הפסד תודעתי – הפסד מלחמתי

ההרס בבארי | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

אחת התובנות העיקריות ממלחמת "חרבות ברזל"  היא שמלחמה כיום איננה רק אירוע צבאי ומדיני, מלחמה היא אירוע תקשורתי, והמערכה התקשורתית היא קשה, מורכבת ומחייבת, בדיוק כמו בשדה הקרב.

מערכה שכזאת דורשת יכולת ניתוח, חיזוי של מהלכי האויב וכמובן הכנה מראש.

כל חוקר או יועץ תקשורת יגיד שמדינת ישראל לא הייתה ערוכה בחזית התקשורתית. כבאים נוהגים להגיד כי: "כל שריפה ניתנת לכיבוי בעזרת כוס מים אם היא מכובה בתחילתה". את השריפה הזאת לא הצלחנו לכבות גם עם סופרטנקר.

אז אמנם לא נראה כי באירוע בסדר גודל כזה היה ניתן למנוע את כל ההשלכות הציבורית השליליות אבל הפעילות הציבורית והתקשורתית הייתה חייבת להיות ערוכה לאירועים, וכמו שלא הכניסו צבא לעזה עד שלא כל החיילים היו מוכנים, ניתן לומר די בוודאות, לאור התוצאות, כי חיילי ההסברה לא קיבלו את הכלים הנדרשים כשיצאנו לקרב המקביל.

יש המון דברים שניתן לעשות על מנת להתכונן לאתגר הציבורי תקשורתי.

הם לא נעשו בתכלול נכון ובכמות מספקת.

המדינה ואנחנו חטפנו מכה נוראית. המעשים הברבריים של חיות האדם היו חייבים להגיע אל קובעי המדיניות והציבור במדינות שמעניינות אותנו (אני מניח שבסוריה ובלבנון הייתה פחות סימפטיה לישראל בכל מקרה), ולמרבה הצער חרף עבודתו של דובר צה"ל החזית התקשורתית לא עמדה ביעדים הנדרשים.

עבודה נכונה מול מדינות אירופה והמערב יכולה הייתה לתת לצה"ל ומערכת הביטחון עוד זמן נשימה מבלי שהלחץ עלינו יגבר: חשיפת סרטים, מפגשים של מי ששלמו את המחיר הנורא מכל עם מקבלי החלטות, הצגת העובדות בצורה שיטתית מול הציבור הרחב, הקמת מוזיאון נודד (זוכרים שבעבר ידענו לשלוח אוטובוס שעבר פיגוע לטיול בערי אירופה?) פרסומות, קמפיינים דיגיטאליים, נוכחות בתקשורת, שיתוף פעולה עם התקשורת העולמית, אירוח בלוגרים ואפילו סיורים וירטואליים באחד הקיבוצים שעבר את אירועי הזוועה של ה 7 באוקטובר הם רק חלק קטן מהכלים שמדינת ישראל הייתה צריכה להיעזר בהם.

תקשורת, וזה יגיד כל יועץ תקשורת מתחיל, צריכה תחזוקה כל הזמן, צריכה התייחסות, צריכה להציג את הצד שלנו בשגרה 365 יום בשנה ובחירום באינטנסיביות גדולה הרבה יותר.

יש במדינת ישראל אנשי תקשורת מעולים, יצירתיים, חכמים, מבינים בפסיכולוגיה, בתרבות המונים ובכל הנדרש.

מדינת ישראל לא השכילה להבין כי הזירה הצבאית לא תוכל להמשיך עוד זמן רב ללא התמיכה הציבורית.

את הנעשה אין להשיב אבל כחלק מלקחי המלחמה חובה להבין כי הסברה היא צורך לאומי קריטי, ואסור להיתפס שוב קרחים מכאן ומכאן, גם בתחום הזה.

הכותב הינו יועץ תקשורת ומרצה