הקצב יואט? בשוק ממתינים בדריכות לעליית הריבית מחר

לקראת ההכרזה מחר של בנק ישראל על גובה הריבית – השווקים ממתינים בדריכות לבחינת קצב ההעלאה | חלק מהאנליסטים צופים עלייה בשיעור של 0.75%, אך אחרים מעריכים כי לבנק ישראל יש סיבות דווקא להוריד קצב עליית הריבית | ואילו בלשכות המסחר טוענים "תהיה זו שגיאה חמורה להמשיך בהעלאת הריבית – שבעצמה מאיצת אינפלציה"

נגיד בנק ישראל | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, צפוי להודיע מחר בשעות הצהריים על החלטת הוועדה המוניטארית שתסיים את דיוניה בעניין גובה הריבית במשק.

הצפי הוא כי תהיה עליה נוספת בשיעור ריבית בנק ישראל. חלק מהאנליסטים סבורים כי העלייה תהיה בשיעור של 0.75% וחלק סבורים כי העלייה תהיה רק של 0.5%.

250/200 סייד בר + קובייה

בכמה תעלה הריבית?

לפי סקירתם של  ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, "מכלול הנתונים תומך בהעלאת ריבית של 75 נ"ב, בהחלטה הקרובה ביום ב', לרמה של 3.50%. עם זאת בנק ישראל עשוי להסתפק בהעלאה של 50 נ"ב על רקע צפי להאטה בקצב עליות הריבית הצפויות בארה"ב".

לדברי אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, לבנק ישראל יש סיבות להוריד קצב עליית הריבית. "אנחנו מעריכים שמרבית השיקולים תומכים בעליית ריבית בשיעור של 0.5% ע"י בנק ישראל. מאז החלטת הריבית הקודמת, התחזיות לצמיחה בכלכלה העולמית המשיכו לרדת די מהר. לפי דברי הנגיד שהשמיע לאחרונה, הוא העריך שהמשק הישראלי בדרך להאטה. סביר שזה יבוא לידי ביטוי בהחלטה. יחד עם זאת, העלייה בשיעור האבטלה שנרשמה לאחרונה כנראה משקפת סטייה סטטיסטית ועדיין לא הרעה בשוק העבודה. בנתוני דורשי העבודה של שירות התעסוקה, שבדרך כלל מתואמים עם מספר המובטלים בסקר הלמ"ס, לא נרשמה שום עלייה בחודשים האחרונים, כולל באוקטובר.

"מצד אחד, האינפלציה בישראל ממשיכה לעלות, כולל אינפלציית הליבה. אולם, המשך העלייה בסביבת האינפלציה נובע בעיקר מעלייה בסעיף הדיור, בסעיף הנסיעות לחו"ל ובסעיף החזקת רכב לא כולל הדלק. תרומה של כל יתר הסעיפים במדד המחירים לאינפלציה הכללית אף ירדה בחודשים האחרונים. שלושת הסעיפים הללו בעלי משקל מצטבר של כ-37% במדד, אך תרמו קרוב ל-60% מהאינפלציה הכוללת בשנה האחרונה (3.0% מתוך 5.1%). אולם, לא נדרשת עליית ריבית חדה כדי לבלום עליית מחירים בסעיפים הללו:

"ההתייקרות החדה של הנסיעות לחו"ל (עלייה של 30% בשנה האחרונה שתרמה לאינפלציה השנתית 0.6%) בסיכוי גבוה קשורה ליציאה מהמגפה ולפיחות השקל ולא בהכרח תחזור על עצמה בשנה הקרובה.

"גם העלייה החדה במחירי הרכבים (9%) בשנה האחרונה ובסעיפים הנלווים (ביטוח וטיפול ברכבים), שתרמו יחד לאינפלציה השנתית כ-0.85%, צפויה להתמתן בעקבות ההקלה בשרשרת ההספקה ועלייה בעלויות המימון שיובילו לירידה בביקוש לרכבים.

"עליית ריבית לא מתאימה משתי סיבות לקירור מחירי השכירות שנמדדים בסעף הדיור של מדד המחירים. ראשית, חלק מהעלייה בסעיף הדיור קשור לגל העלייה לישראל שהיה השנה. מתחילת השנה הגיעו לישראל כ-58 אלף עולים או כ-30 אלף משפחות. תוספת ביקוש ל-30 אלף דירות להשכרה מהווה זעזוע משמעותי לשוק הדיור בישראל שבקושי מוסיף 50-60 אלף דירות חדשות בשנה כדי לספק ביקוש טבעי. עליית ריבית לא מסוגלת לפתור את הבעיה.

"הסיבה השנייה והחשובה ביותר, שעליית ריבית דווקא גורמת לעלייה במחירי השכירות עקב השפעתה על ירידה ברכישות דירות ומעבר ביקושים משוק הדירות בבעלות לשוק השכירות. מסקנה זו נתמכת בממצאים מחקריים.

"בנק ישראל הביע בפעמים הקודמות דאגה מפני התרחבות סביבת האינפלציה ליותר ויותר סעיפים. הסימנים מראים שיתכן ותהליך ההתרחבות מתחיל להתהפך. משקל הסעיפים במדד המחירים (לא כולל סעיף הדיור) שהמחירים שלהם עלו ב-12 החודשים האחרונים (בממוצע) עבר מעלייה לירידה. לעומת זאת, משקל הסעיפים שירדו עבר מירידה לעלייה.

