הריבית נותרה על כנה: למה נפלה ההחלטה?

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הותירה את הריבית ללא שינוי על 0.1% • חלק מהסיבות לכך: קצב העלייה של מחירי הדירות והשכירות מתמתן – מחירי הדירות עלו במאי-יוני ב-0.4% לאחר ירידה של 0.8% באפריל-מאי, וקצב העלייה השנתי התמתן באופן משמעותי ל-1.9% • גם עליית מחירי השכירות התמתנה  לשיעור של 1.2%

נגיד בנק ישראל | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בנק ישראל החליט להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%. לטענת הבנק המרכזי, הגל השני של מגפת הקורונה ממשיך לתת את אותותיו במשק, וקיימת השפעה הדדית בין מחזור העסקים הכלכלי ומחזור התחלואה. הדבר יוצר גלגל שקשה לעוצרו: עלייה בפעילות הכלכלית גורמת לעלייה בתחלואה, שבתורה גורמת לצעדי ריחוק חברתי, המפחיתים את התחלואה ומאפשרים חזרה הדרגתית של הפעילות הכלכלית, וחוזר חלילה. בשלב זה, הפעילות במשק נותרה ממותנת ומניתוח ההתפתחויות עולה שהשפעת המשבר על הביקושים במשק חמורה מההשפעה על ההיצע.

על פי נתוני החשבונאות הלאומית, רמת התוצר ברבעון השני הייתה נמוכה בכ-11% מזו שהייתה צפויה לולא המשבר. עיקר הפגיעה היא בפעילות המקומית – הצריכה הפרטית וההשקעה, ואילו הפגיעה ביצוא מתונה יותר, ובצריכה הציבורית נרשם גידול. הנתונים מעלים שלאחר התאוששות מהירה יחסית ביוני, חלה האטה בקצב ההתאוששות ביולי ואוגוסט. במקביל נמשך הרפיון בשוק העבודה, בבנק ישראל קובעים כי ‘שיעור האבטלה הרחב’ ביולי הוא כ-12 אחוזים.

box

תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל מתארת שני תרחישים אפשריים. בתרחיש האופטימי יחסית, שבו מושגת שליטה על המגיפה, התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של 4.5% בשנת 2020 ולשוב לצמוח ב-6% ב-2021. בתרחיש החמור יותר, במקרה שהשליטה במגיפה הינה חלקית ומלווה גם בהרעה נוספת במצב בעולם, צפויה צמיחה שלילית של 7% ב-2020 וצמיחה של 3% בלבד ב-2021. יחס החוב לתוצר בשנת 2021 צפוי לעמוד על 78% בתרחיש האופטימי, ועל 87% בתרחיש הפסימי.

כאשר יושגו התפתחויות בתחום הרפואי, הן יובילו בהכרח לתרחיש האופטימי. לכן, מציאת חיסון מוקדמת יותר, כמו גם התאוששות מהירה יותר בפעילות בעולם, יהוו בשורות עבור המשק. מנגד, החמרה משמעותית בנתוני התחלואה, עיכוב במציאת החיסון והתערערות המצב הפוליטי עלולים למשוך את המשק כלפי מטה. זאת ועוד, קיימים סיכונים נוספים המושפעים הן מההתפתחויות הפוליטיות ובפרט מאי הוודאות לגבי המועד בו יתקבלו החלטות בנוגע לתקציב המדינה, והן מצעדי ותכניות הממשלה להמרצת המשק.

בבנק ישראל מצביעים על כך שהכלכלה העולמית התכווצה בשיעור חד ברבעון השני של השנה. בתי ההשקעות צופים צמיחה חיובית במחצית השנייה של השנה, אך בכל 2020 צפויה התכווצות משמעותית של התוצר במרבית המשקים. הסרת הסגרים וצמצום הריחוק החברתי שהנהיגו מדינות רבות הביאו להתאוששות מסוימת. בנקים מרכזיים במדינות המפותחות ממשיכים ביישום הצעדים המיוחדים שהוכרזו לאור המשבר.

לעומת זאת, בשווקים הפיננסיים נשמרת היציבות. ניכר שיפור בתפקוד של שוק האשראי תוך יציבות בריביות, בתמיכת צעדי בנק ישראל וקרנות האשראי בערבות מדינה. התשואה על אג”ח ממשלתי נותרה נמוכה, והתערבות בנק ישראל בשוק האג”ח הקונצרני תרמה לירידת מרווחים משמעותית. שוק המניות אף התאפיין בעליות בניגוד למצב המשק.

Inner article

השקל נחלש ב-0.6% במונחי השער האפקטיבי, על רקע פיחות מול האירו, אך התחזק מול הדולר ב-1.1%. שער החליפין מקשה על התאוששות היצוא, בייחוד לאור הירידה בביקוש העולמי, ועל חזרת האינפלציה ליעד.

שימו לב לנדל”ן

גם קצב העלייה של מחירי הדירות והשכירות מתמתן. מחירי הדירות עלו במאי-יוני ב-0.4% לאחר ירידה של 0.8% באפריל-מאי, וקצב העלייה השנתי התמתן באופן משמעותי– מקצב שנתי של מעל 3% בחדשים שלפני מרץ-אפריל, לקצב של 1.9%. גם עליית מחירי השכירות  התמתנה  לשיעור של 1.2%.

לשמחת בנק ישראל, סביבת האינפלציה נותרה נמוכה. בשנים עשר החודשים האחרונים נרשמה אינפלציה בשיעור שלילי של 0.6%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות נותרו מתחת לגבול התחתון של היעד, בעוד הציפיות פורוורד לאינפלציה לשנה השנייה נמצאות מעט מתחת לגבול התחתון של היעד, והציפיות לטווחים יותר ארוכים מעוגנות בתוך טווח היעד.

לאור עוצמת הפגיעה של המשבר בפעילות הכלכלית, הוועדה המוניטרית שעל ידי בנק ישראל ממשיכה להפעיל מגוון כלים כדי להעמיק את מידת ההרחבה של המדיניות המוניטרית ולהבטיח את המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסיים. נמסר כי הוועדה תרחיב את השימוש בכלים הקיימים, כולל כלי הריבית, ותפעיל כלים נוספים, ככל שתעריך שהמשבר מתארך והדבר נדרש כדי להשיג את יעדי המדיניות המוניטרית, ולמתן את הפגיעה הכלכלית שנוצרה כתוצאה מהמשבר.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה