העלייה השנייה: הסל שמחכה לתושבים חוזרים מאוקראינה

אלכס קושניר יו"ר ועדת הכספים | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים דנה בסיוע לאזרחים ישראלים השבים מאוקראינה, ובמהלך הדיון קרא יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר לנציגי הממשלה להגדיל משמעותית את הסיוע לאזרחים השבים: "התחושה שאתם לא מבינים את האירוע, כל מי שיוצא מאוקראינה הוא פליט".

בנוסף, הוצגה תוכנית לשילוב סטודנטים ישראלים ולא ישראלים שלמדו באוקראינה, מצד נשיא אוניברסיטת בן-גוריון. יו"ר הוועדה קרא ליתר המוסדות לקחת חלק בתוכנית, וכן קרא למוסדות לשלב סטודנטים שעמדו לסיים את לימודי הרפואה באוקראינה, בבתי הספר לרפואה בישראל

בפתח הדיו אמר יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר כי "יש הרבה סוגיות הקשורות לסוגים שונים של פליטים, אם זה זכאי חוק השבות, אם זה פליטים שאינם זכאי חוק השבות שגם סביבם מנסים לגבש מדיניות הגירה חדשה, ויש גם ישראלים שחוזרים מאוקראינה – המשפחות שחוזרות משם אחרי תקופה כזו או אחרת של מחייה שם, כל אחת והסיבות שלה, החלק השני זה סטודנטים וסטודנטיות שלומדים שם במגוון פקולטות וגם להם יש לראות איך נותנים פתרונות. כל מי שחוזר מאוקראינה לא משנה על רקע מה, חוזר כפליט, אלה אנשים שעוזבים את כל מה שהיה להם וחוזרים לפה. לכן ההתייחסות צריכה להיות זהה. אני מברך את החלטת השרה על סיוע תוספתי לעולים, אבל צריך לשים דגש גם לאזרחים שבים למיניהם, המצב שהם חייבים לשלם דמי פדיון כדי להיות זכאים לשירותי בריאות אינו יכול להיות רלוונטי למה שקורה עכשיו, גם הסיוע הכספי עבורם חייב להישקל ע"י משרד הקליטה, אנשים עזבו הכל, את הרכוש, את הבתים, הרבה לא הצליחו למשוך כסף, והגיעו לפה בכלי כלום, פליטים לכל דבר ועניין. אני מבקש גם ממשרד הקליטה, גם מביטוח לאומי, לייצר פתרון הוליסטי לאותם תושבים, ולסטודנטים לדואג שיוכלו להמשיך את הלימודים פה בארץ, לפחות לתקופת ביניים עד שנדע מה קורה באוקראינה. כל מי שלומד שם, ללא הבדל דת גזע ומין, צריך לקבל מענה".

נציגי משרד הקליטה ציינו כי ישנם כ-60 אלף עולים מאוקראינה שעזבו את ישראל במהלך השנים, אך לא ידוע כמה מהם חזרו לארץ מוצאם.

עוד ציינו במשרד כי ישולמו דמי פדיון ביטוח בריאות לתושבים חוזרים, על מנת שאלה לא יחויבו בתקופת המתנה בת 6 חודשים כנהוג בשגרה, או לשלם עבור ביטוח בתקופה זו מכספים. יו"ר הוועדה דרש על רקע כך שלא יוצר מצב בו החוזרים יחויבו בתשלום ויקבלו החזר, אלא כי התשלום יוסדר בין משרדי הממשלה.

עוד עלה כי מצד משרד האוצר עלתה אפשרות כי דמי פדיון ביטוח הבריאות יהוו חלק מחוב עתידי של התושבים החוזרים, ויו"ר הוועדה הדגיש כי הדבר איננו מקובל: "אתם לא מבינים את האירוע, הגיעו הרבה מאוד ישראלים מאוקראינה, אתם בפלנטה אחרת, אין לכם נתונים ואתם לא מוכנים לבחון במהירות מצב שלאנשים האלה שהגיעו לארץ, לא יהיה חוב עתידי בביטוח לאומי". במשרד האוצר ציינו כי הם מבינים את חשיבות ביטוח הבריאות, וכי הם  בוחנים את המנגנון הנכון ביותר ליישם זאת.

במשרד הציגו כי בכוונתם לאפשר סיוע חריג של קרן מחוז, שניתן בשגרה לתושבים חוזרים במצוקה כלכלית, בסכום ממוצע של 1,250 ₪ לשלושה חודשים, יו"ר הוועדה קרא למשרד להגדיל את התקציב: "אלה אנשים חוזרים בלי כלום".

עוד ציינו במשרד כי בשונה מעתות שגרה, המלצת המשרד היא שלא תבחן הדרישה לשהייה של 5 שנים בחו"ל עבור קבלת הזכויות, וכל מי ששהה מעל שנתיים באוקראינה יהיה זכאי לכך.

עוד ציינו במשרד כי מקרב 60 אלף עולי אוקראינה שלא נמצאים בישראל, יש שלא מיצו את מלוא תקופת הזכאות שלהם ואת מלוא סל הקליטה שלהם, ובניגוד למצב בו אין אפשרות לגרור זכאות זו, ממליץ המשרד לאפשר את גרירת הזכויות, כאשר סל קליטה מלא הינו בגובה 40 אלף ₪.

מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי ציין כי אנשים עם מוגבלויות, זכאים לכלל הקצבאות המנויות בחוק, מהרגע שמוענקת להם תעודת תושב, וכי יש לקחת זאת בחשבון.

לעניין הבטחת הכנסה, ציינו במשרד הקליטה כי במצב שגרה הזכאות הינה מדורגת, עד למקסימום של 3 חודשי זכאות עבור מי ששהה בחו"ל מעל 5 שנים, וכי בכוונתם להעניק את תקופת המקסימום גם לתושבים ששהו בחו"ל תקופות קצרות מ-5 שנים.

על רקע כך, ציין מנכ"ל הביטוח הלאומי כי "הבטחת הכנסה זה המעט שבמעט, בלי תוספות נוספות אנשים לא יוכלו להתקיים כאן במדינת ישראל, אין להם סיכוי".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "המציאות היא שכל מי שיוצא מאוקראינה הוא פליט, רובם לא יכולים למשוך את הכספים שלהם, אנחנו שומעים שאנשים יוצאים עם מזוודה אחת לבנאדם. כל אחד מגיע במצב כלכלי דומה מאוד – נוראי. דיברנו הרבה מאוד על עולים חדשים, משרד הקליטה עושה פעילות טובה וחשובה, הנושא של הישראלים חוזרים, אני מרגיש שהוזנח, אין טיפול והתייחסות. לגבי נתונים והגעה לאותם אנשים, למשרד הקליטה יש כלים שונים להגיע אליהם, אפשר לעשות את זה, ואני בטוח שכשתעשו את זה, תקבלו פניות. לגבי תשלום פדיון ביטוח הבריאות – המצב בו אותם פליטים מגיעים לפה ומחוסר ברירה מקבלים את השירותים הרפואיים ואין להם דרך אחרת, ואנחנו מותירים להם חוב עתידי זה לא מתקבל על הדעת. חייב להיות מנגנון קיזוז בין משרד הקליטה לביטוח לאומי, ומשרד האוצר אתם חייבים להיכנס לתמונה, אחרת נהייה עדים לעוד אסון. לגבי סיוע כספי לתושבים חוזרים – קרן מנהל מחוז במצב של מצוקה כ"כ גדולה היא בדיחה. אנחנו יודעים מה מצב הדיור בישראל, אני קורא לכם לשקול סיוע גבוה יותר, מעבר ליוזמה המבורכת של תשלום דמי הבטחת הכנסה ל-3 חודשים לכולם. אני מברך על הכיוון של השלמת סל קליטה, אבל במידה וזה לא יקרה, לכו לכיוון של הבטחת הכנסה, גם עבור תושבים חוזרים בשנית שקיבלו את הסיוע בעבר.

"לגבי סטודנטים – אני בטוח שכול האוניברסיטאות יצטרפו ליוזמה שאותה הציג נשיא אוני' בן גוריון לקליטת סטודנטים. מדינת ישראל מצאה אחלה שיטה, שולחת סטודנטים ללמוד בחו"ל ומקבל אותם כרופאים, השיטה עובדת שיש שלום, בעת מלחמה, אנחנו צריכים לראות איך סטודנטים, במיוחד בשנה האחרונה ללימודים משתלבים פה ומסיימים את המסלול – תגמישו את הקריטריונים, תכניסו אותם ללימודים ותנו להם לסיים. לגבי כל הסטודנטים בשנים הראשונות יותר, יש את כל המסלולים המשיקים לרפואה, שיכולים להיות מוכרים כנקודות זכות בחו"ל כאשר אנשים יחזרו חזרה ללמוד באוקראינה. נאמרה נקודה חשובה לגבי מדענים עולים, צריך לראות איך עושים מאמץ להביא אותם לישראל. לגבי יוזמה לקליטת סטודנטים שאינם עולים, זו יוזמה ברוכה, מקווה שהיא תצא לפועל. נקיים דיון מעקב על הסוגיה הזו כנראה בשבוע הבא, ואני רוצה שתבואו עם פתרונות".

חלוקת עודפים

בהמשך אישרה הוועדה העברות תקציביות והעברות עודפי תקציב סכום כולל של למעלה מ-3 מיליארד ₪

העברה בתקציב 2022: 169 מיליון ש"ח להוצאות חירום אזרחיות –תקצוב סך של 99 מיליון ₪ בהוצאה עבור נאמני קורונה במסגרת מתווה 'כיתה ירוקה' במערכת החינוך, וסך של 70 מיליון ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה עבור הקמת מתחם בדיקות קורונה בנתב"ג ע"י משרד הביטחון, בהתאם להחלטת ממשלה.

העברות עודפים בין שנת התקציב 2021 לשנת התקציב 2022:

כ-8 מיליון ₪ עודפי תקציב נשיא המדינה – העודפים נוצרו במסגרת התקשרויות חוצות שנה בתחומים הבאים: התקשרויות תפעוליות, הכשרה למאבטחים ולתקשוב.

כ-181 מיליון ₪ עודפי תקציב משרד החוץ – העודפים נוצרו במסגרת הוצאות תפעול מטה בארץ, תפעול הנציגויות בחו"ל. מתוך הסכום 706,000 ₪ מיועדים להתמודדות עם נגיף הקורונה.

כ-1.1 מיליארד ₪ עודפי תקציב משרד רוה"מ – העודפים נוצרו במסגרת פרויקטים, מערך הגיור, מערך הסייבר הלאומי, משרד ירושלים ומורשת, תוכנית לפיתוח מזרח ירושלים, החטיבה להתיישבות, משרד הדיגיטל הלאומי, רשות התקשוב הממשלתית וישראל דיגיטלית, הלמ"ס, המשרד לשוויון חברתי, פיתוח הנגב והגליל והעברות עודפים מתקציבי המשרד לנושאים אסטרטגיים והמשרד לחיזוק וקידום קהילתי שנסגרו. מתוך הסכום כ-50 מיליון ₪ מיועדים להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה.