הצ'אטבוט שיזהה את המוקדים הבאים בהם תתפרץ הקורונה

חוקרים ממכון וייצמן יחד עם הסדנא לידע ציבורי מנסים לנבא את מוקדי התפרצות והתפשטות הנגיף • יצרו כלי דיגיטלי נגיש לאיסוף וניתוח נתונים במטרה להגביר את היענות הציבור בכדי להעניק תמונת מצב עדכנית שתאפשר לעצור את התפשטות הנגיף • הכלי אינו אוסף מידע אישי אלא ממפה גאוגרפית את אזורי ההתפרצות

מכון וייצמן | צילום: דורון הורביץ, פלאש 90

בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, חוקרי מכון ויצמן למדע, פרופ' ערן סגל ופרופ' בנימין גיגר ופרופ' יובל דור מאוניברסיטה העברית, פיתחו שיטה, המאפשרת לרשויות למקד מאמצים, באזורים בהם צפויה התפרצות הנגיף. זאת כדי שיהיה ניתן לעצור את התפשטותו. השיטה מנבאת את מוקדי ההתפרצות, על ידי ניתוח מידע מהציבור, על התפתחות תסמינים הנגרמים מהנגיף, באמצעות אלגוריתמים של ביג דאטה ובינה מלאכותית.

פרופ' ערן סגל ו'הסדנא לידע ציבורי' השיקו צ'אטבוט שמטרתו לנבא' את ההתפרצות הבאה של נגיף הקורונה. "הכוונה היא להביא יותר אנשים למלא את השאלונים"' מסביר פרופ' סגל. "אנו רוצים לתת פתרון לבעיית הסגרים. נוכל לאתר את המקומות הבעייתיים ולשחרר את כל השאר".

הצ'אטבוט של מכון וייצמן והסדנא לידע ציבורי

"הציבור נרתם, ועד עכשיו עשרות אלפי אנשים מילאו את השאלונים, אבל זה לא מספיק" מסבירה דורית חיזי, מנכלי"ת הסדנא לידע ציבורי. "צ'אטבוט פשוט כמו שהכנו' יעלה את אחוזי המילוי ויאפשר ליותר אנשים לענות על השאלון". חיזי מסבירה, כי הצ'אטבוט תוכנן בצורה שמאפשרת לשמור על פרטיות העונים. "כדי לאפשר ליותר אנשים לענות, עמעמנו בכוונה חלק מהתשובות, כך שאנשים יוכלו לסמוך על המערכת ולשתף איתה מידע, עם כמה שפחות חששות".

פרופ' סגל מוסיף, כי אין שום כוונה לזהות אנשים ספציפיים שנדבקו, באמצעות השאלונים: "לנו אין מטרה לזהות את הפרט. אנחנו רוצים לזהות אזורים בעייתיים, מה שיעזור לנו לנתב לשם את הבדיקות שמתבצעות כיום לאיתור החולים. לכן, דווקא הורדנו חלק מהמידע שמזהה את הפרט, כדי לעשות הכל, כדי שהמידע לא יאפשר לאתר אדם ספציפי, אלא יאפשרו רק לתת אינדיקציה על האזור".

הסדנא לידע ציבורי, היא עמותת מתכנתי קוד פתוח, העוסקת בפיתוח כלים טכנולוגיים, למען הציבור. הסדנא נרתמה לפעילות החוקרים וסייעה בהפיכת השאלון המקוון, לנגיש ואינטראקטיבי, כך שיותר משתתפים ישיבו עליו אחת ליום, כפי שהחוקרים מבקשים. כעת, השאלון מופיע על גבי צ'אט בוט שיאפשר להשיב עליו במהירות יתרה, ובכך יתרום להצלחת המיזם.

במהלך השבוע האחרון, מילאו את השאלון כ-200 אלף פעמים, וכבר כעת ניתן להתעדכן במפת האזורים הארצית, הצבועה לפי יחס תסמינים, מכלל התסמינים שנשאלו בשאלון, על פי אזורים גיאוגרפים. כמו כן, החוקרים זיהו שיש הבדל סטטיסטי מובהק, בין יחס התסמינים המצוי במשיבים הנמצאים בבידוד לבין אלו שלא (0.05 לעומת 0.07 בהתאמה). הממצאים הזמניים מצביעים על יחס תסמינים שונה בערים ובאזורים שונים, דבר המרמז על יכולת זיהוי ברזולוציה גבוהה.

בנוסף, ניתן ללמוד מהתוצאות כי יחס התסמינים נשאר יציב לאורך השבוע האחרון, כיוון שהתפשטות הנגיף היא מעריכית (אקספוננציאלית). ממצא זה מחזק את אמונת החוקרים, כי מפת המצב הנוכחית מתארת את תחלואת ישראל טרם ההתפשטות.

פעילות המיזם הינה בתיאום עם משרד הבריאות, שמסכים על החשיבות האסטרטגית שלו ועל הבאת פתרון זה לכלל אוכלוסיית ישראל. כמו כן, חוקרים ממדינות נוספות בעולם, כמו ארה״ב, איטליה וספרד, אימצו את השיטה ומפיצים אותה בארצם. בימים אלו החוקרים מקימים עם מדינות אלו ונוספות, מיזם בין-לאומי במטרה לחלוק כלים, שיטות וידע.

הבוט זמין בכתובת: https://coronaisrael.org

סרטון הדגמה:

כתיבת תגובה