הקבלנים מתכננים: תביעות של מיליארדי שקלים נגד הממשלה

משמאל: ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים וצביקה דוד, סגן נשיא ויו"ר אגפי התשתיות והבנייה החוזית בהתאחדות | צילום: דוברות

"על פי התנהלות הממשלה, הקצב הנוכחי של הגעת עובדים לענף הבנייה והתשתיות, רק בסוף שנת 2025 נגיע להיקף כוח העבודה בענף הבנייה של לפני ה-7 באוקטובר, המדינה נכשלה בטיפול במשבר העבודה בענף והביאה לשורת כשלים דרמטיים שגם אותם היא לא מצליחה לתקן. אנחנו דורשים מהממשלה לצאת למבצע להבאתם של כלל העובדים הנדרשים לענף לא יאוחר מסוף הרבעון הראשון של שנת 2025 וגם זה מאוחר מדי". כך אמר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו בתדרוך עיתונאים שבו הציגו ראשי התאחדות הקבלנים שורת נתונים שאת חלקם נמנעה המדינה לפרסם עד כה, המצביעים על חומרת המצב בענף הבנייה והתשתיות כיום.

הנתונים מבוססים על הערכה אופטימית שלפיה קצב כניסת העובדים הזרים לענף הבניה יעמוד על 3,500 איש בחודש וללא עצירת עבודות ארוכת טווח בשנתיים הבאות, למרות אי היציבות הביטחונית שחווה המדינה. להערכה זו מצטרף צפי ההתאחדות כי יישמר קצב התוספת השנתית של עובדים  ישראלים בענף כמו בשנים האחרונות ותוך שקלול תשומות העבודה לפי מספר שעות העבודה היומיות של ישראלים וזרים לעומת הפלסטינים שעזבו את הענף מתחילת המלחמה.

בסך הכל, לפי הנתונים, מספר העובדים בענף הבנייה והתשתיות עומד על 212,000 – נמוך כיום ב-47,000 מהמצב לפני המלחמה. מנכ"ל ההתאחדות, יגאל סלוביק חשף כי מספר העובדים הזרים שהגיעו מאז ינואר 2024 לישראל מסתכם ב-16,000. זאת, מול החלטת הממשלה להביא לכאן 60,000 עובדים בתוך חודשים סופרים שהתקבלה בדצמבר 2023.

נשיא ההתאחדות אמר בתדרוך: "הממשלה לא מבינה כי כדי להשלים את המחסור הזה יש לקים פעולות המאפשרות לתאגידי כח האדם להביא העובדים במהרה".

לדברי מנכ"ל ההתאחדות, יגאל סלוביק: "בשקלול היקפי שעות העבודה של כל העובדים בענף  נקבל חזרה מלאה לתשומות העבודה שהכרנו טרם המלחמה רק בסוף 2025. כתוצאה מזה, בשנתיים שיעברו עד סגירת הפער, יצטברו במשק ירידה בהתחלות וגמר בניה מכל הסוגים, נסיגה בתוצר וההשקעה הגולמית, ואובדן ענק של הכנסות ממיסים למדינה".

סלוביק הסביר, "התחזית שלנו ליציבות יחסית בהיקף התחלות הבנייה למגורים שמציגה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלולה להטעות. זמן הבנייה של דירה ממוצעת יזנק עד סוף 2025 מ-33 ל-38 חודשים בשל המחסור בעובדים. לאור זאת, אנו מעריכים שהמחסור בדירות בישראל עומד לזנק עד סוף שנת 2025 ב-25,000 דירות להיקף של מעל 250,000 דירות".

הוא מסר עוד: "חישוב התחלות וגמר הבניה למגורים על בסיס צפי היקף העובדים בענף יביא לתחילת בנייה של כ-59,000 יחידות דיור בשנת 2024 כולה וגידול של 10% בלבד בשנת 2025. בנוסף, בהתאחדות מסבירים כי "התחלת בנייה" נמדדת בעת שמבצעים גידור וחפירת יסודות בלבד – אותה מבצעים עובדים ישראלים. אך מיד לאחר מכן נוצרת בנייה לאור העובדה שאת עבודות הבנייה המרכזיות בצעו עד אוקטובר בעיקר פלשתינים וזרים. לכן, מעריכים בהתאחדות כי בשנה הבאה היקף גמר הבנייה של דירות יגדל ב-3% בלבד".

סגן נשיא ויו"ר אגף יזמות ובניה בהתאחדות, חיים פייגלין הציג את רשימת דרישות היזמים מהממשלה: "הענף הבניה הוא קטר שיכול לחלץ את המשק ממיתון אך דווקא חוסר תפקודו יגרור את המשק למיתון עמוק. ⁠יש לפתור את בעיית העובדים, לשחרר את הליכי התכנון המסורבלים, לבטל את המנגנון המעוות של היטלי ההשבחה ולתמוך בנדיבות בשלטון המקומי בדרך ישירה. יש לעדכן בדחיפות את התוכנית הלאומית לדיור, שנערכה בשנת 2017 ואיננה רלוונטית עוד, ליעד של 100 אלף יחידות דיור לשנה בהתחלות בנייה ובסיומי בנייה, בעוד כיום בפועל נבנות כ-55 אלף נטו בקיזוז דירות שנהרסות ונבנות מחדש. בנוסף, ⁠יש להעתיק את מרכז הכובד של הפעילות הממשלתית ממעורבות בשוק הדירות למכירה (מחיר מופחת) למעורבות בשוק הדיור להשכרה המשפיע על הכלכלה דרך האינפלציה והריבית".

