הערים המעורבות: האם ההתפרעויות השפיעו על המחירים?

האם המהומות האחרונות ישפיעו באופן כזה או אחר על רמות המחירים באותן ערים, שהן ממילא נמוכות ביותר? השמאית דליה עסיס: “לצערי הרב, ועל בסיס הניסיון ההיסטורי של מהומות 2000, התשובה חיובית. בטווח הקצר, לפחות, תהיה למהומות השפעה כזו או אחרת על הביקושים ועל רמות המחירים בערים הללו • ניר שמול: “למרות ההתפרעויות – הנדל”ן בערים המעורבות נמצא בפריחה”

מכוניות שהושחתו בפרעות ערביי לוד | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

“בערים המעורבות מחירי הנדל”ן נמוכים משמעותית בגלל העדר השקעה מספקת בתשתיות”, את הדברים הללו אמרה דליה עסיס, שמאית מקרקעין לנתנאל אריאל ב’ביזפורטל’, ולדעתה, “המהומות האחרונות אכן ישפיעו באופן זמני על ירידות מחירי נדל”ן בערים הללו. לצערי הרב העובדה שבערים המעורבות מחירי הנדל”ן נמוכים בממוצע בעשרות אחוזים לעומת ערים שכנות שאינן מעורבות, אינה בשל העובדה שמתגוררת שם אוכלוסייה ערבית לצד יהודית. אלא בעיקר משום שהן סבלו במשך עשרות שנים מפיגור משמעותי בהשקעה בתשתיות בסיסיות דוגמת כבישים, ביוב, גינון, תאורה, מוסדות ציבור וכו’. עובדה זו בולטת, לדוגמא בערים מעורבות דוגמת לוד ורמלה, שם מחירי הנדל”ן נמוכים בהרבה מאשר בנס ציונה וראשון לציון השכנות, בלוד כ-12-13 אלף שקלים למ”ר בלבד, וברמלה קצת יותר, זאת לעומת שכנותיה היהודיות שם רמות המחירים חוצות במובהק את ה-20 אלף שקלים למ”ר.

“דוגמא דומה נוכל למצוא גם בצפון הארץ, בעיר עכו, שם רמות מחירים הם כ-9,500 שקלים למ”ר בלבד ובחיפה תחתית בה רוב האוכלוסייה ערבית, שם רמות המחירים נעות סביב ה-12 אלף שקלים למ”ר, זאת לעומת 20 אלף שקלים למ”ר בקירוב על הכרמל שאוכלוסייתו רובה ככולה יהודית.

250/200 סייד בר + קובייה

“דוגמאות מעט שונות הן הערים יפו במרכז ונוף הגליל בצפון. ביפו לדעתי משום שהיא חלק אינטגרלי ממטרופולין תל אביב המבוקש, עם ממשק מיידי לחוף הים ולנכסי היסטוריה ייחודיים ונוף הגליל, זאת משום שהעיר הוקמה אפריורי כעיר לתושבים יהודים (במקור נצרת עילית) והרוב המכריע של 30 אחוזים מתושביה הערבים הם ממעמד בינוני גבוה אשר היגרו אליה במיוחד במהלך שני העשורים האחרונים”.

עוד אמרה עסיס, כי ניתן למצוא “דוגמא מעניינת במעלות תרשיחא, עיר מעורבת מאוחדת שלא ידעה מעולם חיכוכים בין האוכלוסיות השונות, אולי בשל העובדה שקיים בה רוב יהודי ברור וכן בשל העובדה שכביש מספר 89 נהריה-מעלות-חורפיש-מירון-סאסא, חוצה בפועל פיזית בין שני חלקי העיר. רמות המחירים במעלות הם רק כ-9000 שקלים למ”ר, אולם הן תואמות היותה עיר פריפריה מרוחקת וסמוכה יחסית לגבול הצפון.

“ושאלת השאלות, האם המהומות האחרונות ישפיעו באופן כזה או אחר על רמות המחירים באותן ערים, שהן ממילא נמוכות ביותר? לצערי הרב, ועל בסיס הניסיון ההיסטורי של מהומות 2000, התשובה היא חיובית. בטווח הקצר, לפחות, תהיה למהומות השפעה כזו או אחרת (שקשה מאוד לאמוד אותה באחוזים) על הביקושים ועל רמות המחירים בערים הללו. על מנת שהשפעה זו לא תמשך לטווח הבינוני והארוך על ממשלות ישראל הבאות לשדרג באופן משמעותי ביותר את ההשקעה בתשתיות באותן ערים, ליצור מכניזם שישלב את התושבים היהודים והערבים כאחד דוגמת פעילויות משותפות, בתי ספר משותפים וכו’, מה שיוכל לטווח הארוך לתקן את הפערים הללו”.

ויש מי שחושב אחרת.

“בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה נדל”נית בישובים המעורבים. ערים כמו חיפה, תל אביב יפו, ירושלים, לוד, רמלה וערים נוספות שחוו לאחרונה  עלייה משמעותית במחירים של הנכסים ודו קיום במקביל” אומר ניר שמול, מנכ”ל חברת שניר.

“מצד אחד האוכלוסייה הערבית עברה תהליכים מואצים של אקדמיזציה ורבים מרוכשי הדירות בערים המעורבות למדו בארץ ובחו”ל תארים אקדמיים ויצאו מהכפריים אל הערים המעורבות מתוך רצון להשתלב בחברה היהודית ולשלוח את ילדיהם לבתי ספר מעורבים בעלי רמת חינוך גבוהה. 

“מהצד השני יהודים רבים נכנסו לערים ולשכונות כמו יפו בתל אביב אשר קרובה לים ונהנית מעליית מחירים מואצת. בעשור האחרון שהיה שקט באופן יחסי מבחינה ביטחונית למעט אירועים נקודתיים קולות המואזין העולים מהמסגד השתלבו בשיחות שנערכו בבתי הקפה ובמסעדות בהם ישבו יהודים וערבים כאחד.

ניר שמול, מנכ”ל חברת שניר | צילום: תומר פדר

לדברי ניר שמול, “התפתחות המסחר הביאה רשתות רבות ושפים ידועים ללב השכונות המעורבות ויהודים רבים ביקשו להתגורר באזורים שבעבר אוכלסו בעיקר על ידי האוכלוסייה הערבית.

Inner article

“במקרים מסוימים עלתה תחושה בעיקר של התושבים הערבים שהיהודים מבקשים ‘להחליף’ את הצביון המקומי ולדחוק אותם לערים אחרות ומצד שני אפשר היה לראות בערים ובשכונות ‘יהודיות’ חוסר רצון לכניסה של אוכלוסייה מהמגזר להתגורר בשכונות המגורים הללו . אולם מקרים אלו היו בשוליים והמהפכה של ‘עירוב השימושים’ שאנו אוהבים לציין בהיבט התכנוני הקבילה את עצמה למהפכת האוכלוסיות המעורבות של יהודים וערבים. בהקשר זה חשוב לציין כי יהודים וערבים כאחד שמגיעים לרכוש נכס נדל”ני בשכונות מעורבות יודעים מהו ההרכב של האוכלוסייה ולאור זאת מבקשים לקנות נכס ולהשתלב בחיים המשותפים של הקהילה. 

“בפרויקטים השונים שמשווקת חברת שניר ברחבי הארץ, בדגש על ערים מעורבות, מבינים כי השאלה האם יהודים או ערבים מתגוררים בפרויקט זה כלל אינה רלוונטית להחלטה אודות מקום המגורים והשאלות הנשאלות קשורות יותר בהשכלה ובמקומות העבודה המשותפים. כלומר מבית החולים, מחברת ההיי טק, מבית המרקחת, מהאוניברסיטה וממקומות נוספים נבנים הקשרים החברתיים המשפיעים על הרצון ההדדי למגורים משותפים ולא מהלאום.

לסיכום, אומר ניר שמול: “אנו מעריכים כי אירועי השבועות  האחרונים שבהם השתתפו מיעוט שבמיעוט הן בהתפרעויות כלפי האוכלוסייה היהודית והן כלפי האוכלוסייה הערבית, לא ישפיעו על הרצון ההדדי למגורים משותפים ואנחנו בשניר מתקשים לראות כיצד בבניין משותף של 100 משפחות שמחציתן יהודיות ומחציתן ערביות אפשר יהיה לבצע את ההפרדה כאשר הילדים חיים יחד, משחקים יחד וההורים עובדים יחד. הדו קיום בערים מעורבות הוא כאן כדי להישאר ולבסוף השלום ינצח גם בנדל”ן “.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה