ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל: זו העלות הכלכלית של היעדרויות מהעבודה במהלך מלחמת "חרבות ברזל" | בשלושת השבועות הראשונים למלחמה העלות השבועית של ירידת היצע העבודה בגין היעדרות עובדים הייתה כ-2.3 מיליארד ש"ח | בתום שלושת השבועות הראשונים, עלות ההיעדרות הצטמצמה, בשל הפתיחה החלקית של מערכת החינוך
לאה אפרתי 09.11.2023
מערכת כיפת ברזל ביירוט רקטות מרצועת עזה - מבט משדרות | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל מציג אתהעלות הכלכלית של היעדרויות מהעבודה במהלך מלחמת "חרבות ברזל". לפי הניתוח, בשלושת השבועות הראשונים למלחמת "חרבות ברזל" העלות השבועית של ירידת היצע העבודה בגין היעדרות עובדים הייתה כ-2.3 מיליארד ש"ח.
היעדרות העובדים נבעה מהסגירה המלאה של מוסדות החינוך (1.25 מיליארד ש"ח), מפינויים של תושבים מאזורים שנפגעו או מצויים בסיכון גבוה להיפגע (0.6 מיליארד ש"ח) ומגיוס נרחב של אנשי מילואים (0.5 מיליארד ש"ח).
הודגש, כי העלויות המנותחות בהמשך המסמך שפורסם, אינן משקפות את כלל הפגיעה בשוק העבודה ובמשק. נוסף עליהן היו עלויות הנובעות מירידה בביקוש, מהיעדרם של עובדים פלסטינאים ועובדים זרים ועוד.
בתום שלושת השבועות הראשונים, עלות ההיעדרות כבר הצטמצמה בשל הפתיחה החלקית של מערכת החינוך, אך בשלב זה קשה לאמוד את היקף פתיחתה האפקטיבית. העלות צפויה להמשיך ולרדת ככל שמערכת החינוך תחזור לפעילות סדירה יותר, המשק יסתגל למצב עם פתרונות עבור מועסקים מאזורי פינוי, יפחת איום הטילים בעורף ויצומצם היקף חיילי המילואים. שיטת החישוב המתוארת בנייר זה תשמש את הבנק גם בהמשך להערכת עלות הפגיעה העדכני.
"מדינת ישראל מצויה במלחמה, שהחלה לפני כשלושה שבועות", נכתב בראש המסמך, "לאחר שארגוני הטרור בעזה ביצעו טבח רצחני נפשע בישראל. מעבר לפגיעה בחיי אדם ולכאב הרב, למלחמה השלכות כלכליות משמעותיות. בניתוח זה אנו מתמקדים בפגיעה בצד ההיצע של שוק העבודה. אנו מעריכים את מספר העובדים אשר אינם יכולים להגיע לעבודתם הסדירה ואת העלות הנובעת מכך לעסקים שבהם הם מועסקים. להבנתנו, ישנם שלושה גורמים עיקריים להיעדרויות מעבודה מעבר לשיעור ההיעדרויות השגרתי והעונתי:
1. היעדרויות בגין גיוס למילואים.
2. היעדרויות של תושבי האזורים המושבתים או המפונים.
3. היעדרויות של הורים לילדים בשל סגירת מערכת החינוך".
עוד נכתב, כי "מסמך זה מציג את השיטה שפותחה בבנק ישראל לכימות השפעת ההיעדרויות הנובעות מצד ההיצע. הוא אינו כולל התייחסות להשפעה של צד הביקוש לעובדים, כלומר עסקים שבשל ירידה בביקושים למוצרים ולשירותים שהם מספקים פועלים באופן חלקי, ולכן צמצמו את שעות העבודה, או נאלצו להוציא עובדים לחל"ת או לפטרם. ניתוח זה מתייחס לעובדים ישראלים, ולכן אינו מנתח את הפגיעה מצד ההיצע הנובעת מאי כניסת עובדים פלסטינים לישראל או מיציאה של עובדים זרים מהארץ. המכלול של גורמים אלו משוקלל בתחזית חטיבת המחקר שפורסמה ב-23.10.2023".
