הרובוטים משתלטים || ברוכים הבאים לעולם שאחרי הקורונה

בעקבות נגיף הקורונה הואצו תהליכי השימוש ברובוטים ובבינה המלאכותית, לא רק במפעלים השונים אלא גם בתחום נותני השירות | בארצות הברית, לדוגמה, כבר ניתן למצוא עוד ועוד חנויות לממכר מזון מהיר בהן נהג הרכב נותר ברכבו ומערכת בינה מלאכותית מעבירה את הזמנתו לצוות המטבח | המומחים חלוקים בשאלה: האם תהליך האוטומציה יעשה טוב לעובדים ויגרום להם להשיג עבודות טובות יותר, או ידרדר אותם אל עבודות נחשלות יותר | וגם: איך יושפע שוק המשלוחים האוויריים?

רובוטים בפעולה | צילום אילוסטרציה: Phonlamai Photo, שאטרסטוק

תארו לכם את ערב יום חמישי, “ליל שישי” בז’רגון החרדי: אתם פוסעים מעדנות אל אולם ממוזג, מתיישבים בנחת בסמוך לשולחן פינתי שקט (ונקי) לסכם שבוע ולהירגע עם הקרובים לכם. אך במקום המראה של העובדים המיוזעים והסינרים המוכתמים מהמאבק בסירי ה’טשולנט’ האימתניים, נע רובוט לכיוונכם. הוא נעצר על ידכם, ובאמצעות מערכת מבוססת בינה מלאכותית – אוסף את הזמנתכם, וחיש חוזר עם הצלחת המהבילה, התוספות הנבחרות, לצד השתייה הקרה. אכלתם, שבעתם וברכתם? כרטיס האשראי מוצמד אליו, והנה – גם שילמתם.

לא מדובר בחלום.

250/200 סייד בר + קובייה

נגיף הקורונה שהחל את דרכו בשוק האוכל בוואהן הסינית, הלך והשתלט על העולם כולו. הוא הכריח אותנו, אחרוני המאמינים שיש משמעות לחיידקים שסביבנו, ללמוד על היגיינה, שמירת מרחק ושימת לב למגע הידיים במשטחים השונים. הקפדנות שפיתחנו, כולנו, תופסת תאוצה כשאנו עוסקים באוכל המובא אל קרבנו. ללא ספק, הרובוטים יהיו היגייניים וטובים יותר בשמירה על הכללים. רובוט, נרצה או לא, לא מחפף; הוא גם לא מנגב את זיעתו בכף ידו. ולו משום שהוא פשוט אינו מזיע.

לצד השמירה על ההיגיינה, הביא נגיף הקורונה לעולם את האצת השימוש בבינה המלאכותית ובענף הרובוטיקה, בעת שיושבי תבל הוכרחו להסתגר בבתיהם. בהיעדר נותני שירות ועובדים במפעלים, חישבו רבים בענף התעסוקה את דרכם אל עבר אי התלותיות באדם ובצרכיו השונים. ועוד לא דיברנו על מודלי החל”ת השונים שהדביקו רבבות לכורסא הנוחה והעדיפה על היציאה לעבודת הכפיים.

רובוט בכניסה לבנק HSBC | צילום: יח”צ

ב’גלובס’ הביאו את סיפורו של מנכ”ל רשת המסעדות “ברטקו”, באזור וירג’יניה, או סקוט לוטון, שלא הצליח להחזיר למסעדותיו את המלצרים הרבים לאחר שפתח מחדש את מסעדות הרשת, בעקבות כך הוא הכניס למסעדה רובוטים הנעים בין שולחנות הסועדים ומקבלים את ההזמנות המשודרות אל צוות המטבח, ואף מביאים את המנות המוכנות מידיו של השף אל שולחן הסועדים.

Inner article

צוות המלצרים לשעבר ברשת קיבל בברכה את כניסתם של הרובוטים, וכעת הם משתכרים שכר שנתי של עד 55,000 דולרים במקום שכר שעתי שהיו מקבלים עד כה, ובמקביל ה’טיפים’ מתחלקים בין כלל עובדי המסעדה, גם כאלו שעד היום היו מאחורי הקלעים – כמו שוטפי הכלים ושאר צוות המטבח. כל שנותר למלצרים לעשות הוא לעקוב אחר פעילותם של הרובוטים ולוודא שאכן התהליך עובד ללא תקלות והלקוחות קיבלו את מבוקשם כראוי.

עוברים לרובוטים

בעוד בעולם המסעדנות מדובר באירוע חדשני ונדיר, עוד ועוד חנויות לממכר מזון מהיר בארצות הברית מפחיתים את החיכוך עם הלקוחות ומעמידים רובוט המזהה את הזמנתו של הלקוח הנותר ישוב ברכבו. בסניף של רשת ארביז’ באונטריו שבקליפורניה שגם בה הותקנה מערכת לזיהוי קולי על ידי בינה מלאכותית, המזהה את ההזמנות של הלקוחות ומעבירה אותם אל אנשי צוות המטבח. ב’גלובס’ ציטטו את אמיר סידיקי בן למשפחה בעלת הזיכיון של הרשת: “הרובוט לא מתקשר להודיע שהוא חולה ולא יגיע לעבודה היום. היא גם לא יכולה לחלות בקורונה. והאמינות שלה מעולה” עוד הוסיף: “עכשיו צריך פחות עובדים לעבודה של השירות, אבל הם עברו לעבוד במטבח או באזורים אחרים”.

ב’גלובס’ עמדו על ההיבט התעסוקתי של מגמה זו, וציטטו את יוהנס מואניוס, כלכלן מאוניברסיטת רדלנדס. לדבריו, “הרובוטים יצאו עכשיו מעבודות המפעל, והגיעו למשרות השירות. אני התייחסתי אל המשרות שדורשות קשר עובד-לקוח כמשרות חסינות לגמרי, והופתעתי לראות שטעיתי”, בכך מתחזק החשש למקומות העבודה של רבים שכבר נדחקו מהמפעלים, וכעת הם נדחקים גם מעמדות שירות הלקוחות השונות.

עם זאת, מואניוס העריך כי בהינתן הכשרה מתאימה לעובדים הנדחקים, העובדה שהם נדחקים ממקומות עבודה אלו יכולה לפעול לטובתם כך שישיגו בסופו של תהליך מקום עבודה טוב יותר.

מנגד, דארון אקמוגלו, כלכלן מ-MIT, ופסקואל רסטרפו מאוניברסיטת בוסטון, העריכו במחקר מיוחד שערכו לאחרונה כי העובדים דווקא נדחקים מטה, ולא מצליחים להשיג מקום עבודה טוב יותר, להערכת המחקר שפרסמו, העובדה שבארצות הברית התקדמו לעבר אוטומציה של המעלים היא זו שגרמה לקיפאון הגדול בשכר בארצות הברית בין השנים 1980 ל-2016 בהיקף של כ—70%. “רבות מהמשרות האלה, שאחזו בהם עובדים, ושילבו גם מיומנות מסוימת בתוכן, אינן קיימות יותר, והעובדים שבעבר ביצעו אותם, נאלצו לפנות לעבודות בעלות מיומנויות נמוכות יותר” אמר אקמוגלו.

דעה דומה השמיעה בכירה בעולם הכלכלה האמריקני בשם לידיה בוסור, שהבהירה כי לדעתה כ-40% מהמשרות החסרות כעת במשק האמריקני נפגעו בגלל האוטומציה. מדובר בנתון מדאיג במיוחד לקברניטי הכלכלה של ארצות הברית, שם מחד חסרים למעלה מ-5 מיליון משרות רק בהשוואה אל מול חודש פברואר אשתקד לפני פרוץ הנגיף לחיינו. ומאידך העולם כולו נע אל עבר עולם האוטומציה והבינה המלאכותית.

לא רק במסעדות

במקביל להתקדמות בשימוש בבינה מלאכותית בתחום המסעדנות, מתחרות זו בזו החברות בתחום המשלוחים והרחפנים המוטסים על הנגשת השירות שכבר קיים בערים נבחרות, ובדרגות התממשקות שונות עם העובדים כמו גם קהל הלקוחות. בענף זה, מעבר לאוטומציה עצמה של מערכות השילוח נדרשת הטמעה של התנהגויות ה’שליחים’ החדשים (המעופפים), על מנת למנוע התנגשויות זה עם זה, ועם בני האדם המנהלים את חייהם במקביל.