הממשלה מתעלמת, כולנו נשלם

כלכלני ההתאחדות מדווחים כי מאז תחילת המלחמה לא בוצעו 20.5 מיליוני ימי עבודה במצטבר. התוצאה היא איחור ממוצע של כ-7 חודשים בממוצע במסירת דירות עד ספטמבר 2024. הממשלה מתעלמת מהמצב שנוצר בשל המלחמה ושאין היזמים והקבלנים אשמים בו.

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו מסר עוד, כי "הממשלה חייבת לחשוב מחוץ לקופסא ולהביא תוכנית"מתקפת ביפרים" לכלכלה הישראלית.ענף הבניה והתשתית זקוק באופן נואש למדיניות כלכלית יצירתית אשר תוביל למנועי צמיחה אשר יובילו לגידול משמעותי בהתחלות הבניה ובהשקעות בתשתית וזאת מבלי להגדיל את הוצאותיה ע"י קיצור בירוקרטיה והליכי רישוי, הבאה מיידית של 30,000 עובדים זרים לפחות בטווח של 60 ימים ע"י הבאה ישירה של תאגידי כ"א תוך קיצור הרגולציה, הפחתת מס רכישה למשקיעים אשר יובילו לגידול בהיצע הדירות של הקבלנים ולתוכנית תמריצים TAX CREDIT   אשר תוציא לפועל פרויקטים להתחדשות עירונית בפריפריה. שיקום הדרום והצפון בפרק זמן מהיר תלוי ביכולתה של הממשלה לתמוך בקבלני הביצוע והתשתית, אחרת, לא יהיה מי שיבצע את העבודה".

נתוני ההתאחדות מגלים כי היקף ההשקעות בבנייה בישראל צנח בחצי הראשון של השנה ב-46 מיליארד שקל לעומת המגמה שנרשמה לפני המלחמה. עד סוף 2024 צפוי ההפסד לגדול ל-90 מיליארד שקל שהיה אמור להיכנס אליו בשנת 2024 (4.8% מהתמ"ג), ו-80 מיליארד שקל בשנת 2025 (1.4% מהתמ"ג)".

המכה הקשה ביותר במונחי הפסד תפוקה בענף הוא בתחום התשתיות. סגן נשיא ויו"ר אגפי התשתיות והבנייה החוזית בהתאחדות, צביקה דוד: "המשמעות של הצניחה בפעילות התשתיות שבה עיקר העבודה נשענה בעבר על עובדים פלסטינים יביא לאבדן ביצוע פרויקטים בכ-10 מיליארד שקל מדי שנה בשנים 2024-2025. תחום זה, שכלל פעילות הענף מתבססת על הצלחתו ופעילותו הרציפה והמלאה, כשברור לכל שאי אפשר לבנות שום מבנה ללא השלמת התשתיות הקשורות בו, נותר ללא מענה להשפעת המלחמה המרכזית – עצירת עבודת הפלשתינים. בנוסף רבים מהעובדים הישראלים בו יצאו לתקופות מילואים ארוכות בשל הכשרתם כמפעלי צמ"א וכך גם רבים מהכלים המכאניים הכבדים של הקבלנים שגוייסו לטובת הלחימה".

לפי ההתאחדות בשני הרבעונים הראשונים של 2024 ירדה ההשקעה בבניה בכלל בכ-25% לעומת הרבעונים המקבילים אשתקד. לעומת המגמה טרם המלחמה מדובר בירידה של 50 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2024. המשך קו המגמה שלפני המלחמה, הכולל מצבת עובדים מלאה היה מביא את השקעות הענף לרמה גבוהה ב-90 מיליארד שקל בשנת 2024 (4.8% מהתמ"ג), וב-80 מיליארד שקל בשנת 2025 (4.2% מהתמ"ג). ההפסד של המע"מ למדינה הנגזר מסכומים אלו עומד על כ-25 מיליארד שקל.

דוד ציין כי בשנים 2020-2023 צמח היקף עבודות התשתיות במשק בכ-3 מיליארד שקל בשנה. "המשך קו מגמה זה היה מניב כ-12 מיליארד שקל נוספים בשנת 2024 לעומת ההיקפים הקיימים כולל התחזית לתוספת העובדים הזרים הצפויה. זאת עוד לפני חישוב הפגיעה המקיפה מאוד בהשלמת בנייה של דירות ומבני ציבור שיעצרו בשל החוסר בתשתיות עבורם", אמר צביקה דוד.

המצב אליו נקלע ענף הבנייה והתשתיות הביא לזינוק בהיקף קריסת חברות בנייה, רובן של קבלני ביצוע קטנים ובינוניים. למזהירים מצטרף אלן עמיאל, מנכ"ל COFACE BDI: "ענף הבנייה מצוי במשבר חמור ומתמודד עם מחסור חריף בכוח אדם, התייקרות משמעותית בתשומות הבנייה וסביבת ריבית גבוהה אשר הביאו לשחיקת הרווחיות ועלייה ברמת הסיכון בענף. מתחילת השנה קרסו כ-550 קבלני בנייה ותשתיות, זינוק של מעל ל- 10% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שגם היא לא האירה פנים לענף. יתרה מכך, קצב הקריסות צפוי רק לגדול אם לא ימצאו פתרונות מספקים, ובמיוחד למצוקת כח האדם, כאשר הקבלנים משוועים לידיים עובדות ומקצועיות".