הפתרון של שרת החדשנות לירידה בפתיתת חברות הזנק

מנכ”לית משרד החדשנות בוועדת המשנה להייטק: נסיר חסמים לתעשיית ההייטק – לא יהיה יזם שלא יקבל מענה | המנכ”לית אמרה את הדברים בישיבה של ועדת המשנה לפיתוח ההייטק, שעסקה בקשיים של יזמים בתחילת דרכם |  יו”ר הוועדה ח”כ רון כץ: צריך להתייחס ברצינות לנתון לפיו מספר חברות ההזנק שנפתחות מדי שנה נמצא בירידה

סטארטאפ | אילוסטרציה. צילום: Rawpixel.com, שאטרסטוק

ועדת המשנה לקידום ההייטק בישראל, בראשות ח”כ רון כץ, דנה הבוקר בחסמים ובבעיות של יזמים בדרך להפיכת רעיון לסטארט-אפ מצליח. היו”ר כץ פתח ואמר כי הדיון נועד לשמוע מאנשי התעשייה על הצרכים שלהם וכיצד המדינה יכולה לסייע להם. מנכ”לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד חמלניק, בישרה על הכוונה להסיר חסמים לתעשיית ההייטק.

המנכ”לית חדד חמלניק ציינה כי בשנה האחרונה איחדה הממשלה את רשות החדשות והמדען הראשי, כחלק מתפיסתה של שרת החדשנות אורית פרקש הכהן, הרואה עצמה כממונה על תעשיית ההייטק שדורשת מענה הוליסטי. ״לא יהיה אף יזם שלא יקבל מענה. כמשרד מטה האחראי על נושא החדשנות, בהתאם להנחיות השרה פרקש הכהן, נסיר חסמים לתעשיית ההייטק ונייצר מנגנון שבו הרגולציה לא תהווה חסם או גורם מעכב לתעשיית ההייטק הישראלי״, אמרה. היא הסבירה כי משרד החדשנות יהיה זה שירוץ בין הגורמים הממשלתיים על מנת לפתור את הבעיות של חברות ההזנק.

250/200 סייד בר + קובייה

מנכ”ל LittelOne.Care, שאולי גור אריה, הציג נתונים לפיהם מאז 2016 הכסף שמושקע בתעשיית הון סיכון הולך ועולה, בעוד שכמות חברות ההזנק (סטררט-אפ) שנפתחות הולכת ויורדת. הוא הוסיף כי מסקר שערך עלה שהבעיה הכי גדולה של יזמים בתחילת דרכם היא לגייס את המשקיע הראשון. לדבריו, קרנות השקעה מעדיפות להשקיע איפה שבטוח ולהרחיב חברות הזנק קיימות.

דירקטור מדיניות ציבורית וקשרי ממשל בגוגל, נועה אלפנט, דיברה על הקושי של נשים יזמיות ואמרה כי צריך למצוא את הדרך לסייע להן להתגבר על חסמים. היזם עמי מעודד ציין כי קרנות הון סיכון לא משקיעות בחומרה או מוצרי צריכה. היזם זיו אלול הוסיף כי צריך לאפשר לאנשים מתעשיות אחרות להשתלב בהייטק, כמו למשל אנשי אקדמיה שלעיתים אוניברסיטאות מונעות מהן לעבוד גם בחברות הייטק.

ח”כ סמי אבו שחאדה ציין כי גיוון באוכלוסיית המועסקים יוביל לגיוון ברעיונות ויאפשר לפרוץ לשווקים אחרים. המנכ”לית חדד חמלניק אמרה כי הבעיה הזו זוהתה ורשות החדשנות הוציאה מסלול לטיפול בהשקעות בחברה הערבית. ח”כ אוריאל בוסו הוסיף כי נשים חרדיות לעיתים מקבלות שכר זעום, וצריך לטפל גם בכך. הוא הוסיף כי יש פתיחות בסמינרים ובתיכונים לתת הכשר ללימוד תכנים רלוונטיים.

יו”ר פורום הסייבר בהתאחדות התעשיינים, ליאור פרנקל, התייחס לגרף שהציג גור אריה, ואמר כי לא צריך לקפוץ למסקנות שכן חשוב לבחון לא רק כמה חברות כמות כל שנה, אלא גם את איכות החברות. הוא הוסיף כי חשוב להשקיע יותר כסף ישראלי בחברות ההזנק, כדי שיותר מהן יישארו בארץ, וציין כי אם בעבר הרחוק חברות לא פנו למדען הראשי המצב היום הוא שכל החברות שהוא משקיע בהן נעזרות במדען הראשי.

Inner article

 

היזמית אפרת חדד סיפרה כי הקימה חברה שמפתחת רובוט בתחום התפירה, שהוא מוצר צריכה. גם היא ציינה כי פיתוח מוצר צריכה הוא קשה במיוחד, כי קרנות הון סיכון פחות משקיעות בתחום. היזם חנניה טנור אמר כי צריך להשקיע ברמת האנגלית.

מנכ”לית משרד החדשנות חדד חמלניק התייחסה לדברים שעלו בדיון ואמרה: “המשרד יהפוך לתחנה אחת עבור כל צרכי היזמים, ויעזור להם לפתור את נבכי הבירוקרטיה והמשרדים הממשלתיים. חייבים לגוון בנושאים, בסוג האוכלוסייה, במגדר”. היא הוסיפה כי הבשורה של הממשלה היא החיבור בין רשות החדשנות למדען הראשי ולתעשיית ההייטק.

ח”כ כץ סיכם את הדיון ואמר כי ההייטק הוא המנוע של הכלכלה הישראלית, וחייבים להתייחס ברצינות לנתון של הירידה במספר חברות ההזנק החדשות. הוא הוסיף כי נושא העסקת עובדי האוניברסיטאות יוסדר בחוק ההסדרים הקרוב. הוא קרא לחזק את לימודי האנגלית ואמר כי יושם על כך דגש בתקציב הבא, והוסיף כי צריך לבחון גם הקמת קרן שתשקיע ביזמים צעירים ותפתור את בעיית המשקיע הראשון.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה