הקריפטו פוסע עוד צעד לכיוון הבורסה בתל אביב

לראשונה הבורסה מסדירה את המסחר בקריפטו – חברי הבורסה שאינם בנקים יוכלו לאפשר ללקוחותיהם לפעול במטבעות קריפטוגרפים | זהו צעד נוסף לשכלולו ופיתוחו של שוק ההון הישראלי בדגש על חדשנות והגברת התחרותיות, תוך צמצום הסיכונים והגנה על הלקוחות

מטבעות קריפטוגרפיים | צילום: שאטרסטוק

​הבורסה לניירות ערך מפרסמת טיוטה להערות ציבור לאישור על הרחבת תחומי הפעילות המותרים לחש"בים, כך שתכלול פעילות מסחר במטבעות קריפטוגרפים.

שוק המטבעות הקריפטוגרפים עבר תהפוכות בשנה האחרונה, שהביאו לשינויים מהותיים בדרך בה נעשית הפעילות במטבעות הקריפטוגרפים, כאשר אנו עדים ליותר ויותר גופים מפוקחים הנכנסים לתחומים אלו. התהפוכות הללו מצריכות הסדרה של הפעילות וזאת לאחר שבשנים האחרונות חל גידול בקצב התפתחות שוק המטבעות הקריפטוגרפים ובהיקפי הפעילות של לקוחות במטבעות אלו, כאשר יותר ויותר לקוחות מבקשים להעביר כספים שמקורם בפעילות זו אל חשבונותיהם. לכן אך טבעי הוא שנדרשת הסדרה אשר תמזער את הסיכונים השונים (תפעוליים, משפטים, סייבר ואחרים) הטמונים בפעילות במטבעות אלו.

איך יוגנו הלקוחות?

מתווה הפעילות המוצע הוא מתווה "גן סגור" ובמסגרתו יוכל הלקוח להפקיד כספים (Fiat Money – "כספי פיאט") המיועדים להשקעה במטבעות קריפטוגרפים, ולמשוך כספים שמקורם במטבעות אלו באופן הבא: החש"ב יתקשר עם שני גורמים: הראשון, בעל רישיון למתן שירותי מסחר במטבעות קריפטוגרפים והשני, בעל רישיון למתן שירותי משמורת במטבעות אלו. לצורך רכישת המטבעות, הלקוח יפקיד בחשבונו אצל החש"ב כספים במטבע רגיל (ש"ח או מט"ח) (Fiat Money) שיופקדו בחשבון אומניבוס של החש"ב אצל ספק שירותי המסחר (בדומה לפעילות בניירות ערך זרים).

עם קבלת הוראת רכישה של מטבעות קריפטוגרפים מהלקוח, תבוצע הרכישה באמצעות הכסף המופקד בחשבון האומניבוס כאמור, ותירשם בחשבון הלקוח אצל החש"ב. כאשר הלקוח ייתן הוראה למכירת המטבע הקריפטוגרפי, ימכור ספק שירותי המסחר את המטבעות ויזכה את חשבון האומניבוס של החש"ב בתמורה (כספי פיאט) המתקבלת ולאחר מכן תועבר התמורה לחשבון הלקוח אצל החש"ב.

הקריפטו בישראל

בדו"ח "אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים – מפת דרכים למדיניות" שפרסמה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר בנובמבר האחרון, במסגרת עבודה נרחבת בהשתתפות כלל הרגולטורים הפיננסיים, וביניהם רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון ובנק ישראל, עלה כי כיום הגישה הרגולטורית בישראל, בדומה למדינות נוספות, היא לקבוע רגולציה על פעילויות או שירותים פיננסים בנכסים דיגיטליים שתהיה דומה לכללים הקיימים כיום בנכסים שאינם דיגיטליים, תוך התחשבות במאפיינים החדשניים והייחודיים לתחום.

הקריפטו בעולם

הרגולציה והפיקוח על נותני שירות במטבעות קריפטוגרפים עדיין נמצאים בהתהוות. רשויות בינלאומיות ממליצות על רגולציה מדינתית, שתאמץ את הסטנדרטים העולמיים ואת הקווים המנחים גם בשוק המטבעות הדיגיטליים, כפי שמתבטא בדרישות ה- FATF – ((Financial Action Task Force והמלצות קרן המטבע העולמית. תהליכים מרכזיים לאסדרת התחום בארה"ב ובאיחוד האירופי נמצאים בשלבים שונים.

במדינת ניו יורק, קיימת אסדרה של נושא המטבעות הווירטואליים כבר החל מ-2015, כאשר הגוף המפקח על נותני השירות במטבעות אלו הואNew York State Department of Financial Services. ה-NYDFS מחיל רגולציה ייעודית מחמירה על גופים הפועלים בתחום והם נדרשים להגיש בקשה לרישיון ייעודי לפעילות ("BitLicense"). כחלק מהרגולציה, מפרסם ה-NYDFS רשימה ציבורית של מטבעות קריפטוגרפים המאושרים לפעילות על ידי גופים בעלי רישיון.

סגל הבורסה לני"ע בת"א הודיע, כי הוא רואה חשיבות רבה בהסדרה וקידום תחום המסחר במטבעות קריפטוגרפים שיביא לשכלולו של שוק ההון הישראלי בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים, במתן אפשרות לחש"בים להרחיב את תחומי העיסוק ופתיחת האפשרות ללקוחותיהם לפעול במטבעות קריפטוגרפים. בבורסה מאמינים כי ככל שהרגולציה המקומית תתאים עצמה לרגולציה הבינלאומית נראה מצד אחד יותר השקעות זרות ומשקיעים זרים שיפעלו בשוק הישראלי ומהצד השני הציבור הישראלי לא ישקיע דרך גופים זרים ולא מפוקחים. צעד זה יאפשר פיתוח וקידום של שוק ההון, חדשנות והגברת התחרותיות, תוך הבאה בחשבון של הסיכונים הגלומים בפעילות מסוג זה. בהמשך לכך, הבורסה מציעה תיקון לתקנון כך שחברים שאינם בנקים (חש"בים) יוכלו לאפשר ללקוחותיהם לעסוק בפעילות של מסחר במטבעות קריפטוגרפים.

הצעה להערות הציבור בנושא זה עלתה במערכת "מאיה"

כתיבת תגובה