הראש היהודי בראש טבלת השקעות ההון סיכון

בעקבות משבר הקורונה נראים סימנים לפגיעה בפעילות של מגזר ההייטק • הסימנים לפגיעה מקשים על החברות לתפקד ולגייס כספים או לצעוד לעבר האקזיט למרות תקציב של 650 מיליוני שקלים שמקדישה הרשות לחדשנות למענקים כלליים • מהו שיעור סך השקעות ההון סיכון בארץ ביחס לגודלה של ישראל • ומה שיעור ההחברות בענף שקיבלו סיוע ממשלתי בעקבות משבר הקורונה?

חברת ההייטק אמדוקס, אילוסטרציה | צילום: פלאש 90

חברות ההייטק הישראליות מקבלות כ-4% מסך השקעות הון הסיכון העולמיות. מדובר על הישג אדיר ביחס לגודלה של מדינת ישראל – פי עשרה מחלקה של ישראל בתוצר העולמי ובאשראי העסקי. כך עולה מניתוח חטיבת המחקר בבנק ישראל בנושא: מאפייני המימון של חברות ההייטק בישראל.

הניתוח המעמיק של ענף ההייטק מפנה את הזרקור לעבר כל אותן חברות הזנק – סטארט-אפ הניזונות מקרנות הון סיכון. ההתקדמות הטכנולוגית המהירה הביאה לכך שבישראל, כמו בעולם הרחב, גדל בשנים האחרונות היקף המימון בהון סיכון בחברות הנמצאות בשלבים מתקדמים של התפתחותן, זהו שלב הצורך סכומים גבוהים יחסית. שווי גיוסי הון הסיכון של חברות ההייטק הישראליות עמד בשנת 2019 על כ-9 מיליארד דולרים. פעילות זו מביאה לכניסה של מט"ח לישראל. המשק הישראלי מוכר לחו"ל את התשואה העתידית, אך בד בבד מוציא את הסיכון מפעילות מגזר ההייטק.

250/200 סייד בר + קובייה

משבר נגיף הקורונה שעבר בסערה על כל המשק, מבליט את העובדה שההסתמכות של מגזר מרכזי בתוצר הישראלי – מגזר ההייטק, על מקור מימון יחיד, התלוי בפעילות העולמית, יכול להקשות על המשך המימון של חברות ההייטק הישראליות בתקופה של שפל עולמי.

ואכן, בעקבות משבר הקורונה נראים סימנים לפגיעה בפעילות של מגזר ההייטק. הפגיעה ניכרת ביכולת המימון של המגזר. בשלב זה מתרכזת מרבית הפגיעה בחברות הנמצאות בשלבי הגיוס הראשונים.

870/135 ליינר ארטקל

הפרטיים מול ענקיות ההשקעות

החוקרים מסבירים בניתוח את מעגל החיים של חברות ההייטק הנחלק לשלושה. שלב אלף כולל חברות בשלב המוקדם. הן משולות לרץ העומד על הקווים וממתין להזנקה למרוץ ומכאן גזור שמן – חברות הזנק. מדובר בחברות העובדות על פיתוח ראשוני של מוצר או שירות, וגם אם כבר יש להן הכנסות ראשוניות הן עדיין בשלבי פיתוח של המודל העסקי.

בשלב בית כלולות חברות בשלב הביניים (mid-stage, expansion-stage). כאן מדובר בחברות שכבר יש להן מוצר או שירות מגובש יחסית שהן כבר מוכרות. הפעילות של החברות בשלב זה מתמקד בהרחבת הפעילות העסקית כדי להגיע לרווחיות או כדי לתפוס נתח שוק משמעותי. בשלב האחרון ממוקמות החברות הנמצאות בשלב מאוחר (late stage). מדובר בחברות המייצרות כבר מוצר או שירות מוכח, הן כבר רווחיות, או שדרכן לכך סלולה והן ממתינות לאקזיט.

בשלבי החיים השונים, ובמיוחד בשלבים הראשון והשני, ההשקעה בחברות הייטק מתאפיינת בחוסר ודאות רב, ובאינפורמציה אסימטרית בין היזמים למשקיעים לגבי איכות החברה, וקשה לתאם בין התמריצים של היזם לאלה של המממן. קשיים אלו נפתרים, בין השאר, באמצעות השקעות בשלבים (Staging) ובאמצעות חוזים לא סטנדרטיים בין היזם למשקיע, המאפשרים קבלת תשואה לא מונוטונית לשני הצדדים.

המימון של חברות הייטק מתבסס בעיקר על קרנות הון סיכון ועל משקיעים פרטיים. קרנות הון הסיכון (Venture Capital – VC) הן שותפות של משקיעים מקצועיים, המנהלים ומשקיעים את כספם של גופים מוסדיים: קרנות פנסיה, חברות ביטוח וקרנות השקעה של אוניברסיטאות אמריקאיות. קיימות גם קרנות הון סיכון תאגידיות, המנוהלות וממומנות על ידי חברות גדולות כמו גוגל או סמסונג.

מול אריות אלה קיימים המשקיעים הפרטיים. מדובר באנשים המשקיעים את כספם האישי ישירות או שהם חלק מקבוצת משקיעים. אלה מממנים לרוב את השלבים הראשונים בחיי חברות ההייטק, ועם התקדמות שלבי הגיוסים עיקר המימון מגיע מקרנות הון סיכון.

גיוס כספים עדיף על אקזיט מנופח

חוקרי חטיבת המחקר בבנק ישראל מצטטים ספרות עולמית המייחסת יתרונות לחברות הייטק המקבלות מימון מקרנות הון סיכון וממשקיעים פרטיים הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. המשקיעים מביאים עימם לחברות ידע ניהולי ומתערבים באופן ישיר בניהולן. גם הקשרים שיש לאותם משקיעים ואנשי הקרנות מסייעים לחברות ההייטק. המאמרים מראים שמימון באמצעות קרנות הון סיכון הוא אופטימלי אם לחברה אין בטוחות ואם ההסתברות להצלחה נמוכה אך התשואה במקרה של הצלחה גבוהה.

בעבר לאחר ששלב הפיתוח של מוצר או שירות הסתיים בהצלחה, חברות הייטק בשלות המשיכו לממן את פעילותן ולספק תשואה למשקיעים בהן באמצעות הנפקה בבורסה (בעיקר בארה"ב) או מכירתן לחברה אחרת בתהליך 'אקזיט'. בשנים האחרונות חברות נשארות פרטיות תקופה ארוכה יותר, והשלבים עד למכירה/ההנפקה מתעכבים. מאחר שאורך החיים של קרן הון סיכון ממוצעת הוא עד 10 שנים, וכדי לאפשר למשקיעים 'אקזיט' עוד לפני המכירה או ההנפקה, מתפתחות, מאז אמצע שנות ה-2000, קרנות הון סיכון ייעודיות, שמטרתן לרכוש השקעות במישרין מקרנות הון סיכון אחרות ולממן בהן שלבים מאוחרים יחסית של התפתחות החברות.

הראש היהודי בראש

כלפי מדינת ישראל כותבים החוקרים כי מגזר ההייטק במשק הישראלי גדל בשנים האחרונות, וחלקו בפעילות המשק הולך ועולה. ענף המידע והתקשורת (הענף שמייצג את הפעילות של מרבית חברות ההייטק) הגיע בסוף שנת 2019 ל-11% מהתוצר ול-14% מהתוצר העסקי. בהשוואה בין-לאומית ניתן לראות את הייחודיות של חלק הענף הזה בתוצר בישראל. כך בעוד באירופה הקו סטטי ונע בתחום של 4-5% במדינת ישראל נע הקו בתחום של 8-11% מהתוצר. רק באירלנד שיעורו של ענף המידע והתקשורת בתוצר גבוה יותר מאשר בישראל.

הואיל וישראל היא שחקנית בתחום, המגמות העולמיות מקבלות ביטוי גם במאפייני הגיוסים בה. כך גם בישראל עיקר ההון של קרנות הון הסיכון מושקע בחברות בשלבים בשלים יחסית. נכון לשנת 2019, כ-65% מהחברות שגייסו כספים מוגדרות כחברות בשלב בינוני או מאוחר, ואינן חברות הזנק קלאסיות.

החוקרים טוענים כי להיקפים הגדולים של מימון מגזר ההייטק באמצעות קרנות הון סיכון ולמאפייניהם הייחודיים, כאשר רוב המימון של קרנות הון הסיכון מגיע בעיקר מחו"ל, עשויה להיות השפעה מקרו-כלכלית על המשק הישראלי. מאידך השפעת ה'אקזיטים' של החברות הישראליות על המשק פחותה מזו של גיוסי ההון סיכון למרות הבאזז התקשורתי הסובב את הכספים הגדולים של האקזיט. לדעת החוקרים חלק מהכספים של נשארים בחו"ל, לעומת כספי ההון סיכון המומרים לרכישות בארץ ולחלוקת משכורות.