לאור כך הודיע היום המכון לחדשנות טכנולוגית (Technology Innovation Institute – TII), מהמחקר היישומי של המועצה למחקר טכנולוגי מתקדם באבו דאבי (ATRC-Advanced Technology Research Council), כי מרכז המחקר למערכות מאובטחות (SSRC) הוא החלוץ בתחום לכידת תנועה – MOCAP, מחוץ לארצות הברית.

הרובוט האוטונומי של פדקס בביצוע משלוח | צילום: פדקס

מתקן ה-MOCAP החדש שהוקם יאפשר ל- SSRC לדמות טיסה דרך העיר אבו דאבי ולאפשר אמת קרקעית מדויקת לביצוע ניסויים מתוחכמים כמו גם בדיקות מציאות וירטואלית, רבודה ומציאות משולבת. היכולת לדמות תמונות וחיישנים של מצלמה וירטואלית מאפשרת בדיקה בסביבות גדולות מדי, מסוכנות מדי או גוזלות זמן רב מדי מכדי לבנות במציאות.

מערכת לכידת התנועה האיכותית המוצעת לאבו דאבי תוכל לנהל מעקב פסיבי או אקטיבי ולשפר את יכולות התקשורת, הניווט, הפיקוד והבקרה שהושגו עד כה. SSRC מעצבת מתקן זה בהתאם לשיתוף הפעולה המתמשך שלה עם אוניברסיטת פרדו שבסיסה בארה”ב, המחזיקה במתקן לכידת התנועה המקורה הגדול בעולם.

רובוט של טראקס בפעולה | צילום: Trax

מתקן הבדיקה ישמש הן את מרכז המחקר של המערכות המאובטחות והן את מרכז המחקר והרובוטיקה האוטונומית של TII לביצוע ניסויים במגוון כלי רכב. כחלל משותף, מתקן לכידת תנועה יכול להכיל מיקרו UAS במשקל של פחות מ-10 גרם עד ל-UAS גדול שמשקלו כ- 1,000 ק”ג ומשפיע על סוגים שונים של UAS, החל מרב-מוטור למסוקים, רכבי המראה ונחיתה אנכיים (VTOLs) ועד כלי שיט בעלי כנף קבועה.

הד”ר שריקנט (טיקי) תאקר, חוקר ראשי ב-SSRC אמר עם פרסום הנתונים: “זוהי התחלה – שאפתנית – ואנחנו בטוחים שנוכל להגיע לטכנולוגיות שיכולות להגביל התקפות סייבר זדוניות ככל שההסתמכות שלנו על רחפנים תמשיך לגדול מדי יום. הם חלק בלתי נפרד מהחיים כיום – החל ממסירת איברים יקרי ערך בבית חולים ועד לניהול מעקב אחר אזורי אבטחה גבוהה, או פיזור זרעים על פני שדה או אפילו השלמת משלוחי מכולת. מתקן בדיקה ייחודי זה ימונף על ידי קבוצות מעבדה שונות ויאפשר לנו לערוך ניסויים במגוון רחב של מערכות אוויריות לא מאוישות בגדלים שונים, בעוד המצלמות החדישות ברזולוציה גבוהה עוקבות אחר אובייקטים קטנים בסביבה שמסביב. מטרתנו ב-SSRC היא לפתח פתרונות אבטחה פורצי דרך להגנה על מערכות שעלולות להיות פגיעות, כגון מערכות רחפנים לא מאובטחות שעלולות להוות איומים שונים על פרטיות ובטיחות ארגוניות או אפילו אישיות. לכן, חיוני להפוך את פלטפורמות הרחפנים לעמידות ומאובטחות יותר”.

רחפנים בחדרה | צילום: אביב בר זוהר

ג’יימס גופרט, מנכ”ל מתקן המחקר והבדיקה של Purdue UAS הוסיף: “רחפנים אוטונומיים כבר ממלאים תפקיד מרכזי באספקת חבילות ובדיקת תשתיות. ככל שערים חכמות יתפתחו, יהיה זה קריטי להבטיח הפעלה בטוחה של רחפנים בסביבה עירונית. מתקן זה מתאים במיוחד למשימה של הבאת אלגוריתמים לאבטחת רחפנים מסימולציה ליישום בעולם האמיתי על ידי מתן אפשרות למעבר הדרגתי של רכיבי תרחיש מסימולציה טהורה, הווירטואלית, לעולם האמיתי”.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה