הפרקליטות: מספר העובדים החרדים כמעט שולש ב-2020

הדו”ח השנתי של הפרקליטות מתפרסם הבוקר זו השנה השישית | נכון לסוף שנת 2020 הועסקו בפרקליטות כ-2,062 עובדים, בשנת 2020 גדל מספר עובדי הפרקליטות בני החברה החרדית כמעט פי 3 בהשוואה ל-2019, והם מהווים 2.5% מהעובדים

עבודת הפרקליטות | shutterstock

פרקליטות המדינה פרסמה הבוקר את דו”ח הסיכום השנתי לשנת 2020 כשהשנה מדובר בדו”ח המקיף והמלא ביותר שפורסם עד כה, והוא כולל נתונים נוספים ומפורטים יותר מאלה שהוצגו בעבר. הדו”ח כולל גם לראשונה תובנות והסברים בצמוד לחלק מהתופעות העולות מהנתונים, במטרה להנגיש אותם לציבור ולאפשר שיח ושקיפות מיטביים.

בין היתר, מהדו”ח ניתן להסיק את שיעור ההרשעות הריאלי בישראל, הנלמד לא רק מאחוזי ההרשעות הכוללים את התיקים שהסתיימו בהסדר טיעון (שבהם הנאשם מורשע בהתאם להודאתו), אלא בעיקר מתוצאות ההליכים שבהם הנאשם ניהל הליך פלילי עד תומו, ללא הסדר טיעון (שהרי כאשר אדם מודה בעבירות שביצע, אין לצפות שביהמ”ש יזכה אותו). 59% מהנאשמים שניהלו הליך פלילי עד תומו, שלא במסגרת הסדר טיעון, בסופו של יום הורשעו באופן מלא או חלקי או שנקבע כי ביצעו את העבירה ללא הרשעה. לגבי יתר הנאשמים, ב-14% מהמקרים חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום ללא זיכוי, ביחס ל-14% נוספים ההליכים הופסקו או הותלו (הדבר נובע לרוב מסיבות בריאותיות או במקרים שלא ניתן להמשיך לנהל את ההליך) ו-9% מהנאשמים זוכו מכל ההאשמות.

250/200 סייד בר + קובייה

עוד עולה מהדו”ח כי בפרקליטות הועסקו נכון לסוף שנת 2020 כ-2,062 עובדים, מתוכם 1,135 פרקליטים, 375 מתמחים, 265 עובדים מינהליים, 138 סטודנטים, 104 בני שירות ו-45 חוקרי מח”ש. כ-64% מכוח האדם משתייך לחטיבה הפלילית בפרקליטות וכ-36% לחטיבה האזרחית. כ-70% מכלל העובדים והעובדות בו הן נשים וכ-30% הם גברים. 53% מהפרקליטים הם עד גיל 40, כ-12% מעל גיל 51.

כ-8% מעובדי הפרקליטות הם בני החברה הדרוזית, הערבית והצ’רקסית. מספר הפרקליטים בני חברה זו עלה ב-13% ביחס ל-2019. בשנת 2020 גדל מספר עובדי הפרקליטות בני החברה החרדית כמעט פי 3 בהשוואה ל-2019, והם מהווים 2.5% מהעובדים.

Inner article

במהלך 2020 נפתחו במחוזות הפרקליטות 29,263 תיקים על בסיס תיקי החקירה שהועברו מהמשטרה. כ-39% מתוכם סווגו מראש ע”י המשטרה כמיועדים לסגירה בלא הגשת כתב אישום. כ-8% מתוך כ-29 אלף תיקי הפרקליטות שנפתחו כללו לפחות חשוד אחד שהוא קטין (בן פחות מ-18). כ-83% מתיקי הקטינים טופלו כבר באותה שנה, וזאת כפועל יוצא של הדגש ששמה הפרקליטות על קיצור פרקי הזמן בטיפול בתיקי קטינים, נוכח ההבנה שלחלוף הזמן השפעה ניכרת על חייו של קטין. בכ-70% מהתיקים התקבלה הכרעה סופית בתוך כחודש ימים ממועד קבלת התיק מהמשטרה (שיפור לעומת שנת 2019, שאז עמד האחוז על 67%).

שיעור ההרשעות והערעורים בישראל

עוד מופיע בדו”ח כי כאשר נדרשים לשאלה מהו שיעור ההרשעות הריאלי בישראל, או במילים אחרות מה הסבירות שאדם שהוגש נגדו כתב אישום והחליט לנהל משפט הוכחות לא יורשע, יש לבחון רק את תוצאות ההליכים שבהם לא הושג הסדר טיעון, שהרי כאשר אדם מודה בעבירות שביצע, אין לצפות שביהמ”ש יזכה אותו. מבין הנאשמים שההליכים השיפוטיים בעניינם הסתיימו בשנת 2020, לגבי 1,385 מהם לא הוצג לבית המשפט הסדר טיעון. כ-59% מהם (818 נאשמים) הורשעו (באופן מלא או חלקי) או שנקבע כי ביצעו את העבירה ללא הרשעה. כ-9% מהם (127 נאשמים) זוכו. בכ-14% מהמקרים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום ללא זיכוי. חזרה מכתב אישום יכולה להיעשות בשל שינוי בנסיבות ולעיתים בעקבות הערכה מחודשת של התיק. מכאן ניתן ללמוד על נכונות הפרקליטים לבחון את עמדתם בכל שלב, אף לאחר שהוגש כתב אישום, כדי להבטיח תוצאה צודקת.

בשנת 2020 הוגשו בסך הכל כ-2,770 ערעורים לבית המשפט העליון ולבתי המשפט המחוזיים, כ-85% מהערעורים הוגשו ע”י הנאשמים ו-15% ע”י המדינה – מרבית הערעורים נסובו על גזר הדין (העונש שנפסק). בשנה זו ניתנו בבתי המשפט המחוזיים פסקי דין ב-438 ערעורים הנוגעים לתיקים שניהלה הפרקליטות בבתי משפט השלום. 63% מערעורי המדינה למחוזי התקבלו באופן חלקי או מלא, לעומת כ-39% מערעורי הנאשמים שהתקבלו באופן חלקי או מלא.

בשנה זו הוגשו לביהמ”ש העליון 539 ערעורים פליליים על פסקי דין שניתנו בתיקים שנוהלו ע”י הפרקליטות בבתי המשפט המחוזיים. מדובר בעלייה של כ-10% ביחס ל-2019, חרף הקשיים המשמעותיים שנבעו מהגבלות הקורונה. במהלך 2020 ניתנו פסקי דין ב-563 ערעורים שנשמעו בביהמ”ש העליון, כמחצית מערעורי המדינה התקבלו באופן מלא או חלקי, לעומת כ-28% מערעורי הנאשמים שהתקבלו באופן מלא או חלקי.

כפי שעולה מהנתונים, המדינה מגישה ערעורים בודדים בלבד על זיכוי נאשמים: רק 5 מתוך 81 ערעורי המדינה לביהמ”ש העליון נסבו על הכרעת הדין. רוב הערעורים מטעמה התמקדו בהחמרת הענישה שהוטלה על הנאשם בבית המשפט המחוזי. מדיניותה של הפרקליטות בערעורים על קולת העונש היא שאלה יוגשו רק לאחר בחינה קפדנית ושקילת השלכות הרוחב הפוטנציאליות של גזר הדין על מדיניות הענישה. מדיניות זו מתיישבת היטב אף עם פסיקתו של בית המשפט העליון, לפיה רק סטייה מהותית וניכרת ממדיניות הענישה המקובלת תצדיק התערבות ערכאת הערעור.

מומלץ עבורך

תגובה אחת ל: "הפרקליטות: מספר העובדים החרדים כמעט שולש ב-2020"

  1. הידד עלה מ1 ל3

כתיבת תגובה