העלמות המס בירידה, גורמי הפשע עברו לכלכלה השחורה

הממשלה הורידה את רמת העלמות המס אצל האזרחים וכשלה בקרב משפחות הפשע • מחקר טוען כי מקבלי הקצבאות הם פתח להגברת התופעה של כלכלה שחורה • הסיבה לכך: גמלאות המותנות במבחן הכנסות מעודדות את הזקוקים להן להעלים הכנסה כדי להבטיח את המשך קבלתן

מקבלי הקצבאות אשמים | צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

הכלכלה הנסתרת בישראל: מחקר חדש של מרכז טאוב שערך ד”ר לביב שאמי קורא תיגר כנגד תשלומים לאוכלוסיות מוחלשות כגון: קצבת ילדים, דמי אבטלה והבטחת הכנסה. המחקר שאמד את היקף הכלכלה הנסתרת בישראל – המכונה גם כלכלה שחורה – מצא, כי גם אם בשנים האחרונות גודלה כשיעור מהתמ”ג נמצא במגמת ירידה, עדיין המס העקיף ותשלומי ההעברה – קצבת ילדים, דמי אבטלה והבטחת הכנסה – תורמים להתרחבות התופעה.

בנוסף, טוענים עורכי המחקר כי בד בבד עם הירידה בהיקף הכלכלה השחורה, ניכרת גם ירידה משמעותית בחלקה של העלמת המס מתוך הכלכלה הנסתרת במדינה. מאידך, לטענת המחקר ניכרת עלייה מתמשכת בחלקה של הפשיעה בתחום המוסר, בפרט במסחר של חומרים אסורים, בשני העשורים האחרונים. 

כלכלה נסתרת בהיעלמות

כלכלה נסתרת כוללת כל פעילות כלכלית וההכנסה הנובעת ממנה החומקות מרשויות המס ומפיקוח ממשלתי. לפי הגדרות ה-OECD הכלכלה הנסתרת כוללת ארבעה רכיבים עיקריים: ייצור מחתרתי (ייצור חוקי אך מוסתר מרשויות המס); ייצור לא חוקי; ייצור במגזר הבלתי פורמלי (של ארגונים לא רשומים שמייצרים מעבר לאספקה עצמית); ופעילות כלכלית שאינה נרשמת ואינה נכללת בחישוב התוצר בגלל ליקויים במערכת איסוף הנתונים הממשלתית.

על פי המחקר, גודלה של הכלכלה הנסתרת ירד מ-14% ב-1996 ל-10% ב-2018, תוצאות הממוקמות בתווך בין ההערכות הקודמות שנעשו על ידי ה-OECD וחוקרים אחרים. משמעות הדבר היא כלכלה נסתרת בסך 134 מיליארד שקל בשנת 2018.

בעשור האחרון חלקה של העלמת המס בכלכלה הנסתרת נמצא במגמת ירידה וב-2018 עמד על 1% מהתמ”ג בלבד, כך עולה מהמחקר. תוצאה זו נובעת מכך שמשנת 2016 החלה מגמת ירידה בסך המזומנים שנמשכו מחשבונות העו”ש של הציבור, לצד גידול בהיקף העסקאות ששילמו תמורתן שלא במזומן. מגמה זו, לצד הירידה בנטל המס שאפיינה את העשור האחרון בישראל, השתקפה בירידה חדה בחלקה של העלמת המס בכלכלה הנסתרת באותן שנים. 

מבחני ההכנסה אשמים

אלא שלפי המודל של מרכז טאוב, המס העקיף ותשלומי ההעברה למשקי בית – קצבת ילדים, דמי אבטלה ותשלומי הבטחת הכנסה – תורמים להתרחבותה של הכלכלה הנסתרת, כפי שעלה גם ממחקרים אחרים שנעשו על ישראל. הסיבה לכך לטענת החוקרים היא, כי גמלאות המותנות במבחן הכנסות מעודדות את הזקוקים להן להעלים הכנסה כדי להבטיח את המשך קבלתן (אגב, קצבת ילדים אינה מותנית במבחן הכנסה. ד”ש). בנוסף, מס עקיף, כמו מע”מ, עלול לתרום לצמצום העסקאות שלא במזומן ולהעדפה לשלם במזומן.

מהמחקר עולה, כי לנוכח ממצאים אלו, סביר להניח כי בעקבות משבר הקורונה, שהביא להרחבת הזכאות לדמי אבטלה והמענקים לעצמאים, יגדל חלקה של העלמת המס בכלכלה הנסתרת בישראל. לצד זאת, גם עסקים קטנים הפועלים בכלכלה הבלתי פורמלית ומובטלים שהועסקו בכלכלה הנסתרת לא ייהנו מהמענקים כיוון שהכנסותיהם אינן מתועדות אצל הרשויות. כתוצאה מכך סביר להניח שהפגיעה הפיננסית בהם תשפיע גם על עסקים במגזר הפורמלי ותפגע בהכנסתם היות והירידה בצריכה מתבטאת גם במרוויחים מהכלכלה הנסתרת. 

על פי הערכות ארגון העבודה הבין-לאומי, כשני מיליארד בני אדם – יותר מ-60% מכלל המועסקים בעולם – מועסקים באופן בלתי פורמלי. עובדים אלו הם חסרי זכויות ורשת ביטחון סוציאלית, ותוכניות החילוץ הכלכליות אינן מביאות אותם בחשבון, ולפיכך סביר שהם הנפגעים העיקריים מהמשבר.

‘ביזנעס’ שוחח עם ישראל ס’, אברך מאזור ירושלים שהתפרנס מכתיבת תפילין לסוחרים בחו”ל. בתקופת משבר הקורונה ועם סגירת השמים, עסקיו ירדו לרצפה והוא בקושי מצליח להתפרנס. לטענתו, המדינה מרוויחה ממנו כסף זר שנכנס לצריכה בארץ, בדיוק כמו כל תייר שמגיע מחו”ל ומרוקן את כיסו בארץ. אלא שבניגוד אליו, בשנים האחרונות השקיעה המדינה הון רב בארץ ובעולם, במטרה להבאת תיירים ארצה. 

Inner article

לדברי ד”ר לביב שאמי ממרכז טאוב, “בדומה למשבר הכלכלי העולמי של 2007–2008 (אז גדלה הכלכלה הנסתרת בישראל. ד”ש), גם משבר הקורונה צפוי להשפיע על הכלכלה הנסתרת בישראל. יתרה מזו, מדיניות הריחוק החברתי שהונהגה בישראל גרמה לבלימת הפעילות העסקית בטווח המיידי, הן בכלכלה הנסתרת והן בכלכלה הפורמלית. התקציב שהוקדש לצמצום הפגיעה הכלכלית באזרחים ובמשק לשנת 2020 (135.5 מיליארד שקל) מחולק באמצעות מענקים שחלקם מותנים בקיומם של כמה תנאים, כמו ירידה של 25% לפחות במחזור הפעילות מתחילת המשבר עד חודש יוני 2020 בהשוואה ל-2019. תנאי זה עלול, לפחות בטווח הקצר, לעודד בעלי עסקים קטנים להעלים הכנסות כדי לעמוד בתנאי הסף, ולתרום בכך להרחבת היקף הכלכלה הנסתרת”.

הפשיעה בעלייה

חשוב להוסיף כי לצד המחקר שתוצאותיו הינן נגד הלגיטימיות של מקבלי קצבאות, עורכי המחקר טוענים כי לצד הירידה בחלקה של העלמת המס, עלה חלקה של הפשיעה בכלכלה הנסתרת בשני העשורים האחרונים, ובשנתיים האחרונות חלקה בכלכלה הנסתרת עומד על 90%. כהוכחה הם מביאים את הזינוק בשיעור תיקי העבירות כלפי המוסר מכלל תיקי החקירה במשטרה. שיעור זה עלה מ-5% ב-1996 ל-12% ב-2018. 

בשנים האחרונות קובעי מדיניות בעולם מקדמים את רעיון ביטול השימוש בכסף מזומן כדי לדכא פעילות כלכלית לא מדווחת ולמנוע מהכנסות מפעילות לא חוקית לשמש לרכישת מוצרים מהמגזר הפורמלי. כך למשל, סוחר סמים יידרש להציג הכנסה רשומה כחוק כדי לרכוש מכונית. צמצום השימוש במזומן יתרום גם לצמיחה כלכלית במשק ולחיזוק הבנקים המרכזיים לנוכח זעזועים כלכליים, ויביא לשיפור ההטבות הכלכליות והחברתיות שהאזרחים יקבלו בעתיד. 

ב-1 בינואר 2019 נכנס לתוקף החוק לצמצום השימוש במזומן בהתאם להמלצות ועדת לוקר (2014), שמטרתו להיאבק בכלכלה השחורה ולצמצם את ההון השחור. החוק כיום מגביל את הסכומים שאפשר לשלם במזומן – 11,000 שקל לבית עסק ו-50,000 שקל לאדם פרטי, והוגבל גם שימוש בצ’קים מוסבים ופתוחים. 

בעניין זה מזהיר ד”ר שאמי כי “על אף ההשלכות החיוביות של צמצום השימוש בכסף מזומן, יישום לא נכון של המדיניות עלול לפגוע באוכלוסיות חלשות ולהעמיק את הפערים בין עשירים ועניים, שכן הגישה לחשבונות בנק אינה שווה לכולם”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה