הריבית נשארת במקום: בנק ישראל חושש מזינוק במחירי האנרגיה

בנק ישראל | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה היום (30.3.2026) להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%.

ההחלטה התקבלה על רקע המתיחות הביטחונית הגבוהה, כאשר בבנק מציינים כי "מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" גברה אי הוודאות הגיאופוליטית המקומית והגלובלית, בפרט לגבי משך ועצימות הלחימה ואופן סיומה". המבצע הצבאי השפיע באופן מיידי על הפעילות הכלכלית, ונתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי הצביעו על ירידה חדה של כ-20% עם תחילתו, בדומה למבצע "עם כלביא". למרות שזוהתה התאוששות חלקית לאחר השבועיים הראשונים, הפעילות עדיין נמוכה מרמתה טרום המבצע.

החשש המרכזי של מקבלי ההחלטות נוגע לסביבת האינפלציה, שחזקה לעלות בתקופה האחרונה. בבנק מדגישים כי "מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה בסביבת האינפלציה בעיקר בעקבות עלייה ניכרת במחירי האנרגיה בעולם". הנתונים מצביעים על זינוק דרמטי: מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה בכ-60% לרמה של 113 דולר, ומחיר הגז באירופה קפץ בכ-70%.

בעקבות מבצע "שאגת הארי" ועליית מחירי הנפט העולמיים, העלו החזאים את תחזית האינפלציה השנתית לחודשים הקרובים בכ-0.5%. להערכת הוועדה התגברו הסיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה: "ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק ועל מחירי האנרגיה, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות. בנוסף, אי הודאות והעימות עם איראן הוביל לעלייה בציפיות האינפלציה ובתוואי הריבית של בנקים מרכזיים רבים המתומחר בשווקים."

בגזרת הנדל"ן, הלחצים נמשכים כאשר "סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן שב לעלות בתקופה הנסקרת, ועלה במדד פברואר לקצב שנתי של 4.2%". קצב העלייה בשכר הדירה (חוזים חדשים ומתחדשים) עומד על 4.5%, ובחוזים שבהם הוחלף שוכר הקצב הגיע ל-5.8%. במקביל, שוק העבודה נותר הדוק מאוד, עם שיעור אבטלה נמוך של 3% בגילי העבודה העיקריים ועלייה בקצב עליית השכר במגזר העסקי ל-4.7%.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית, תחת ההנחה כי הלחימה תסתיים לקראת סוף אפריל. על פי התחזית, "התוצר צפוי לצמוח ב-3.8% וב-5.5% בשנים 2026 ו-2027 בהתאמה", זאת לעומת צמיחה של 5.2% שנחזתה בינואר לשנה הנוכחית. הגירעון הממשלתי צפוי להתרחב ל-5.3% מהתוצר בשנת 2026. בבנק ישראל מסכמים כי "תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות"