התגברות בנסיונות הונאה כלפי חברות ישראליות | מדובר על מספר מקרים מהחודשים האחרונים בלבד, אשר התרחשו במדינות שונות מגאנה ועד הפיליפינים | הונאות אלו גרמו לחברות נזקים המוערכים בשווי של אלפי דולרים ומשאבי זמן רבים | לאחרונה זיהה מערך הנספחים במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה את התופעה – ובשיחה עם ביזנעס מתריעים אנשי המינהל על התופעה, על הגורמים לה ועל הדרכים להיזהר ממלכודות דומות
שי קליין 16.09.2024
עוקץ | צילום: גרד אלטמן מ-פיקסבייבחודשים האחרונים חלה התגברות של ניסיונות הונאה כלפי חברות ישראליות הפועלות בעולם. מדובר בהונאות, שמתאפיינות במורכבות ודרגת ביצוע גבוהה מהרגיל, ונמשכות על פני זמן רב. ההונאה מתבצעת תוך רכישת אמון החברה הישראלית, באמצעות זיוף של מסמכים רשמיים, לעתים ממשלתיים ברמה גבוהה, כתובות אינטרנט מזויפות ואף הפעלת מוקדי מענה טלפוניים.
בחלק מהמקרים, מבצעי התרמית אף ניהלו משא ומתן מול החברה הישראלית במטרה לשקף מראית עין של עסקה לגיטימית שלא "הגיעה בקלות".
במענה לפניית ביזנעס, אנשי מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מספרים כיצד התגלו התרמיות, ומבקשים להדגיש את חובת המודעות הנדרשת בקרב החברות הישראליות לסוגיה.
כך פועל העוקץ
מה כוללים ניסיונות ההונאה כלפי חברות ישראליות הפועלות בעולם?
"במהלך החודשים האחרונים, נחשפנו במינהל סחר חוץ למספר הולך וגובר של ניסיונות הונאה כלפי חברות ישראליות הפועלות בשווקי העולם. יש לציין כי הונאות, או ניסיונות הונאה, אינן תופעה חדשה והתקיימו מאז ומעולם. אך המספר החריג של המקרים, הסמיכות ביניהם ורמת התחכום הגבוהה הובילו אותנו להתריע בפני חברות ישראליות ולהזמין אותן להיעזר בידע והניסיון של מערך הנספחים הכלכליים של משרד הכלכלה והתעשייה העומד לרשותם ללא עלות.
"ניסיונות ההונאה אשר הובאו לידיעתנו לאחר בקשות לסיוע שהופנו לנספחויות הכלכליות מתאפיינות ברמת תחכום גבוהה יחסית. אין מדובר בהונאות סייבר או כופר, אלא בניסיונות לטוות קשרים עסקיים לגיטימיים עם חברות ישראליות על ידי נוכלים המתחזים לאנשי עסקים לגיטימיים במדינת היעד. ישנן מספר תבניות תרמית קבועות וכן סימנים מחשידים שניתן לזהות:
הצעת השקעה – הנוכלים מתחזים לחברה גדולה ומוכרת ופונים לחברה ישראלית המחפשת השקעה או הנמצאת בסבב גיוס פעיל. הנוכלים זייפו את כתובות המייל של החברה כך שנחזו באופן דומה למדי לכתובות האמיתיות של החברה והשתמשו בשמות האמיתיים של בעלי תפקידים בכירים בחברה הזרה.
- כתובות המייל כאמור היו מזויפות והשתייכו לדומיינים (כתובת אינטרנט) שונים מאלו של החברה האמיתית.
- אנשי הקשר התחמקו מקיום שיחות ווידאו במהלך ההתכתבות וזירזו באנשי הקשר הישראלים להגיע פיזית למדינת היעד.
- מאפייני העסקה – השקעה בסטארטאפ בשלב מוקדם, סכום ראשוני גבוה – אינם תואמים את היסטוריית ההשקעות של החברה האמיתית. מידע שגלוי וידוע לנספח הכלכלי במדינה אשר פועל מולה רבות בשיתוף פעולה.
- הנוכלים משתמשים בשמות אמיתיים של בעלי תפקידים בכירים בחברה האמיתית – אין סיבה שיו"ר חברת ענק יהיה מכותב על השיחה והדבר נעשה רק כדי לשוות אמינות ותחושת דחיפות לעוקץ.
ניסיונות גניבת מידע – הנוכלים מנצלים ידע מוקדם לגבי חברה ישראלית הפועלת בשוק יעד בירוקרטי וזקוקה לאישורים, תעודות ורישיונות על מנת לפעול. הם מתחזים לרשויות ממשלתיות לגיטימיות או מתווכים ומציעים לחברה הישראלית "קיצורי דרך" להשגת האישורים.
- אין קיצורי דרך – יש לפעול רק מול הרשויות הממשלתיות הרשמיות המוסמכות.
- אותם סוכנים כביכול אינם מוכרים לנספחות הכלכלית ו/או לסוכנות הממשלתית המקומית האמונה על הנפקת המסמכים.
- ישות וירטואלית – הנוכלים מתחזים לחברה אמינה עם אתר אינטרנט מפורט, אך בפועל אין משרדים קיימים או שניתנת כתובת מזויפת אשר ניתנת לבדיקה רק בביקור בשטח (הצוותים שלנו נסעו לכתובת אשר התחזתה למשרד ייעוץ והגיעו למוסך).
הזמנה להתמודדות במכרז – זהו ניסיון ההונאה המפורט והמתוחכם ביותר. זהו תהליך עוקץ ארוך אשר במהלכו מתחזים הנוכלים לאנשי עסקים וחברות לגיטימיות במדינת היעד אשר פונות לחברה ישראלית בהצעה להתמודדות משותפת, או למצער סיוע בהתמודדות של החברה הישראלית במכרז בינלאומי במדינת היעד. המכרז, אשר יכול להיות אמיתי או מזויף ברמה גבוהה, מתאים ליכולות ולהצעת הערך של החברה הישראלית וניכר כי נעשית עבודת הכנה והיכרות עם יכולות החברה הישראלית בטרם הפניה אליה.
- הפניות נעשות ללא היכרות ו/או ניסיון קודם. Cold Call באמצעות פרטי הקשר או טופס "צור קשר" באתר החברה הישראלית.
- הפונים מציגים את עצמם כמתווכים או בעלים של חברה מקומית המביאים לידיעת החברה הישראלית את ההזדמנות העסקית, קרי המכרז.
- לעתים, המכרז עצמו לגיטימי וזמין באתרי האינטרנט של הגוף הממשלתי המבצע. לעתים, המכרז עצמו מזויף ברמה גבוהה באמצעות מסמכים המתחזים למסמכים ממשלתיים לגיטימיים כאשר הנוכלים יודעים שלחברות זרות קשה מאוד לנווט במרחבי הבירוקרטיה המקומית ומתקשים לאתר מסמכים לגיטימיים במאגרי מידע ממשלתיים.
- הנוכלים מבקשים מהחברה הישראלית לחתום על הסכם חיסיון (NDA – Non-Disclosure Agreement) אשר מעלה את רמת האמינות של העוקץ. לעתים החברה תתבקש לחתום גם על הסכמים נוספים – הסכמי שת"פ, ייצוג, ייפוי כוח לניהול מו"מ ועוד – בשלב זה ללא תמורה כספית – והכל כדי לשוות מראית עין של הליך עסקה לגיטימי.
- בשלב בו העוקץ מופעל, מתבקשת החברה הישראלית לשלם עמלות שונות הנדרשות בתהליך – עמלות סוכנים, עורכי דין, ייעוץ, הגשת מסמכים, "אגרות", "דמי רצינות" ועוד. חברות רבות מתפתות לבצע את העברות הכספים משום שמדובר בסכומים נמוכים יחסית (מאות דולרים עד אלפים בודדים בכל פעימה), כאשר מנגד ישנה תחושה של "התקדמות" בהליך מכרזי בשווי משמעותי.
- עוקץ | צילום: פיט לינפורת' מ-פיקסביי
מטשטשים עקבות
מאלו מדינות פעלו הנוכלים?
"המקרים אשר הובאו לידיעתנו, כאשר יש לציין כי בהחלט ניתן לשער כי קיימים מקרים נוספים אליהם אנו כלל לא מודעים, התרחשו במדינות גאנה שבמערב אפריקה, תאילנד, פיליפינים, סינגפור ואוסטרליה. במרבית המקרים העוקץ כלל לא מנוהל ממדינת היעד, דבר המקשה על איתור הנוכלים והבאתם לדין ומטשטש את עקבותיהם. החברות הישראליות אשר פנו למערך הנספחים הכלכליים בבקשת עזרה העבירו את המסמכים החשודים לבחינת הצוותים המקומיים של מינהל סחר חוץ במדינות היעד ולאחר בחינתם התגלה כי באפריקה לפחות, מוקד פעילות הנוכלים היה בניגריה.
"המומחיות של הצוותים המקומיים, אשר דוברים את השפה, מכירים את התרבות העסקית המקומית ומחזיקים במאגר אנשי קשר אמינים הן בשוק הפרטי והן במגזר הציבורי, מקל על הליך הבדיקה ומקנה לחברות הישראליות מקור מידע אמין תומך החלטה.
"אנו מבקשים לציין כי כל פעילות עסקית בינלאומית טומנת בחובה סיכונים כלשהם ומעודדים את החברות הישראליות להגדיל, להרחיב ולגוון את שוקי היצוא הבינלאומיים שלהן תוך היעזרות ביעד ובניסיון הנצבר של מערך הנספחים הכלכליים על מנת לצמצם את אותם סיכונים ידועים. נדגיש כי אנו לא מספקים שירותי בדיקת נאותות לעסקאות וההחלטה הסופית מצויה בידי החברה הישראלית".
משמות אמיתיים ועד אידיוט שימושי
כיצד הנוכלים פועלים למראית עין כדי לגבור על החשש הטבעי של החברות בישראל?
"כאמור, זיהינו מספר תבניות פעולה אשר נעשה בהן שימוש במטרה לגבור על החשש הטבעי:
"הצעה קורצת – עסקה מעולה, בתנאים טובים משמעותית מתנאי השוק (אך לא בלתי אפשריים – to good to be true), עסקת השקעה מפתה לחברה אשר בדיוק נמצאת בסבב גיוס, שותפות אסטרטגית עם תאגיד בינלאומי גדול ומוכר
"שימוש בשמות אמיתיים – הנוכל הנחזה למתווך בעסקה מצרף לתכתובות המייל שמות אמיתיים של בעלי תפקידים בחברה האמיתית. אלו הן אינן כתובות המייל האמיתיות שלהם, אך מי שיחפש את השם שלהם בלינקדאין למשל – ימצא שהם בעלי תפקיד לגיטימיים בחברה לגיטימית.
"תחושת דחיפות – לוחות זמנים צפופים אשר אינם מאפשרים בדיקות מעמיקות, זירוז לחתום על מסמכים או להגיע פיזית לפגישה
"זיוף מסמכים רשמיים – זיוף כתובות אינטרנט, מייל, ביקורות גוגל. במקרים בהם מעורב מכרז או עסקה עם גוף ממשלתי, זיוף מסמכים הנחזים למסמכי מכרז רשמיים של הגוף המזמין – כולל כתובות, לוגואים, תמונות ועוד – ברמה גבוהה.
"אידיוט שימושי – במקרה אחד, החברה הישראלית נעזרה באיש קשר ישראלי מקומי בטרם העבירה כספים, אשר טען כי הוא מכיר אישית את החברה המתווכת במכרז וכי מדובר בחברה לגיטימית. סביר להניח כי איש הקשר הישראלי אינו שותף למעשה ההונאה וגם הוא, בעצמו, האמין למצג השווא".
"שירותי תיווך" יקרים
האם מדובר על הונאה ברמה של העברות תשלום מצד החברות ובאי אספקת הסחורה בסופו של דבר על ידי הנוכלים, או שהיו פעמים שהסחורות כן סופקו כדי ליצור מראית עין של ספק לגיטימי?
"ככל שידוע לנו, העוקץ התמקד בגביית תשלומים קטנים במספר רב של פעימות המצטברים לסכומים משמעותיים. על אף שלעתים ישנם מקרי הונאה של אספקת סחורה ללא תמורה, לא נתקלנו במקרה כזה בצבר המקרים הנוכחי ועסקאות הכוללות משלוח סחורה אף מבוטחות. כוונת הנוכלים הינה לבסס מערכת יחסים במסגרת תהליך עסקי לגיטימי ומסודר לכאורה שכרוך בתשלום לשותף המקומי שייצג או יפעל עבור החברה הישראלית בשוק המקומי כפי שנדרש לעיתים קרובות לעשות. הליכים כאלו מלווים לרוב בתשלומים הכרחיים ונדרשים, שלרוב אינם מעוררים חשד, על אחת כמה וכמה בשווקים שאינם מאופיינים בכלכלה חופשית ומערבית.
