הפקרות: האם המדינה תפצה עסקים תחת איום פרוטקשן?

ח"כ ליברמן | צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

מצוקת הפרוטקשן בישראל עולה שלב והופכת למשבר כלכלי רחב היקף, כאשר חברות הביטוח החלו לבטל פוליסות באופן חד-צדדי לעסקים מאוימים, מה שמוביל לעצירת אשראי בנקאי וסכנת סגירה מיידית. בדיון חירום שקיימה היום ועדת הכלכלה של הכנסת, ביוזמת ח"כ אביגדור ליברמן, נחשפה תמונה קשה של הפקרות רגולטורית וביטחונית המאיימת על יציבותם של מאות עסקים ועל פרנסתם של אלפי עובדים, בעיקר בפריפריה. במהלך הדיון עלו טענות נוקבות כי חברות הביטוח מבטלות כיסויים נגד נזק בזדון ברגע שמתקבל איום מצד ארגוני פשיעה, כיוון שהסיכון הופך לוודאי, מה שמשאיר את בעל העסק חשוף לחלוטין. ח"כ ליברמן פתח את הדיון בדברים קשים ואמר: "הממשלה הפקירה את האזרחים פעמיים: פעם אחת כשלא הצליחה לספק ביטחון אישי, ופעם שנייה כשהיא לא מספקת כיסוי לנזקים". הוא ציין כי חברות הביטוח מבטלות פוליסה באופן חד צדדי, כשהן יודעות שצפוי להיגרם נזק, אך אמר כי הן עסק פרטי ויש את חברת ענבל הממשלתית. לדבריו, אם ענבל ידעה לשפות במלחמה חברות תעופה וספנות, אין סיבה שזה לא יקרה גם במקרים כאלה.

העדויות מהשטח זעזעו את חברי הוועדה, כאשר מושיקו סגל, בעלים של חברת הסעות מהצפון, תיאר מציאות בלתי אפשרית: "הציתו לנו 3 אוטובוסים וירו על הרביעי. שרפו לי את הרכב הפרטי ליד הבית. יום אחרי הדיווח לביטוח, קיבלתי מכתב שבעוד 21 יום הפוליסה לנזק בזדון מבוטלת. הבנקים לא יתנו לי אשראי בלי בטוחה ביטוחית. ב-21 לחודש אני שולח 100 עובדים הביתה. מה אתם רוצים שאעשה? שאלך לשלם פרוטקשן? אני לא רוצה, אבל איך אני נשאר לבד?". יריב בן עמי, חקלאי ממטולה, המחיש את הקלות הבלתי נסבלת של הפשיעה כשהציג לחברי הוועדה בקבוק בנזין ומצית ואמר: "זה הדבר הכי רווחי שיש. זה עולה 10 שקלים ועל זה העבריינים מקבלים 30 אלף שקל בחודש דמי חסות. אירוע כזה עלה לנו 15 מיליון שקל. אתם לא באירוע". גם ח"כ סימון דוידסון שיתף בחוויה אישית קשה וסיפר כי הוא עצמו חווה פרוטקשיין ב-2007, ואמר: "אני לא מאחל לאף אחד מהשונאים שלי את זה. אם לא תשלם לא יהיה לך עסק. את מי הם מסיעים? ילדים בצפון, משרד הביטחון, מפעלים, אם לא יהיה חברת הסעות אנשים לא יגיעו לבית ספר ולעבודה מה אתם מצפים?".

נציגי הממשלה וחברות הביטוח הסבירו את ההיבט הכלכלי הקר מאחורי המהלך. נציג רשות שוק ההון, שמואל זקן, הסביר, כי "ברגע שיש איום, הוודאות לנזק שואפת למאה אחוז. זה הופך את הביטוח ללא כדאי כלכלית לשני הצדדים". ערן לפל מאגף החשב הכללי באוצר הוסיף: "הבעיה היא האכיפה, לא הביטוח. הצעות לשיפוי ממשלתי 'מנרמלות' את הפרוטקשן במקום למגר אותו". מנגד, מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, ישראל מימון, הבהיר: "חברות הביטוח רוצות להרוויח, אין שאלה. אם אנחנו יודעים שהולך לקרות ברמת ודאות נזק אז אתה לא יכול לבטח את זה". הוא השווה את המצב לביטוח טרור: "כאשר מדינת ישראל החליטה שצריך ביטוח נוסף לדירה ברכוש, אמרו בוא נעשה ביטוח של מדינת ישראל על האזרחים".

הביקורת מצד חברי הכנסת לא פסחה על חוסר התיאום בין המשרדים. ח"כ עודד פורר ציין כי "המדינה משלמת פרוטקשן בסיסי וגם צה"ל משלם אותו". ח"כ יואב סגלוביץ' הדגיש כי הנזק למשק מהפשיעה עומד על לפחות 20 מיליארד שקל בשנה וכי חסרה תוכנית כוללת, וח"כ צבי סוכות הוסיף: "הגענו למצב קיומי, הגליל והנגב נכבשו על ידי ארגוני פשיעה". ח"כ ששון גואטה מתח ביקורת על כך שהמשרד לביטחון לאומי זורק את הבעיה על קרן של האוצר, ובאוצר מדברים על אכיפה של המשרד לביטחון לאומי. בסיכום הדיון, ח"כ ליברמן העמיד אולטימטום לרשויות הרלוונטיות ודרש לקבל תגובה מראש רשות שוק ההון ומהחשבת הכללית באוצר עד מחר. "לא ייתכן שחברת ביטוח תבטל פוליסה בהתראה של 21 יום ותשאיר אזרח להתמודד לבד", סיכם ליברמן, והודיע על קיום דיון המשך בעוד שבועיים לבחינת מתווה שיפוי קבוע בדומה לקרן מס רכוש או חברת "ענבל", לצד הגברת האכיפה המשטרתית.