"ציפיות האינפלציה בכל הטווחים, כולל הקצרים, נמצאות בתחום היעד. בסקר הערכת המגמות בעסקים ובסקר אמון הצרכנים ציפיות האינפלציה כבר התחילו לרדת.

"מחירי הדירות בבעלות ממשיכים לעלות. אולם, כל האינדיקאטורים מצביעים ששוק הדיור מתקרר. עצירה בעליית מחירי הדירות זה רק עניין של זמן. בשוק הדיור תמיד יש פיגור בין השינויים במספר העסקאות לבין  השינוי במחירים. בארה"ב המעבר מעלייה לירידה בקצב מכירות הדירות קדם בכ-9-12 חודשים להיפוך מגמה במחירי הדירות באוגוסט 2022.

"התמסורת ממדיניות מוניטארית מצמצמת לפעילות כלכלית בשוק המקומי הפעם עשויה להיות גבוהה יותר בישראל מאשר במדינות האחרות. הגידול באשראי למגזר הפרטי (המגזר העסקי ומשקי הבית) בישראל מתחילת הקורונה היה כמעט הגבוה ביותר בעולם.

"במיוחד גדל האשראי בתחומים הרגישים ביותר לעליית ריבית. האשראי העסקי בתחום הבינוי ופעילויות הנדל"ן בבנקים גדל בתקופת הקורונה בקצב שיא של יותר מ-50% ומשקלו מסך האשראי העסקי עלה מ-25% ל-30%.

"במגזר הצרכני, לא רק סכומי וכמויות המשכנתאות גדלו בקצב גבוה מאוד. מלבד זאת, משקל משקי הבית שלקחו משכנתא עם החזר מהכנסה גבוה מ-30% זינק מתחילת הקורונה מכ-30% לכמעט 50%.

"לפיכך, עליית ריבית חזקה עלולה להוביל במהירות להרעה במצב הפיננסי של עסקים ומשקי בית רבים, נתון שצריך להילקח בחשבון ע"י בנק ישראל.

"בסקר הערכת המגמות בעסקים כבר באה לידי ביטוי הקשחת תנאי אשראי הבנקאי לחברות. מדוחות החברות הפיננסיות שפורסמו לאחרונה ניתן היה ללמוד גם על עלייה בחובות בעייתיים בקרב משקי הבית.

"שער החליפין של השקל לא צריך להיות שיקול משמעותי בהחלטת ריבית של בנק ישראל. השקל כעת לא מושפע כמעט מהריבית, אלא מהתנהגות של שוק המניות האמריקאי.

"כפי שאמר הנגיד במסיבת העיתונאים אחרי החלטת הריבית הקודמת,  בנק ישראל רואה את הריבית הנוכחית כמרסנת. זה אכן מורגש כבר בפעילות המשק, כאשר ההשפעה על האינפלציה צפויה לבוא בפיגור. בהתאם לכך, בנק ישראל יכול להוריד קצב עליית ריבית לכ-0.5%.

"הריביות העתידיות ל-3 חודשים בתקופות שונות בשנה הקרובה שמגלמות ציפיות לשינויים בריבית בנק ישראל די התכנסו לכ-3.7%, מה שמשקף עצירה בעליית ריבית של בנק ישראל ברמה של כ-3.5%-3.75%.

"לכן, בשורה התחתונה: אנו מעריכים שבנק ישראל יעלה ריבית ב-0.5% השבוע".

Inner article

ריבית יוצרת אינפלציה

בכל מקרה של עלייה, טוען היום עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי "על אף העלייה במדד יוקר המחייה בחודש אוקטובר, בשיעור של 0.6%, כאשר קצב האינפלציה השנתי עומד על 5.1%, תהיה זו שגיאה חמורה להמשיך בהעלאת ריבית נוספת. יש להבין כי העלאות הריבית עצמן הן מאיצות אינפלציה שכן הן מעלות את עלויות המגזר העסקי בכללו. שימוש בכלי של העלאת הריבית בלבד, כאמצעי היחיד לריסון האינפלציה, הוא שגוי. חלק מהעלאת יוקר המחייה נובע מפעולות ישירות אותן עושה הממשלה, כגון העלאת מס הארנונה, מיסוי ההתייקרויות עצמן והכשל הנמשך בעבודת נמלי הים".

לין מדגיש כי המאבק באינפלציה העולה וביוקר המחייה אסור שיעבור רק דרך העלאות הריבית המשפיעות על הביקושים. חייבת להיות תוכנית מקיפה בשיתוף פעולה מלא של בנק ישראל עם הממשלה כאשר בצד העלאת הריבית וריסון הביקושים יעשו פעולות כדי להפחית את העלויות בצד ההיצע. על הממשלה ליזום שורת צעדים משמעותיים כגון המשך הפחתת המכסים על יבוא מוצרי מזון ותנופה נוספת בצמצום חסמי יבוא מה שיגביר את התחרות. כמו כן, שינויים במערכת המס, חלק גדול מהמיסים עולים אוטומטית כאשר מוצרים מתייקרים (לדוגמא: העלאת מסי היבוא על התייקרות מוצרים ותעריפי ההובלה הימית), מסי הנדל"ן העולים עם עליית ערך הנכס, ייקור מוצרים לרוחב כל היבוא מחמת תת תפקוד נמלי הים, העלויות המושתות על ידי המונופולים המחולטים בבעלות המדינה, וכמובן, העומס הרגולטורי.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה