הריבית עולה, הדירות בצניחה, תיק האשראי בסכנה

רגע לפני שאתם נלחצים מהכותרת, זהו רק תרחיש קיצון במערכת הבנקאית • הפיקוח על הבנקים פרש מסמך רחב תרחיש אחיד, שמטרתו לבחון אם בהתרחש אירוע מקרו-כלכלי קיצוני הבנקים יוכלו לספוג את ההפסדים שייווצרו בלי לסכן את יציבותם ואת פיקדונות הציבור • מרתק

בנק ישראל, ירושלים | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

אם השורות הבאות מזכירות לכם סיפור מתח כלכלי, אתם לא רחוקים מהמציאות. אבל ראשית לכל, כדאי שתקראו.

זעזוע מקרו-כלכלי מקומי פוקד אותנו על רקע אירועים גיאו-פוליטיים חמורים בישראל, בשילוב עם משבר בשוק הדיור המשפיע משמעותית הן על המערכת הבנקאית, והן על הצד הפיננסי של המשק הישראלי.

250/200 סייד בר + קובייה

כתוצאה מכך, בנק ישראל מעלה בחדות את הריבית במשק עד לרמה של 5%; נוצרת הכבדה משמעותית של נטל ההחזר ללווים, המשבר הכלכלי מקשה על הציבור כולו לעמוד בהתחייבויותיו; ובעוד שהכלכלה העולמית ממשיכה לצמוח, האבטלה בישראל גואה עד לכמעט 10%; התוצר הגולמי מתכווץ ולאזרחים אין יכולת החזר הלוואות.

שנתיים עוברות, הבנקים מגיעים להפסדים משמעותיים, כשעיקר ההפסדים מתרחשים בתיק האשראי – כ-12.2 מיליארד ש"ח בממוצע לשנה, שהם כ-1.2% מתיק זה. עליית הריבית גורמת הפסדים גם בתיק ניירות הערך של הבנקים. האבטלה המתפשטת, הפגיעה בתוצר והמשבר בדיור מקשים על משקי הבית והמגזר העסקי לעמוד בהתחייבויותיהם, דבר הגורם לבנקים הפסדים משמעותיים, כאמור, בתיק האשראי, ובכך גם פגיעה מהותית בהון. המצב מחמיר, ובעיתונות מתפרסמים נתונים על נפילתה של קבוצת לווים עסקית, נפילה – שמעצימה את ההפסדים בתיק האשראי העסקי.

גם בענף הבינוי והנדל"ן, המשבר בשוק הדיור מעצים. הדבר משתקף בין היתר בירידה משמעותית של מחירי הדירות, שגררה בעקבותיה הפסדים משמעותיים, שהצטברו יחד עם הפגיעה שספג תיק האשראי לדיור בעקבות עליית האבטלה ועליית הריבית.

האשראי הצרכני מצדו, לא שותק, ומגיע לשיעורי ההפסד הגבוהים ביותר, עם הפסד שנתי ממוצע בשיעור של כ-2%. שיעורי ההפסד הגבוהים בתיק זה נובעים בעיקר מהעליה החדה של שיעור האבטלה, אך מושפעים לרעה גם מעליית הריבית, בפרט בקרב הלווים בעלי ההכנסות הנמוכות, הפגיעים יותר, והלווים ששיעור חובם ביחס להכנסתם, גבוה.

מקור נוסף להפסדים הצפויים הוא הפסדים בתיק ניירות הערך, על רקע העלייה החדה של הריביות. איגרות החוב הממשלתיות (כ-61%), מאבדות מערכן כשהריבית עולה.

רגע לפני שאתם נלחצים ורצים לבנק למשוך את כל החסכונות שלכם בדרך לפק"מ בלטה, נספר לכם שמדובר בתרחיש קיצון מקרו-כלכלי שבוחן את המערכת הבנקאית. מי שעושה זאת הוא הפיקוח על הבנקים שעורך את המבחן המדובר כמקובל בעולם. המבחן מבוסס על תרחיש אחיד, ומטרתו לבחון אם  בהתרחש אירוע מקרו-כלכלי קיצוני הבנקים יוכלו לספוג את ההפסדים שייווצרו בלי לסכן את יציבותם ואת פיקדונות הציבור.

בואו נבדוק: הבנקים יעמדו בתרחיש?

