה שלי, רציתי לחשוב שזו תופעה חולפת ונראה לי שהגיע הרגע להבין שזהו זה. אין דרך חזרה לאחור. העולם הולך לשם, והוא לא מחכה לנו. היצרניות המערביות לא מובילות את הסיניות, אלא הולכות בעקבותיהן, לפעמים בלית ברירה.

נדמה שהעולם מאבד, במובן מסוים, את הערכים הישנים של תעשיית הרכב. אם פעם מאזדה הייתה סמל, כמעט מופת, לרכב של הנאה מנהיגה,דינמיות וייחודיות (ZOOM-ZOOM) ההודעה שמאזדה 6 הבאה תהיה למעשה רכב סיני בתחפושת, מבוסס על צ׳אנגן, עם מנוע, אבזור ומהות סינית לחלוטין, היא אכזבה וסוף עידן לחובבי הנהיגה. אנחנו רואים שיתופי פעולה מוחלטים, סמארט וולוו מוכרים זיקר ורק הלוגו שונה, האם זה אומר שהגרמנים והשוודים פשוט לא מצליחים לייצר לבד מכוניות חשמליות תחרותיות?

ומה עם הנדסת האנוש? השלמתי! אנחנו, העיתונאים, כתבי הרכב, אלה שאוהבים להתלונן בכל פעם שאנחנו מקבלים רכב חשמלי, בעיקר כזה שכל התפעול שלו עובר דרך מסך. כמה פעמים כבר אמרנו שזה מסוכן, שזה מוביל לאסון, שזה בלתי נסבל. אבל אולי כן אפשר להתרגל? העובדה שמיליוני נהגים בעולם עושים את זה, ואפילו אוהבים את זה, למרות שעל פניו זה נראה כמו סיכון מיותר, צריכה לגרום גם לנו לעצור רגע ואולי להשלים עם זה.

בואו נדבר על ג׳ילי. זה אחד המותגים שעשו בישראל מיני־מהפכה בכל מה שקשור לרכב חשמלי. יותר מעשרים אלף יחידות מדגם אחד בלבד נמכרו כאן, רכב שהיה מצוין בהנדסת אנוש ונחשב, בצדק, לאחד המובילים בקטגוריה שלו גם בכל מה שקשור לטווח. הדור הבא, זה שנבחן כאן, הוא כבר סיפור אחר לגמרי מהפכה בפני עצמה, עם מעט מאוד קשר לדגם שהכרנו קודם.

העיצוב החיצוני, גם בצבע הירקרק אפור הזה, לא בא לחדש משהו. זה רכב קלאסי, לא בולט, כזה שנטמע בנוף, סולידי, אנונימי אפילו

ואז קרה משהו שלא חשבתי שיקרה לי עם רכב חשמלי. פשוט התלהבתי. זה התחיל מהממשק מהטובים בתעשיה הסינית, החניה קלה, המצלמות ענקיות וברורות ביום ובלילה, ההתנהלות עם מפתח בכיס פשוט ממכרת. לא פותחים, לא סוגרים, לא מדליקים. מתקרבים, הדלתות נפתחות, מתרחקים, הכול נכבה. אחרי כמה ימים אתה שוכח איך נראה רכב רגיל.

החומרים בתא הנוסעים מצוינים. עור טבעוני שנראה טוב, מושבים עם אוורור וחימום, פלסטיק דמוי עץ שנראה טוב יותר מהרבה רכבי יוקרה, ההגה הקטום מאפשר ראות מושלמת ללוח המחוונים ולא פוגע בברכיים. והדבר אולי הכי מפתיע, כל אותם באגים וגימיקים סיניים שהתרגלנו אליהם פשוט לא קיימים כאן. ידיות פתיחה רגילות ולא כפתורים, חלונות וכיוון מראות ממוקמים בדלת כמו פעם, גג שמש עם כיסוי בד אמיתי שמסנן חום, פתחי מיזוג שניתן לכוון ביד. יש מישהו בג׳ילי שישב והקשיב לביקורת שלנו…

המושב האחורי מרווח בצורה יוצאת דופן, כמה סגמנטים מעל המקובל, עם תאים, מגירות, פתחי מיזוג והטיית משענת נוחה. זה לא עוד רכב משפחתי "לפי הספר" – כאן באמת אפשר לשבת בנוחות, גם נהגים או נוסעים גבוהים, בלי להרגיש צפיפות או פשרות. כל פרט חושב, כל שימושי, וכל נסיעה מאחור הופכת לחוויה של ממש.

תא המטען, למשל. נכון, אין גלגל רזרבי, וזה חיסרון בלתי נסלח בעיניי, אבל מעבר לזה מדובר באחד מתאי המטען הגדולים והחכמים שפגשתי. מדף שמסתיר בור ענק מתחתיו, נפח שאפשר להעמיס בו חבילות בלי למצמץ. בשורה אמיתית בטח בהשוואה לג'ילי הקודם

המחיר מתחיל בכ־161,990 ש"ח לגרסת הבסיס (Pro) ומגיע לכ־167,990 ש"ח לרמת הגימור הגבוהה (Tech). רכב בגודל כזה, עם אבזור כזה, מתמודד בלי למצמץ מול מכוניות שעולות רבע מיליון שקלים – ולעיתים גם מנצח אותן. 

אבל יש גם חסרונות, וחייבים לומר אותם. הטווח הריאלי עומד על כ 350 קילומטרים אופטימיים. עבורי זה היה גבולי. לא חרדת טווח, אבל חוסר נוחות. הטעינה ממש לא מהירה כמו ההצהרה בקטלוג, ההתראות הבטיחותיות מוגזמות אין גלגל רזרבי, ורעשי רוח מעל מאה קמ״ש נוכחים מידי

נהיגת הכביש שלו והיציבות ממש מושלמת, פשוט לא מרגישים את הגובה.

לסיכום : Geely EX5 הוא רכב נהדר. אבזור משובח, נהיגת כביש משובחת, פתרונות שימושיים כמו מגירות במושב האחורי ותא מטען ענקי. כל אותם טריקים מעצבנים של השנים האחרונות פשוט לא קיימים כאן. אין גג שמש ששורף את הראש, אין ידיות פתיחה חשמליות במקום ידית רגילה. הוא לא מושלם. הטווח קצר מדי, אין גלגל רזרבי, ויש רעשי רוח. אבל הסיפור האמיתי הוא המחיר והתמורה. EX5 רכב שיכול לעמוד מול מכוניות שעולות רבע מיליון שקלים ולנצח אותן בקלות.