הצצה אל מדיניות ופעילות ה"שב"כ הכלכלי"

'רשות ניירות ערך', היא לא רק גוף בירוקרטי ורגולוטורי – היא גם גוף ביון ואכיפה לכל דבר, אולי המשטרה והשב"כ של עולם הפיננסים • לאחרונה גיבשה הרשות נהלים חדשים ופרסמה אותם לציבור • בהזדמנות זו התראיינו לתקשורת בכירות ברשות, ומה שהם סיפרו הוא בהחלט מרתק

משרדי רשות ניירות ערך בי-ם | צילום: עדירל, ויקיפדיה

רשות ניירות ערך מפרסמת היום לראשונה, מסמך המציג את הקווים המנחים של מדיניותה בכל מישורי האכיפה. לדבריה, פרסום המסמך הינו כחלק מערכי הרשות ורצונה לקדם שקיפות ושיתוף של פעילותה למול שוק ההון. מסמך המדיניות כולל קווי המדיניות של הרשות בשלושת תחומי האכיפה: אכיפה פלילית, אכיפה מנהלית ומעורבות בהליכי אכיפה פרטית.

מתוך המסמך עולה תמונה ברורה של מדיניות האכיפה החדשה, הכוללת שלושה חלקים, כאשר בחלק האכיפה הפלילית כותבים ברשות כי "בתחום זה רשות ניירות ערך פועלת על מנת לטפל בעבירות חמורות המבוצעות בשוק ההון. בין היתר, מדובר בעבירות על חוק ניירות ערך, דוגמת עבירות תרמית בניירות ערך, שימוש במידע פנים ועבירות דיווח, עבירות מתן ולקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה, עבירות מנהלים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, שיבוש והדחה בחקירה, ושימוש ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון המוגדרות כ'עבירת ניירות ערך' בחוק.

Box

ברשות מבהירים כי לאחר סיום ניהול החקירה הפלילית על ידי מחלקת חקירות מועבר התיק לבחינת פרקליטות ניירות ערך, הבוחנת את חומר החקירה שנאסף, ומקבלת החלטה בדבר העמדה לדין או סגירת התיק, בהתאם לאמות המידה הקבועות בחוק ובפסיקה, ובהתאם להנחיות המקצועיות של היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה.

"בשנים האחרונות הדגישו וחזרו בתי המשפט על החשיבות שיש בקביעת רף ענישה מחמיר, לרבות עונשי מאסר בפועל בעבירות ניירות ערך, במטרה להגן על האינטרס הציבורי. הדבר בא לידי ביטוי בשורה של החלטות בהן נקבעה ענישה ההולמת את חומרתן של עבירות, כגון: תרמית בניירות ערך ושימוש אסור במידע פנים". כך נכתב בהודעת הרשות לניירות ערך.

בתחום אכיפה מנהלית, מיישמת הרשות את ההליך האכיפה המנהלי באכיפה של אירועים שלדעת הרשות יש אינטרס ציבורי גבוה באכיפתם. האכיפה נעשית כנגד המעורבים המרכזיים בביצוע ההפרה. כמו כן, האכיפה נעשית על ידי יצירת מדרגים בענישה על פי מעורבות ובכירות; בדיקת מעורבות שומרי סף (יועצים חיצוניים כעו"ד ורו"ח) של התאגיד בהכללת פרט מטעה בדיווח; שיקולים בהטלת עיצומים כספיים; מניעת כהונה – התחשבות בחיוניות נושא משרה מכהן בחברה לעניין אורך תקופת המניעה; התחשבות ביישום אפקטיבי של תכניות אכיפה פנימיות בתאגיד בעת ביצוע ההפרה ועידוד הסדרי אכיפה בהליך המנהלי.

לצד האכיפה הפלילית והמנהלית אותן יוזמת, חוקרת ומבצעת הרשות, בתחום דיני החברות וניירות הערך מתקיימת גם אכיפה פרטית, וזאת בעיקר באמצעות הגשת תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות. "האכיפה הפרטית עשויה להתקיים במקביל או בנפרד מפעולות האכיפה של הרשות, והיא מופקדת בידי השוק ומתבצעת על ידו. יחד עם זאת, לאור החשיבות הגלומה לדעת הרשות באכיפה פרטית, היא מעורבת גם בתחום זה".

