הצריכה הפרטית צפויה לרדת בכ-2.5%

דולר - שקל. אילוסטרציה | צילום: grafnata, שאטרסטוק

ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, והכלכלן יניב בר מעריכים בסקירת המאקרו השבועית כי "הצריכה הפרטית בשנת 2020 צפויה, להערכתנו, להסתכם בירידה של כ-2.5% (במונחים ריאליים), על רקע ההשפעות השליליות של משבר הקורונה על מצבם הכלכלי של משקי הבית, וכתוצאה מכך, על היקפי ההוצאה שלהם לצריכה. במונחים של צריכה לנפש מדובר בירידה חריגה ביותר של כ-4.5%.

"יש לציין שהצריכה הפרטית צומחת לאורך השנים בקצב ריאלי ממוצע של כ-4% (משנת 2000), ופלוס 2% לשנה במונחים לנפש, כך שמדובר בתחזית לירידה חדה באופן חריג. יש להדגיש כי בתרחיש של התפרצות ממשית של גל שני, שתגרור חזרה של צעדי השבתה וסגר, הצריכה הפרטית עלולה להתכווץ באופן משמעותי יותר".

עוד הם מציינים כי "על-פי אומדננו, המבוסס, בין היתר, על נתוני בנק ישראל לגבי הפעילות בכרטיסי אשראי, נראה כי בחודש יוני נרשמה ירידה מתונה בלבד בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי בהשוואה לחודש מאי (בניכוי ההשפעה של גורמי עונתיות). משמע, היקף הרכישות בכרטיסי אשראי בחודש יוני נותר סביב רמה דומה לזו שהייתה ערב משבר הקורונה. בפמן ובר מעריכים עוד כי "שנת 2020 צפויה להסתכם בירידה חדה ביותר של כ-4.6% (ריאלי) בתוצר המקומי, בתרחיש מרכזי שלא מניח תקופה נוספת של סגר והשבתה כללית של הפעילות."

ביחס לתנועות ההון הנכנסות, מציינים בפמן ובר כי "אומדן ראשוני לשנת 2020 מצביע על המשך העודף בתנועות ההון (נטו) הנכנסות למשק. מנתוני תנועות ההון לחודשים ינואר-אפריל 2020, שמביאים בחשבון רק את ראשית השפעתו של משבר הקורונה על כלכלת ישראל (מרץ-אפריל), ניתן להעריך בזהירות כי העודף הכולל בתנועות ההון הנכנסות לישראל נטו (ישירות ופיננסיות) יישמר גם בשנת 2020. התפתחות זו, לצד גורמים נוספים, מהווה גורם אשר תומך בחוסנו של השקל גם בהמשך השנה. בין הגורמים הנוספים ניתן לציין את המשך עליית העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים גם ברביע הראשון של 2020, המשך גידול מהיר יחסית ביצוא השירותים של ישראל גם בתקופת משבר הקורונה, אשר צמח באפריל בכ-9% (מול אפריל 2019) ותחילתו של יצוא גז טבעי ברביע הראשון של השנה, גם אם בהיקף מתון יחסית. במבט לשנת 2020 כולה, אנו צופים יציבות יחסית בשערו של השקל בהשוואה ל-2019 בממוצע שנתי, תוך אפשרות של התחזקות מתונה של השקל".