העזתים הזמינו סחורות – הספקים בישראל נותרו עם הלשון בחוץ

מעבר כרם שלום | צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90

ועדת הכספים דורשת מהאוצר: מצאו מסלול פיצוי הולם לעסקים ישראלים שגורמים בעזה חייבים להם כספים. במהלך דיון בסוגיה, עלה כי עסקים שונים שקיימו בעידוד המדינה פעילות עסקית מול עסקים שונים בעזה, סובלים מאובדן סחורות ותשלומים המוערכים בעשרות עד מאות מיליוני שקלים, כאשר לא ניתן מענה מלא לכך במסגרת מסלולי הפיצויים הקיימים. עוד עלה כי אותם עסקים נדרשים לתשלומי מע"מ בגין פעילות שכלל לא קיבלו תשלום בגינה

הוועדה קראה לקצר את התקופה בגינה ניתן להכריז על חוב אבוד בגין מע"מ מחצי שנה ל-3 חודשים, על מנת לפתור עסקים אלה מתשלום, וכן קראה לאוצר להתאים את שיעור הפיצוי במסלולים השונים, על מנת לתת מענה להפסד הייחודי. יו"ר הוועדה, ח"כ גפני קרא לאוצר להעמיד תשובות בתוך שבוע: "יש תיעוד לכל אחת מהעסקאות".

גורמים בתעשייה הזהירו כי מפעלים שונים בסכנת סגירה נוכח המצב וציינו כי עודדו אותם לקיים עסקים מול עזה: "אמרו לנו שמי שתופר לא חופר, אין הבדל גדול בין מי שנפל טיל על המפעל שלו והוא לא עובד, לבין מי שלקחו לו את הסחורה וגם הוא לא עובד היום. לאחד יש פיצוי ולשני לא".

מגדל בקר ברמת הגולן אמר כי "50 אחוז מהייצור שלנו היו לעזה, מרבית הסוחרים שילמו לנו מזומן, חלק לא שילמו, ואנחנו תקועים עם 12 מיליון ₪". על רקע דברי נציגי האוצר כי יש שיקול דעת להרחיב את מתווה הפיצויים הקיים, ציינה יצרנית אופנה: הפיצוי של 25-33 אחוזים בשום צורה לא יכול לפצות אותי על קונטיינר שעלה לי כחצי מילון ₪ לפני המלחמה"

את הדיון המהיר בנושא יזמו חברי הכנסת ולדימיר בליאק, ינון אזולאי ויצחק קרוייזר, במסגרתו עלה כי הספקים גם אינם יכולים לקבל בחזרה סחורה שבבעלותם. במהלך הדיון עלה כי ישנם עסקים שמכרו סחורות לגופים ברצועה ולא קיבלו בגינן תשלום, או קיבלו צ'קים שבהעדר פעילות כלכלית ברצועה, לא ניתן לכבדם, בנוסף ישנם עסקים שהעבירו חומרי גלם לשם ייצור מוצרים במפעלים ברצועה ואיבדו נוכח המלחמה את כלל הסחורה. עוד עלה כי לגבי סחורות שנמכרו לרצועת עזה, בקרוב יגיע מועד תשלום מע"מ על סחורות אלו. במהלך הדיון הוערכו סכומי ההפסד בעשרות מיליונים עד 200 מיליון ₪.

בפתח הדיון ציין יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "פנו אלי כמה סוחרים שהמדינה עודדה אותם להעביר סחורה לעזה ונותרו ללא מענה נוכח המלחמה, מתפרה אחת מסרה לי שהיא ממש בקריסה כלכלית בשל כך, ועסקים רבים אחרים נקלעו לקשיים בעקבות כך".

רמזי גבאי, יו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל והאופנה סיפר: "יש חובות אבודים – אנשים שמכרו לעזה ולא קיבלו כסף, וסחורות אבודות שזה בעיקר הטקסטיל, כאלה שהכניסו סחורות ולא ראו את הסחורה חזרה. בכל שבוע נכנסו טריילרים ויצאו עם סחורה. הופעל עלינו לחץ גם מצד משרד הביטחון וגם ממנהלת התאום, היה ממש לחץ מסיבי לעבוד עם העזתים אמרו לנו שזו משימה לאומית חשובה, ועשינו בעניין הזה השתדלות רבה. זה לא פורסם לציבור, אבל יש הרבה חברות גדולות מאוד, כ-80 חברות טקסטיל ששלחו סחורה לעזה ולא קיבלו אותה. יש חברות שמחזיקות שם כ-25 אלף פריטים ויש קטנות יותר. הוצאנו מכתב לשר האוצר בעניין וטרם קיבלנו תשובה". גבאי העריך את הנזק לענף הטקסטיל בלבד בעשרות מיליוני שקלים, לא כולל רווחים, אלא עלות הסחורה האבודה בלבד, והתריע "חלק מהעסקים הקטנים יסגרו".

עוזיהו ליכטנברג, איגוד לשכות המסחר אמר לח"כים, "אני יבואן של חומרי גלם בענף הבנייה, אנחנו במצוקה אדירה, חלק מהחברות כבר צמצמו את  הפעילות שלהם. בעוד כמה ימים אנחנו אמורים לקבל מע"מ על סחורות ששלחנו לעזה ולא קיבלנו תמורה, והממשלה דורשת מאתנו לשלם מע"מ".

לאור הדברים ביקש העיר יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "אני מבקש להכין מכתב שאחתום עליו, שכל עוד שהמדינה לא עוזרת לעסקים האלה, שלא תגבה כסף".

ח"כ ינון אזולאי ציין: "העלנו את הנושא במהלך הדיונים על חוק הפיצויים, מדובר במשימה לאומית לסייע פה. אי אפשר לומר שאנחנו לא יכולים לפצות, כמו שניתן לעשות מסלולים שונים, אפשר למצוא להם פתרון. הם עשו מה שמדינת ישראל ביקשה, אפשר להסתדר עם זה, אפשר לעשות חקיקה, אבל התשובה שלא יכולים לא מתאימה. שרוצים אפשר לעשות הכל".

ח"כ אושר שקלים: "הגעתי לכאן ממקום מאוד אישי, לנו היה עסק פרטי עצמאי שנקרא אופנת אושר במשך 30 שנה, שאבא שלי ניהל ונסגר מאז, בגדי ילדים ותינוקות, העסק כמעט כל הזמן עבד בעזה. מדובר על שרשרת שלא רק משפיעה על אותם יצרנים קטנים שזה מטה לחמם, יש שרשרת שקשורה גם לספקים שעובדים, לאותן חנויות שהזמינו את הסחורה, יש פה הרבה כספים מעבר, הם הפסידו עונה שלמה, למצוא עכשיו תופרים חדשים, זה לוקח המון המון זמן. הפיצוי פה הוא קריטי ולא משנה המונח של נזק ישיר או עקיף, זה לחם לאנשים האלה".

בעיה דומה הציגו נציגי המגזר החקלאי בצפון ובדרום הארץ. חיים דיין, מגדל בקר ברמת הגולן, אמר, "אני עוסק ביצור תערובות, שזה מזון לבעלי חיים, שיווקנו כמויות עתק לעזה, אנחנו מפעל קטן בכפר יהושוע, שמעסיק 30 עובדים, 50 אחוז מהייצור שלנו היו לעזה, מרבית הסוחרים שילמו לנו מזומן, חלק לא שילמו, ואנחנו תקועים עם 12 מיליון ₪, כי היקף הסחורה מאוד יקר, שהם קונים עשרות או מאות טונות בחודש, קיבלנו צ'קים, כולם חזרו, הבנקים סגורים שם. חלק גדול מהסככות והלולים שלהם נהרסו שם, אין להם איך לשלם. העבודה מעזה הייתה טובה מאוד, קיבלנו הרבה עידוד ממשרדי הממשלה בהגדלת הייצור לעזה. נפלנו נפילה אדירה. אין לנו מסלול מתאים לתביעת פיצוי בגין זה".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אנחנו מבקשים לדעת שני דברים, לגבי המע"מ, זה נראה כאילו המדינה נוהגת שלא בהגינות, לעסקים אין את הסחורה לכל הדעות, הם לא קיבלו כסף – האם אפשר לצמצם את המועד ולקבוע תוך 3 חודשים על חוב אבוד לעניין מע"מ ולא שישה? שנית, האם להכניס מתווה חדש לגבי אלה שהסחורה שלהם בעזה, יש אפשרות לבדוק את זה, יש תיעוד כחוק ולתת לו פיצוי.

"אני מבקש מכל אחת מזרועות האוצר תשובה תוך שבוע. אם התשובה חיובית אז סיימנו, אם לא אז נבקש משר האוצר או המנכ"ל שיבואו, אף אחד לא נעלם אם הדבר הזה לא ייפתר".