"במקרה מסוים, הנוכלים אף התמקחו עם החברה הישראלית על גובה הסכום המבוקש, על אף שהיה מדובר בסכומים נמוכים יחסית, שוב – על מנת לשוות מראית עין של תהליך עסקי לגיטימי בו מתקיים הליך מיקוח".
בכמה מוערכים הנזקים?
"במרבית המקרים נמסר לנו על תשלום שהחל במאות, והמשיך לאלפי דולרים או יורו. בשלב בו בקשות התשלום עבור "שירותי התיווך" הללו התרבו עד לנקודה בה כבר נדלקו נורות אדומות אצל נציגי החברות הישראליות, נעשתה הפניה אלינו במטרה להתייעץ. לאחר הבדיקה והצלבת המידע שהתקבל מהחברה הישראלית אל מול אנשי הקשר בגוף הממשלתי הרלוונטי, התגלה כי המכרז מזויף. כלל הנזק הכספי הישיר (ללא שקלול משאבי האנוש והזמן וכן הפגיעה במוניטין והאמון) לחברות הישראליות במקרים הידועים לנו מסתכם באלפי דולרים בלבד".
תתייעצו, לא תפסידו
מה המסקנות שעל אנשי עסקים ישראליים להסיק אודות עסקיהם בעולם?
"מדינת ישראל מעודדת פעילות יצוא של חברות ישראליות באמצעות מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, המפעיל מערך נרחב של משרדי כלכלה וסחר הפרושים ב-55 בירות סחר ברחבי העולם. מטרת המינהל הינה להגדיל ולגוון את היצוא הישראלי באמצעות סיוע לחברות הישראליות בפעילותן ברחבי העולם, וכן למשוך השקעות זרות איכותיות לישראל.
"מטבע הדברים, בכל פעילות עסקית בינלאומית טמונים סיכונים ואתגרים הנובעים מעצם הפעילות בתרבות עסקית שונה ובשוק המרוחק לעתים אלפים רבים של קילומטרים. נושאי רגולציה מקומית, ניהול לקוחות וספקים זרים, שרשראות אספקה ולוגיסטיקה בינלאומיות ועוד. מומלץ להיעזר בגורמי מקצוע מתאימים על מנת לצמצם את מרחב אי-הוודאות בכל אחד מאתגרים אלו.
"בנוסף, מומלץ לבחון בזהירות עסקאות המוצעות על ידי גורמים או אנשי קשר איתם אין היכרות או ניסיון קודם, או אפילו היכרות שטחית. הבטחות לתמורה גבוהה ו/או מהירה, בוודאי כאלו הדורשות תשלומים מהצד הישראלי, גם אם בסכומים קטנים, צריכות להדליק נורה אדומה מהבהבת. מומלץ להיעזר בכלל הכלים העומדים לרשות היצואן הישראלי לגדר ולצמצם את סיכוני סחר החוץ כגון ביטוח עסקאות ועוד.
"ההמלצה הטובה ביותר הינה לפנות עוד היום למערך הנספחים הכלכליים של משרד הכלכלה והתעשיה. הנספחים והנספחות הינם המומחים בשטח, מעורים היטב באקו-סיסטם המקומי ובעלי רשת קשרים ענפה הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי בשוק היעד ומנהלים צוות של קציני סחר מקומיים הדוברים את השפה ומבינים את התרבות העסקית המקומית. עבודה משותפת עם הנספחות הכלכלית לבדיקה, בחינה והתייעצות בנוגע לעסקה אפשרית עשויה לחסוך זמן וכסף רב, למנוע מפח נפש אפשרי (באחוז קטן מאוד מהמקרים!) ואף לפתוח דלתות לעסקאות וחוזים נוספים בשוק היעד. כל זאת ללא עלות, בעברית, תוך שמירה על האינטרסים של החברה הישראלית במחויבות ומקצועיות חסרת פשרות".
