הצעירים דורשים: סתמו את הפרצות בחוק הפיקוח על השכירות

אתגרי הצעירים בשוק השכירות: "בחורף האחרון היו לי נזילות ב-7 מקומות שונים בדירה. בעל הדירה שלי סירב לתקן והזמין אותי לתבוע אותו, בידיעה שלנו, הסטודנטים, אין את הזמן והכסף לכך. חובה על המדינה לפקח על בעלי הדירות ולתת אפשרות להגיש תלונה מקוונת" | את הדברים סיפר סטודנט בישיבת הוועדה לאתגרי הצעירים בישראל | ח"כ רם שפע, יו"ר הוועדה אמר בדיון: "יש הרבה לקונות באופן שהמדינה מנהלת את הקרקעות שלה"

הפרויקט המתוכנן של 'דירה להשכיר' במתחם הצעירים ברובע הסיטי באשדוד | הדמיה: ניר קוץ אדריכלים

הדור הבא – או אפילו דור הצעירים של היום – ככל הנראה לא יגיע ברובו לבעלות על דירה. המשמעות היא שמרביתם יגורו בשכירות כל חייהם, או רוב חייהם. אז נכון שהמדינה הקימה את חברת 'דירה להשכיר' שאכן פועלת גדולות ונצורות בשוק השכירות ובמחיר ידוע מראש (ועל כך שאפו), אבל כנראה שכדי למצוא מענה מלא, יש צורך בשינויים נוספים, ובין היתר, להתייחס גם לבעלי הדירות המשכירים אותן באופן פרטי. היום, קיימה הוועדה לאתגרי הצעירים בישראל, דיון מיוחד בנושא האתגרים שמזמן שוק השכירות לאוכלוסיה הצעירה בישראל.

יו"ר הוועדה, ח"כ רם שפע פתח את הדיון ואמר כי "משבר הדיור הוא מהגדולים במדינה, ולא רק ברכישת דירה. גם בשכירות כולנו מרגישים שהשוק הזה רותח. אנחנו יודעים שהבעיה היא לא רק במרכז, והיא מתרחבת ליתר הארץ. יש לקונה באופן שהמדינה מתנהלת עם הקרקעות שברשותה שבסופו של דבר מייצרת את הפערים בהיצע וגורמת לעליית מחירים".

בהמשך הדיון אמר רפרנט שיכון אגף תקציבים, משרד האוצר, יפתח עשהאל, כי "שוק השכירות מושפע בעיקר מהיצע וביקוש, ולכן מטרתנו להגדיל את ההיצע. קצב גידול הבניה הגיע ל-63 אלף דירות ו- 76 אלף היתרי בנייה בשנת 2021. נתונים אלה מנבאים לנו את קצב התחלות הבניה שישפיע דרמטית על השוק בשנים הקרובות. שוק השכירות יחסית יציב לאורך השנים, ועם הגדלת ההיצע אנו מצפים לראות המשך היציבות".

סמנכ"ל הכספים בדירה להשכיר, החברה הממשלתית לדיור והשכרה, אוראל יפרח, הציג את יתרונות המודל המפתח שוק שכירות ארוכת טווח והכולל, בין היתר, הסכמים לעשר שנים ובפיקוח המדינה, עם נקודת יציאה לשוכר מדי שנה – בשכר דירה ידוע מראש. זאת, לעומת שוק השכירות הפרטית, המאופיין בעליות מחירים ותקופת שכירות קצרה. "כיום ישנן כ-16 אלף יחידות דיור ברחבי הארץ, ו- 77% מהדיירים בפרויקט הם צעירים עד גיל 39", סיפר יפרח.

ח"כ איתן גינזבורג אמר כי "לאורך שנים המדינה לא התמודדה עם משבר הדיור בכלל, ועם מענה למצוקת הדיור למגזר הצעירים בפרט. במודלים הנוכחיים, מספר שנים אחרי שהצעיר מקבל דירה, היא יוצאת לשוק החופשי ומוכרים אותה לכל המרבה במחיר, כך שאין מענה ארוך טווח. חייב ליצור  מלאי משמעותי וקבוע של דירות שיהיו מיועדות רק לצעירים עם תנאים נוחים, ללא זה לא נפתור באמת את הבעיה.

סמנכ"לית קידום מדיניות, תנועת דרכנו, עו"ד עלוה קולן טענה כי "שוויון הוא ערך בסיסי. בפועל, המציאות שלנו מלאה בסיפורים מכעיסים על צעירים יוצאי אתיופיה, ערבים או חברי הקהילה הגאה שלא משכירים להם דירות. מעבר להשפלה, לעלבון ולפגיעה האישית, ההפליה בדיור מגבירה את אי השוויון ופוגעת במוביליות החברתית. הגיע הזמן לטפל בנושא דרך חקיקה".

חברת מועצת ת"א, עו"ד מאיה נורי הוסיפה כי "אנחנו נמצאים במציאות שצעירים, גם עובדי הייטק,  לא יכולים לחסוך שקל אחד. הדור שלנו יחיה בשכירות כל החיים. דירות הן לא תכניות לפנסיה, זה משאב. במחסור חייבים להתחיל לפקח גם על שוק השכירות הפרטי".

 

בדיון השתתף גם יפתח, סטודנט באונ' העברית, ששיתף את הנוכחים בהתמודדות הצעירים עם שוק השכירות בעזרת סיפורו האישי: "בחורף האחרון היו לי נזילות ב-7 מקומות שונים בדירה. בעל הדירה שלי סירב לתקן והזמין אותי לתבוע אותו, בידיעה שלנו, הסטודנטים, אין את הזמן והכסף לכך. חובה על המדינה לפקח על בעלי הדירות ולתת אפשרות להגיש תלונה מקוונת".

יו"ר הוועדה, ח"כ רם שפע סיכם את הדיון: "יש המון פרצות קטנות בחוק, שבסוף את כל המחירים האלה ישלמו הצעירים והמוחלשים, ובעלי הכוח לרוב ייהנו מהן. לא מכיר הרבה תחומים בשוק בהם אדם שרוצה לעשות התקשרות עם מתווך, במקרה הזה להשכיר את הדירה שלו,  אך את המחיר ישלם השוכר, זהו דבר לא הגיוני".

כתיבת תגובה