במסגרת מבחן הקיצון אומד כל בנק את תוצאות התרחיש באמצעות מגוון של מודלים ושיטות המקובלות בענף, ובמקביל, עורך הפיקוח על הבנקים את המבחן לכל אחד מהם, בשיטה  אחידה. במהלך התרחיש, כלכלת ישראל עוברת טלטלה רצינית במשך שלוש שנים, והשאלה הנשאלת היא: איך תיראה המערכת הבנקאית לאחר מכן?

אך מסתבר שהמערכת הבנקאית של ישראל חזקה מאי פעם.

תוצאות המבחן מלמדות כי התרחיש אכן ישפיע באופן משמעותי על המערכת הבנקאית, אך לא צפוי לסכן את יציבותה וחוסנה, למרות שבמהלכו יירשמו בחלק מהבנקים הפסדים. יחס הון עצמי רובד 1 של הבנקים אינו צפוי לרדת מתחת למינימום שהפיקוח דורש בתרחיש קיצון. כמו כן מתקבל מהמבחן, כי יחסי ההון של הבנקים בתרחיש האמור גבוהים מאלה שנרשמו בתרחישי קיצון קודמים, שהפיקוח על הבנקים בחן באמצעותם את איתנותם.

תוצאה זו, המעידה על יציבות הבנקים גם במצב קיצון, משקפת את יעילותן של הדרישות שהפיקוח הציב לבנקים בשנים האחרונות לשם חיזוק יציבותם, ובראשן חיזוק משמעותי של ההון. זאת לצד צעדים שהביאו לניהול סיכונים שמרני יותר, ובהם צמצום משמעותי של חשיפת הבנקים לקבוצות לווים גדולות וממונפות, שיפור במאפייני תיק האשראי לדיור  ושיפור ברווחיות הבנקים הודות להתייעלותם.

עיקר ההפסדים בתרחיש הקיצון שנבחן השנה הם בתיק האשראי, שהוא, כידוע, תחום הפעילות העיקרי של הבנקים בישראל.  מקור נוסף להפסדים בתרחיש הקיצון השנה הוא תיק ניירות הערך, וזאת בעיקר בגלל עלייה חדה של הריביות.

בבנק ישראל אומרים שאמנם מתרחיש קיצון זה עולה כי המערכת שומרת על יציבותה, אך אנו לא שאננים. המערכת חשופה לסיכונים שונים לאו דווקא פיננסים המתעצמים בשנים האחרונות. עם אלה נמנים הסיכונים התפעוליים, ובראשם סיכוני סייבר וטכנולוגיה, ויש לבחון את יציבות המערכת גם מולם.

יש לשוב ולהדגיש כי תרחיש זה אינו תחזית אלא מצב היפותטי קיצוני, וכי הוא נועד לבחון את עמידות התאגידים הבנקאיים בסביבה מקרו-כלכלית שונה מן הקיימת. נקודת הפתיחה שלו היא נתוני התאגידים הבנקאיים ליוני 2018. התרחיש מתחיל בינואר 2019 ומסתיים בדצמבר 2021 – שלוש שנים (שנים עשר רבעונים).

רווחיות הבנקים צפויה לספוג, בתרחיש זה, פגיעה משמעותית, אך עליית הריבית צפויה למתן פגיעה זו עקב השפעתה על הכנסות הריבית נטו. אף על פי כן נמצא שכמחצית מהבנקים ספגו הפסדים לפחות באחת משנות התרחיש. התשואה להון (ROE) הממוצעת במערכת צפויה לרדת משיעור של כ-7.2% בתחילת התרחיש לכ-2.3% בסופו, וגם כאן ניכרת שונות גבוהה בין הבנקים: התשואה להון של הבנק שספג את הפגיעה הקשה ביותר תרד לרמה שלילית של כ-9.7%-, ואילו תשואתו של בנק אחר תרד לכ-5%.

הבנקים יישראו יציבים | צילום אילוסטרציה: מרים אלסטר, פלאש 90

בתרחיש הקיצון השנה נבחנה גם השפעת נפילתה של קבוצת לווים עסקית. זו העצימה את ההפסדים בתיק האשראי העסקי, אך פגיעתה בתיק האשראי העסקי אינה כה מהותית כמו בעבר – תוצאה של מגמת ירידה משמעותית בחשיפת הבנקים לקבוצות הלווים הגדולות. המודלים צופים כי שיעור ההפסד השנתי הממוצע בתיק האשראי העסקי (ללא אשראי לבינוי ונדל"ן) יעמוד על כ-1.5% . ביחס להון, מדובר בשיעור ההפסד הגבוה ביותר מבין הענפים (כ-4% בממוצע שנתי), וזאת בגלל החשיפה המשמעותית של התיק לאשראי זה.