קיצוצים, פיטורין אין – סיוע אאוט

בהקשר למשבר הקורונה טוענים החוקרים במסתמכים בפרק זה על דוחות הלמ"ס, כי הפגיעה בפעילות חברות ההייטק בשיא המשבר הייתה מתונה יחסית, וזאת משום שהיכולת של העובדים בחברות אלו לעבוד מהבית גבוהה, ומשום שחלק מהחברות טרם מכרו, ולכן הן לא חוו פגיעה בפדיון.

נכון לחודש מאי, שיעור הפגיעה הממוצע בפדיון של החברות במגזר ההייטק היה 14%, בעוד שהממוצע של כלל החברות היה כ-20%. אחוז העובדים הפעילים במגזר ההייטק לא ירד מ-80% לאורך כל התקופה. (לעומת הממוצע של כלל  החברות – 60%). מאידך, 4.2% מהעובדים במגזר ההייטק פוטרו בגלל  הנגיף לעומת  ממוצע כלל החברות, שעומד על 3.8%. בנוסף, קוצץ שכרם של כרבע מהעובדים בענף. אם לא די בכך, הסקרים מלמדים כי רק 23% מהחברות בענף קיבלו סיוע ממשלתי, בהשוואה לממוצע כלל החברות העומד על כ-41%.

בחטיבת המחקר של בנק ישראל מצביעים על כך שענף ההייטק נפגע בבטן הרכה שלו – גיוסי הון סיכון. ברבעון הראשון של 2020 סכומי גיוסי הון הסיכון היו ברמה גבוהה – 2.7 מיליארד דולרים –   אך תמהיל ההשקעות ברבעון זה שונה במאפייניו מאשר בשנים הקודמות ושונה אף מתמהילן בתקופות משבר קודמות. הסיבה לשינוי לדעת החוקרים היא, כנראה, שהקרנות שיש להן כספים להשקעה שומרות את כספן לצורך השקעה בחברות שהן השקיעו בהן בעבר, כדי לעזור לחברות שבשליטתן לצלוח את תקופת המשבר ולהימנע מסיכונים נוספים.

המשך המשבר, העמקת הפגיעה

בעקבות המשבר קיבלה  הרשות לחדשנות תקציב של 600 מיליון שקל לשם מתן מענקים כלליים ועוד 50 מיליון שקל לשם מענקים לחברות הייטק שהפיתוחים שלהן ייסעו למלחמה בקורונה. נוסף על כך הרשות נותנת ערבות להקמת קרנות השקעה מקומיות בהיקף של חצי מיליארד שקל.

מטרת התוכנית היא לגוון את מקורות המימון של חברות ההייטק הישראליות באמצעות יצירת מקורות מימון מקומיים חדשים, חלופות שתהיינה רלוונטיות גם לאחר תקופת המשבר. הבעייתיות בתוכנית היא שמבנה הקרנות מעודד בעיקר השקעה בחברות בשלות, ואינו מתמקד במצוקת המימון שהמשבר גרם לחברות בשלבי הגיוס הראשונים.

בסיכום הדברים כותבים החוקרים כי "חשיבותו של מגזר ההייטק למשק הישראלי עולה בשנים האחרונות, ויחד אתו עולה החשיבות של מימונו ומקורותיו. העובדה שהיקפי הון סיכון גדולים הם חלק משמעותי מסך מימון החברות בישראל, ומקור מימון זה הוא בעיקרו זר, מקבלת ביטוי משמעותי בחשבון הפיננסי של המשק.

"בעקבות משבר הקורונה יש סימנים לפגיעה בפעילות של מגזר ההייטק, המלווה גם בפגיעה ביכולת המימון של המגזר. מרבית הפגיעה מתרכזת, נכון לעכשיו, בחברות בשלבי הגיוס הראשונים. חברות בשלבי בשלות מאוחרים המשיכו לגייס כספים בקצב גבוה גם ברבעון הראשון של 2020. הפגיעה בפעילות וביכולת המימון של חברות בשלבים המוקדמים עלולה לפגוע בצמיחה וביכולת ההתפתחות של חברות אלו בשנים הקרובות. ככל שהמשבר יימשך הפגיעה במימון חברות ההייטק צפויה להתרחב לחברות נוספות, גם לכאלה הנמצאות בשלבי בשלות מאוחרים".

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה