הקלות לחברות אג”ח שעושות “תספורות” לא ייכללו בהסדרי הקורונה

המשנה ליועמ”ש נענה לדרישת יו”ר ועדת החוקה ח”כ אשר: הקלות לחברות אג”ח שעושות “תספורות” לא ייכללו בהסדרי החוב לתקופת הקורונה • המשנה ליועמ”ש עו”ד מאיר לוין: “אין טעם להשאיר הסדר שאין בו צורך”

יעקב אשר בוועדת החוקה | צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

ועדת החוקה בראשות ח”כ יעקב אשר המשיכה להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס’ 4- הוראת שעה) (נגיף הקורונה החדש) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב), התשפ”א 2021, החלק העוסק בעיכוב הליכים ליחידים. ניתן יהיה להיכנס להסדר בשנה הקרובה.

 על-פי חלק זה, בקשת יחיד לעיכוב הליכים מוגשת לבימ”ש והקפאת ההליכים תימשך עד 4 חודשים. בדומה לעיכוב הליכים לגבי תאגיד, גם לגבי יחיד, מוצע כי לא ייפרעו חובות העבר שלו, אלא לפי הוראות החוק; הוא ייכנס להקפאת הליכים- לא ניתן יהיה לפתוח נגדו בהליכי גבייה של חובות עבר, לא ניתן יהיה לשעבד נכסים שלו לשם הבטחת חובות עבר, לא ניתן יהיה להטיל עיקול על נכסיו. ככלל לא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בהליכים משפטיים נגדו ועוד ;מוצע עוד לקבוע סעיף לפיו היחיד יהיה מנוע מלהוציא מרשותו או למכור נכסים או שלא במהלך עסקים רגיל, אלא באישור בימ”ש. בנוסף, בשונה מתאגיד, לגבי יחיד מוצע עוד כי עיכוב ההליכים יכלול גם הסרה של הגבלות שהוטלו עליו בהליכי גבייה; לא יינתן צו מאסר חלף קנס לפי חוק העונשין ותוגבל יציאתו מהארץ. יצוין כי על יחיד שניתן נגדו צו לפתיחת הליכים חלות הגבלות נוספות- הגבלה מהחזקת דרכון, הגבלה משימוש בכרטיסי חיוב עם אשראי, והגבלתו מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש – הגבלות אלה אינן מוחלות כאן.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

לפי המוצע, בהליך זה ימונה בעל תפקיד “מנהל הסדר”, שיסייע לחייב, ולמעשה אף ינהל את הליך גיבוש הסדר החוב, תוך שהוא מחויב להיפגש עם היחיד, ולקיים ישיבת הסדר משותפת עם היחיד והנושים, והכל בתוך פרק זמן קצר של 30 ימים. אם הגיעו להסדר מוסכם – יועבר ההסדר לאישור בית המשפט. אם לא הגיעו הצדדים להסכמה – ההליך עובר למסלול הרגיל של החוק לאישור הסדרי חוב, אשר כאמור מחייב אישור הסדר חוב מוצע באסיפות סוג של כל בעלי העניין ואישור בית משפט.

כזכור, בשל התפשטות נגיף הקורונה, הוטלו בישראל מאז חודש מרץ 2020 הגבלות שונות שהקשו עד מאוד על פעילותם של עסקים.  הצעת החוק יוצאת מנקודת הנחה כי צפויה עלייה בהיקף החייבים – תאגידים ויחידים – שיתקשו ומתקשים כבר כעת לעמוד בהחזר החוב שלהם בשל כך, ומבקשת להציע מספר הסדרים שנועדו להתמודד עם מציאות זו.

בהצעת החוק הממשלתית הוצע, כהוראת שעה לשנה, לתת שתי הקלות משמעותיות לחברות שהנפיקו לציבור אגרות חוב (חברות אג”ח) כשהן מבקשות לשנות את תנאי הפירעון של חובן בהסדר עם מחזיקי האג”ח (“תספורות”): הוצע כי חברת אג”ח תהיה פטורה מהחובה המוטלת עליה היום לפנות לביהמ”ש למינוי מומחה שילווה מטעם ציבור מחזיקי האג”ח את הליך המשא ומתן להסדר חוב מהותי, וזאת בהתקיים שורה של תנאים הנכללים בהסדר. שנית, הוצע לתת לחברות אג”ח פטור מהצורך לאשר הסדר חוב מהותי לפי תנאי חוק חדלות פירעון שמחייב אישור ההסדר באסיפות סוג של בעלי העניין ברוב הדרוש, ואישור בית המשפט. במקום זאת הוצע לאפשר להן לאשר את ההסדר בהחלטה רגילה של מחזיקי האג”ח. כאמור חלק זה יפוצל או יימחק מהצעת החוק לדרישתו של יו”ר הוועדה.

870/135 ליינר ארטקל

 חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ח-2018 ,אשר נכנס לתוקף בספטמבר 2019, ערך רפורמה כוללת בתחום של חדלות הפירעון לגבי תאגידים ולגבי יחידים. החוק כולל שני מסלולים עיקריים שביניהם יכול לבחור החייב כשהוא נקלע לקשיים: האחד – הליך חדלות פירעון מלא, במסגרתו בית המשפט קובע כי החייב חדל פירעון וניתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. במצב זה, ככלל, השליטה בנכסי החייב ובפעילותו הכלכלית יוצאת מידיו ועוברת לשליטת נאמן חיצוני, ונכסיו מחולקים בין הנושים בהליך קולקטיבי לפי סדר הנשייה הקבוע בחוק. השני – הליך של הסדר חוב, שמאפשר לחייב ולנושיו להגיע להסכמה על שינוי בתנאי הפירעון של החוב בלי שהחייב ייאלץ לעבור הליך חדלות פירעון, וזאת תוך הותרת השליטה בידי החייב בזמן המשא ומתן להסדר ולאחריו.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה