מול ההתייקרויות בענף המזון: מדינת ישראל מתיישרת לפי התקן האירופאי בתחום המזון | אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "החלטה תקדימית בעלת ערך גבוה מאוד המגיעה אל ליבת הבעיה של התקינה הישראלית. זו פריצת דרך אמיתית במאבק ביוקר המחיה"
שי קליין 29.09.2022זאת לאחר שהוועדה לבחינת תקני המזון, בראשות יו"ר רשות האסדרה יואל בריס, בה חברים נציגים ממשרדי ראש הממשלה, האוצר, הבריאות, המשפטים, הכלכלה, הרשות להגנת הצרכן ורשות התחרות, בחנה בחודשים האחרונים את תקני המזון הישראלים. מטרת הועדה להשוות ככל הניתן את הרגולציה הישראלית בתחום המזון לזו הנוהגת במדינות מפותחות אחרות, ובכך להקל הן על ייבוא מזון לישראל והן על ייצורו המקומי בתעשיית המזון הישראלית. התקנים שיבוטלו יקלו על ייבוא וייצור מגוון מוצרים, כגון: מוצרי שוקולד, שימורי ירקות למיניהם, פסטה, אורז, קרקרים, פירות מיובשים, ריבות, מגוון מוצרי ירקות קפואים, תבלינים, מרקים יבשים, קטשופ, חרדל, מיונז, תה, מוצרי חלב וגלידה ועוד.
הוועדה קבעה כקנה מידה להותרת תקנים ישראליים מבחן אחד ויחיד: תקן ישראלי יישאר רק אם ביטולו יביא להיעדר מוחלט של רגולציה ("ואקום"), שיסכן את בריאות הציבור. לגבי התקנים הישראליים שהוועדה ראתה הכרח בריאותי להותיר אותם לעת הזאת, המליצה הוועדה על מתווה להמשך שיפור הרגולציה והתאמתה, ככל האפשר, למקובל במדינות מפותחות, כך שבסופו של שלב זה של הרפורמה, תישאר שונות מהסטנדרט האירופי ל-13 תקנים בלבד.
ההסכמות שהתקבלו לגבי 127 תקני המזון הישראלים, הן:
1. ליבואנים – תבוטל רשמיות של 97 תקנים מלאים החל מתאריך 1.1.2023.
2. ליצרנים הישראלים – תבוטל לחלוטין רשמיות של 97 תקנים בארבע פעימות, עד לתחילת שנת 2026 באופן הבא:
– 60 תקנים יבוטלו לחלוטין בתאריך 1.1.2023.
– 21 תקנים יבוטלו לחלוטין בתאריך 1.1.2024.
– תקן אחד יבוטל לחלוטין בתאריך 1.1.2025
– 15 תקנים יבוטלו לחלוטין בתאריך 1.8.2026.
3. באופן כמעט מלא יבוטלו 19 תקנים: למעלה מ-80% מסעיפי התקנים בתאריך 1.1.2023, הן ליבואנים והן ליצרנים.
4. לצד השמירה על רשמיות התקן הישראלי תמליץ הוועדה על אימוץ תקנים אמריקאים ואירופאים ביחס ל-4 תקנים: דבש, שמן זית, קפה נמס וקפה קלוי, באופן שיאפשר ליבואנים וליצרנים מקומיים לבחור באיזה תקן לעמוד. המהלך כפוף לתיקוני חקיקה.
5. עבור 13 תקנים הנוגעים לשימורים מתחייב משרד הבריאות לפעול לתיקון חוק המזון עד ה-1.1.26 באופן שיאפשר אימוץ רגולציה אירופאית לגביהם. במידה ולא יתאפשר לפעול באמצעות תיקון חוק המזון, יבחן משרד הבריאות אם ניתן להוסיפם לתוספת הרביעית לחוק התקנים ומשרד הכלכלה יבחן את האפשרות להכללתם בתוספת זו.
יו"ר רשות האסדרה יואל בריס אמר כי "התאמת הרגולציה בתחום המזון חשובה ותקדימית. יישום המהלך יפחית את הרגולציה בענף המזון באופן משמעותי ויתרום למאבק שלנו להורדת יוקר המחיה בישראל. אני מודה לאגף המזון במשרד הבריאות, לאגף התקציבים במשרד האוצר, למשרד הכלכלה על אגפיו ולכלל השותפים על העבודה המאומצת בקידום הרפורמה בייבוא מזון, לטובת הצרכן הישראלי".
באיגוד לשכות המסחר מברכים את הצוות המקצועי שטיפל בנושא ואת השרים המעורבים בתהליך על ההמלצות החשובות שגיבשו במסגרתן יוסרו התקנים על מוצרי מזון רבים. "רבים מהתקנים הללו היוו חסמי סחר וחסמי חדשנות, הסרת הרשמיות מהם היא חלק חשוב מהמהלך הרחב יותר להתאמת דרישות הרגולציה בישראל לדרישות במדינות המפותחות, נושא שבאיגוד לשכות המסחר מקדמים כבר שנים רבות.
"המהלכים הללו מאפשרים מגוון רחב יותר של מוצרים ופחות חיכוך מיותר שנובע, בין היתר, ממסמכים שרק בישראל נדרשים להמציא – יותר תחרות ויותר חדשנות. כפי שאף הציג האיגוד בפני הוועדה הבין משרדית, חשוב להשלים את המהלך גם בטיפול בצו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון) שעדיין נותן תוקף לרבים מהתקנים שהוחלט להסיר מהם רשמיות", אמר נשיא האיגוד, עו"ד אוריאל לין והוסיף כי "עד היום נרתעה ישראל מלאמץ תקינה בינ"ל בתחום המזון מה שיצר בעיה גדולה מאוד ביישום הרפורמה ביבוא ובעידוד התחרות. אנו מברכים על ההחלטה החשובה שקיבלו במשרד האוצר".