עוד אומרים ברשות, כי "בתחום האכיפה הפרטית, מעורבותה של הרשות באה לידי ביטוי בשלושה ערוצים מרכזיים: סמכות המימון; מעורבות בהסדרי פשרה; התייצבות והבעת עמדות מקצועיות בהליכים משפטיים".

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אמרה בהתייחסה למסמך: "ביסוסו של שוק הון הוגן הוא יעד אסטרטגי של הרשות. רק שוק הוגן יזכה לאמון המשקיעים. לכן אנו מקצים משאבים רבים, אנושיים וטכנולוגיים, לפיתוח ולשכלול יכולות אכיפה מתקדמות. לצד זאת, היום אנו מפרסמים, לראשונה, את מדיניות האכיפה הכוללת של הרשות. המדיניות משקפת תרתי משמע את תפיסת ההפעלה שלנו, במטרה ליצור אכיפה אפקטיבית והרתעה משמעותית, בצורה נחושה, בלתי מתפשרת ואחראית. אנחנו עוברים לדור חדש של אכיפה – החל מפרסום מסמך זה – נתיב מהיר למי שעובד על פי הכללים, והורדה מהכביש למי שעובר עליהם".

לרגל פרסום מסמך מדיניות אכיפה החדש, החליטו לתת לעיתונאים ראיון עם שתי בכירות ברשות. האחת היא ראש מחלקת חקירות ברשות ניירות ערך, עו"ד ציפי גז, והאחרת, מנהלת מחלקת אכיפה מנהלית ברשות ניירות ערך, ד"ר אילנה ליפסקר-מודעי. מטעם 'דה מרקר' ראיינה אותן הכתבת שלי אפלברג, ומטעם 'גלובס' אלה לוי-וינריב. שני הראיונות מרתקים במיוחד, שירות 'ביזנעס' מביא לכם את משפטי המחץ והגילויים.

Inner

 

על אמצעי האכיפה השונים ומנגנון הפעלת סוכנים, אומרת גז לדה מרקר: "בעשור האחרון, מחלקת החקירות עושה שימוש נרחב בכלי האכיפה. חיפושים, העתקות סלולרי ולקיחת מחשבים, שימוש בהאזנות סתר וחיקור עדים. העבירות שנחקרות מורכבות מבחינת היסוד הנפשי.

"שימוש בהאזנות סתר ובעדי מדינה שופכים אור על הכוונה הפלילית שנמצאת ביסוד הפעולה של העבריינים הראשיים. בעבירות תרמית, למשל, אנו צריכים להוכיח את הכוונה בלבו של עושה הפעולה, או של מי שקשור לקנוניה. בהרצת מניות אנחנו מחפשים עד מדינה שיספר מה היתה הכוונה בהרצה – אם הכוונה היתה להעלות את השער או להוריד אותו, אם היתה כוונה לתת שוחד בשל סיבה מסוימת. אפשר לשמוע על כך גם באמצעות האזנת סתר שבוצעה מול העבריין המרכזי. הכלים האלה מאפשרים לנו לטייב את הראיות. עברייני ניירות ערך הם אנשים מתוחכמים, ולכן שיטות החקירה צריכות להיות מתוחכמות".

"מדובר בעבירות צווארון לבן, שהיסוד הנפשי הוא יסוד מרכזי שצריך להוכיח", אומרת אילנה ליפסקר־מודעי, "נחקר לא מודה בכל יום בעבירה. אנחנו תמיד שומעים מהם שהם לא ידעו".

על התקדמות החקירות בפן הטכנולוגי, ענתה גז: "אנו משתכללים בפן הטכנולוגי, ומאתרים יותר עבירות מידע פנים. הרשות שמה לעצמה כיעד לפתח את האכיפה הטכנולוגית ויש התקדמות מהירה מול עבריינים מתוחכמים".

ובעניין ההתמודדות עם כל כך הרבה פרשות שנפתחו במקביל, אמרה גז כי "יש לנו מחלקה עם חוקרים וחוקרות בעלי ניסיון רב, ואנחנו עובדים קשה מהבוקר עד הערב. האפקטיביות של הענישה היא לא להגיע לחקר האמת תוך עשור, אלא לעשות זאת במהירות. כל החקירות של מידע פנים שנפתחו בשנתיים האחרונות, ארכו ארבעה־שמונה חודשים, זמני שיא מבחינת חקירה פלילית".