באשר לענף הבינוי והנדל"ן, המשבר בשוק הדיור, המשתקף בתרחיש בין היתר בירידה משמעותית של מחירי הדירות, צפוי אף הוא לגרור הפסדים משמעותיים בתרחיש הקיצון. חשוב לציין כי בשני ענפים אלו הסיכון הולך ויורד לאורך השנים האחרונות – מגמה המשתקפת בירידת שיעורי ההפסד בהם. נוסף על כן יתכן שהבנקים יוכלו לממש את הנכסים כעבור שלוש שנים.

האשראי הצרכני הוא שמגיע לשיעורי ההפסד הגבוהים ביותר בתרחיש (שיעור הפסד שנתי ממוצע בשיעור של כ-2%). לנוכח הסיכון הגלום באשראי הצרכני מיתנו רוב הבנקים משמעותית את קצב צמיחתו.

מקור נוסף להפסדים הצפויים בתרחיש הקיצון, הוא הפסדים בתיק ניירות הערך. אך כיום הבנקים מנהלים תיק ניירות ערך סולידי, המורכב בעיקר מניירות ערך בסיכון נמוך, יתרת התיק רובה איגרות חוב בחו"ל בדירוג גבוה, שפגיעותן בתרחיש נמוכה, בהיותו תרחיש מקומי.

Inner article

ומה עם הלוואות המשכנתה?

כחלק מהמבחן הכולל נבדק באופן נרחב הסיכון בתיק האשראי לדיור של המערכת הבנקאית. תיק האשראי לדיור הוא מוקד משמעותי בבחינת הסיכונים הניצבים בפני המערכת הבנקאית, מכמה סיבות: (א) מתאם גבוה עם ענף הבינוי והנדל"ן, שעלול להעצים את ההפסד בו דרך היזונים חוזרים. (ב) מתאם גבוה עם האשראי הצרכני, שצפוי להעצים את ההפסדים גם בתיק זה. (ג) חלקו המשמעותי של תיק זה בתיק האשראי הבנקאי: האשראי לדיור התרחב בעשור האחרון במהירות, בעיקר על רקע העלייה של מחירי הדירות וסביבת הריבית הנמוכה.

האשראי לדיור הסתכם בסוף שנת 2018 בכ-322 מיליארדי ש"ח, שהם כ-32% מתיק האשראי הבנקאי, ולנוכח גידולו של תיק האשראי לדיור נקט הפיקוח על הבנקים במהלך השנים שורה של צעדים בתחום זה, אשר נועדו לצמצם את חשיפתם של הלווים ושל הבנקים לסיכונים הגלומים בהתפתחויות בשוק הדיור.

מכלול הצעדים שנקט הפיקוח הביאו יציבות לשיפור באיכות תיק האשראי לדיור, ומבחינה צרכנית – להקטנת הרגישות של הלווים לשינויים אפשריים בסביבה הכלכלית (כדוגמת העלאה של שיעור הריבית). כך, למשל, ההחלטה על הגבלת חלקן של המשכנתאות הניתנות בריבית משתנה (2011) ממתנת את השפעתה של עליית הריבית על ההחזר החודשי ומקטינה את החשיפה של הלווים לסיכון זה.

תיק האשראי לדיור. אילוסטרציה | צילום: STUDIO GRAND OUEST | שאטרסטוק

כדי לזהות את מוקדי הסיכון העיקריים ולהעריך את מידת הפגיעות של הבנקים והלווים לשינויים בסביבה הכלכלית התבסס המבחן על מאגר נתונים פרטני, המכיל את כלל ההלוואות לדיור שניתנו על ידי המערכת הבנקאית בשנים 2015–2017.

מאגר הנתונים מכיל כ-247 אלף הלוואות, ויתרתן מסתכמת בכ-161 מיליארדי ש"ח – כ-40% מיתרת האשראי לדיור. השימוש במאגר הנתונים אפשר לאפיין את ההלוואות ואת משקי הבית שעלולים להיקלע לקשיים בעקבות התממשות תרחיש הקיצון, ולזהות את מוקדי הסיכון העיקריים של המערכת הבנקאית שהם תוצאת חשיפה לאשראי לדיור.

נותר רק לקוות ולהתפלל שכל התרחישים יישארו על הנייר, וכלכלת ישראל רק תעלה ותפרח בשנים הקרובות.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה