הפלישה לאוקראינה החלה: 'מאזן האימה' הכלכלי כבר כאן

עולים מאוקראינה | צילום: תומר נויברג, פלאש 90

המצב המתוח בגזרה הלוהטת במזרח אירופה, בדגש על רוסיה-אוקראינה-בלרוס הפך משברירי מאוד למלחמה פעילה. הבוקר (ה') החלו להישמע פיצוצים ברחבי קייב, אזעקות מנסרות בלבוב (מקום משכנה של השגרירות הישראלית) והמלחמה בפועל, ככל הנראה, כבר כאן.

זאת למרות שהנשיא ולדימיר פוטין הצהיר במהלך הלילה כי זהו בסך הכל 'מבצע צבאי' שרוסיה יוצאת בו נגד אוקראינה וכי הוא יתמקד בפירוז הנשק בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה. חבל הארץ הזה, הפך למוקד העימות בין רוסיה לאוקראינה, לאחר שרוסיה הכריזה על עצמאותם של הבדלנים הפרו רוסים בדונצק ולוהנסק.

הבוקר, קרוב לשעה 05:00, נשמעו הדי הפיצוצים הראשונים בבירת אוקראינה, קייב, ורשתות התקשורת דיווחו על מתקפות באזורים נוספים. אמש, פורסם כי מומחי הסייבר הרוסים השביתו לשעות ארוכות את אתרי האינטרנט הגדולים באוקראינה.

מול הפלישה הרוסית לאוקראינה צנח הרובל הרוסי הבוקר ב-9.7% מול הדולר, לרמה של 0.011 רובל לדולר, והין ירד ב-0.4% עד ל-114.6 ין לדולר. גם האזהרות על פריצת מחירי הנפט כלפי מעלה החלו לאושש את עצמן, כשחבית נפט זינקה אל מעל 100 דולר לחבית – לראשונה מאז 2014 – לפני שהתייצבה בחזרה על כ-98 דולר לחבית. לדברי אנליסטים שונים הנפט עשוי לזנק אל 120 דולר לחבית אם העימות יעצים ויתמשך.

בורסות אסיה הגיבו למתקפה הרוסית בירידה, בטוקיו נרשמו ירידות של 2.3%, בשנחאי של 0.9%, בהונג קונג נרשמה צניחה של 3.1%, בסיאול ירידות של 2.5%, בסינגפור ירידה של 2.8% ובסידני ירידה של 3%.

הביטקוין ירד ב-6.48% לאזור ה-34,900 דולר ליחידת מטבע.

מול הפריצה לאוקראינה אמר נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, "פוטין בחר לפתוח במלחמה מתוכננת מראש שתגרום קטסטרופה וסבל עצום, זו מערכה שתגבה קרבנות", אמר ורוסיה היא לדבריו האחראים לכל הקרבנות שהמתקפה שלה תגרום.

יהיו השלכות על המערב

בתגובה למתקפה, הטיל המערב – בראשותם של אולף שולץ, קנצלר גרמניה וכמובן ג'ו ביידן נשיא ארה"ב – סנקציות על גופים שונים ברוסיה. אך מה יהיו ההשלכות לכך על המערב? ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי מזכיר כי מנקודת המבט המאקרו-כלכלית, השאלה העיקרית כעת היא עד כמה ירחיקו מדינות המערב בסנקציות הכלכליות – שחלקן יצאו לדרך – וכיצד רוסיה תגיב. נכון לערב המלחמה, ארה"ב הוציאה צו איסור על השקעות, סחר ומימון על ידי גופים אמריקאים, וזהו בעיקר צד סמלי לעת עתה. ארה"ב, האיחוד האירופי ובריטניה אמרו כי יכריזו על סנקציות נוספות בקרוב. צפוי שצעדים אלו יכללו מגבלות ספציפיות על פעילויות כלכליות הנחשבות למקורבות לנשיא פוטין, במאמץ להשפיע על הכיוון של המדיניות הרוסית. אלה היו בין צעדי הסנקציות שהוטלו לאחר סיפוח חצי האי קרים בשנת 2014. בשנת 2018, כאשר הסנקציות כוונו לחברות ספציפיות, בעיקר Rusal, יצרנית אלומיניום, הדבר פגע בשווקים הפיננסיים של רוסיה והעלה את מחירי האלומיניום בעולם.

לדבריו, משרד האוצר האמריקאי כבר הטיל סנקציות על שני בנקים רוסים הקשורים לשלטון ועל החברות הבנות שלהם: VBA – בנק המשמש לגיוסי הון לממשל (תאגיד ממלכתי רוסי לענייני השקעות); PSB – בנק המשמש את סקטור הביטחון של רוסיה. בנק זה בשליטת לשני אחים אוליגרכים רוסים והוא מסייע לממשל במתן הלוואות ליזמות בתחום הביטחוני ומתן תמיכה פיננסית לתעשייה הביטחונית.

גם בנק VBA נכלל בסנקציות שארה"ב הטילה על רוסיה ב-2014, לאחר הפלישה הרוסית לחצי האי קרים והבנק הצליח להחזיק מעמד עד לשנת 2017, בזכות סיוע ממשלתי שקיבל, אך למרות זאת כ-40% מהחובות של הבנק ב-2017 היו בסכנה לחדלות פירעון. סביר להניח, שהממשל יספק גם הפעם תמיכה, במידה ויהיה חשש ליציבות הבנק, מה שאומר שההשפעה של הסנקציות על הכלכלה הרוסית לא תהיה מיידית.

"מבין הצעדים העלולים לפגוע בצורה ניכרת בכלכלת רוסיה מדובר בסנקציות על חברות במגזר האנרגיה של רוסיה ובעיקר פגיעה במערכת הפיננסית של רוסיה על ידי ניתוקה ממערכת ה-SWIFT הבינלאומית. אמנם רוסיה פיתחה מערכת עצמאית להעברות בין-בנקאיות (MIR), אך היא טרם הצליחה לתפוס נתח שוק משמעותי. המדינות שהטמיעו את מערכת התשלומים MIR כוללות את: איחוד האמירויות הערביות, אוזבקיסטן, בולגריה, טורקיה  ותאילנד", אומר ד"ר בפמן.

"לכן, ההשפעה של סנקציות על בנקים ספציפית עשויה להיות גדולה, תוך איסור על בנקים בארה"ב מלפעול עם/עבור בנקים רוסיים, ואף תוך הרחבת המגבלות לכל פעילות פיננסית שבין הסקטור הפרטי בארה"ב לבין כל גורם רוסי. צעדים כאלו עלולים לפגוע ביכולת של בנקים רוסים להמיר רובלים לדולרים וגם לפגוע בסחר החוץ שלה.  צפויה השפעה על תחומי פעילות רוסיים התלויים במיוחד בסחורות ושירותים מערביים, כמו תוכנה, מכונות וציוד".