והיא גם לא חושבת שהמהירות עלולה לפגוע בסיכוי ההרשעה: "אם הייתי חושבת שזה יפגע בהרשעה לא הייתי חוסכת בזמן. העברנו את התיקים לפרקליטות רק לאחר שמיצינו את כל כיווני החקירה האפשריים".

"כל חקירה מתחילה כחקירה סמויה", מסבירה גז, כאשר היא נשאלת – מדוע האכיפה נעשית במחשכים? מדוע לא להראות לשוק את התגובה והאכיפה בזמן אמת? המקרה האחרון שבו נתקלנו הוא של אדוארו אלשטיין, בעל השליטה באי.די.בי, שקיים חשש שמסר מידע פנים לאנשים בפסגות במסגרת פגישה – מדוע הרשות לא הוציאה הודעה רשמית לשוק שהיא בודקת את העניין?

על כך משיבה גז: "זה לא רציני לבקש מאתנו לוותר על הליך הבדיקה התקין. ככל שיש חקירה – ואני מסרבת להתייחס לנושא הספציפי של אלשטיין – אם וכאשר יש חקירה, היא תתחיל תמיד כחקירה סמויה.

"כדי שענת גואטה, יו"ר רשות ני"ע, תחליט כי יש בפנינו תשתית ראייתית לפתוח חקירה פלילית או מנהלית, אני צריכה להראות כי יש בידינו מסמכים, האזנות סתר, צווי תקשורת, מקורות ועדים שעמם נפגשנו. רק לאחר מכן היא תוכל להורות על החקירה. אם נצהיר שאנחנו פותחים בחקירה, כל העדים ידברו אחד עם השני ויזהמו את ההליך הפלילי. ולכן התשובה שתמיד תקבלי מהדוברת היא "אנחנו לא יכולים להתייחס".

בתשובה לשאלת 'גלובס' בעניין חקירת ראש הממשלה, ענתה גז: "תיק 4000 התחיל אצלנו כ'תיק בזק', שהיו בו שלוש פרשות, פרשת ה-170 מיליון וניפוח הדוחות הכספיים, פרשת החפרפרת והפרשה שכונתה פרשה שלוש, שלימים הפכה לתיק 4000. ההתחלה הייתה של תיק מאוד גדול של ניירות ערך, שעירב הרבה מאוד מעורבים, נושאי משרה בכירים ובעל שליטה בכיר במשק וכו'. האם חלמנו שזה יתפתח לחקירה נגד ראש ממשלה? לא חלמנו. התיק הזה כל הזמן התפתח ונולדה מתוכו עוד פרשייה ועוד פרשייה. זה מאפיין הרבה מאוד תיקים פליליים וצווארון לבן, שאתה יודע איך אתה נכנס אליהם ולא יודע איך זה יגמר. אתה חוקר וכל רגע מתגלה עולם ומלואו".

בהמשך היא הוסיפה כי "זו הייתה חקירה מאתגרת. רשות ניירות ערך לא חקרה קודם ראש ממשלה. זה תיק שתלוי ועומד לפני שימוע, ולכן לא נרחיב את הדיבור עליו, אבל ההמלצות שלנו ושל המשטרה התקבלו במלואן על-ידי הפרקליטים המלווים ופרקליט המדינה, ועכשיו ההכרעות בידיהם".

לדברי עו"ד גז, "ביהמ"ש הכלכלי זה אחד הדברים הכי טובים שקרו לתחום ניירות הערך. הוא בית משפט מקצועי, יעיל והוא עשה טוב לשוק ההון ולמשפט הפלילי בניירות ערך. גם בעבר, לפני שקם ביהמ"ש הכלכלי, בעבירות תרמית ומניפולציה בניירות ערך היה רף של מאסר בפועל, אבל בעבירות מידע פנים – שנים ניסינו להגיע למאסר בפועל ולהבהיר עד כמה העבירה הזאת חמורה, וזה לקח זמן. כיום, בתי המשפט מטילים עונשי מאסר כבדים על עברייני ניירות ערך, גם בעבירות מידע פנים. רף הענישה עלה בעבירות מידע פנים. בעבר לא קיבלנו מאסר בפועל, אבל כיום ביהמ"ש קיבל את עמדתנו שמדובר בעבירות חמורות שהעונש עליהם צריך להיות מאחורי סורג ובריח. צריך להבין שלא רק שהעבירה הזאת חמורה, אלא שבשנה וחצי האחרונות יש גידול בביצוע עבירות של שימוש במידע פנים".

Inner

כתיבת תגובה