"השביתה תסתיים בקרוב, הרשות תחזור לעשות טוב"

"מספר הטלפון שלי לא חסוי. אנשים מתקשרים אלי, אני מקבל המון שיחות בימים האלה ומנסה לעזור למי שאני יכול". את המשפט הכה מאפיין בעזרה לזולת בנפש חפצה, אנו שומעים מתומר מוסקוביץ יו"ר רשות האכיפה והגבייה. 

השיחה עם מוסקוביץ נערכת באמצע השבוע, ביומה הרביעי של השביתה ברשות ולשאלתינו מה הצפי לסוף השבוע, אמר מוסקוביץ: "אני מקווה שעד סוף שבוע הבא כבר לא תהיה שביתה, אבל כרגע, היא בלי הגבלת זמן. אך בכל מקרה, השביתה תסתיים בקרוב, והרשות תחזור לעשות טוב".

את העובדה שיש שביתה אנחנו יודעים. ועל השאלה 'למה לשבות', יש תשובה קלה: 'רוצים כסף'. אבל מה באמת קורה ברשות האכיפה והגבייה, על מה ולמה השביתה?

"לפני עשר שנים הוקמה רשות האכיפה והגבייה. לקחו את ההוצאה לפועל ואת המרכז לגביית קנסות שהיו יחידות בהנהלת בתי המשפט והקימו רשות נפרדת. בעצם לקחו עובדים מהנהלת בתי המשפט, הפכו אותם ליחידה נפרדת עצמאית ונתנו להם לנהל את הנושא של הוצאה לפועל וגביית קנסות".

מה לא היה טוב במבנה הפעילות הקודמת?

מוסקוביץ מסביר כי בעבר בכל בית משפט הייתה יחידת הוצאה לפועל פנימית של בית המשפט שהתפקוד שלה היה מקרטע למדי. כך, נוצר צורך לרכז את העבודה באופן שונה לחלוטין. "ואכן, ברוך השם, מאז שהרשות הוקמה לפני למעלה מעשר שנים הייתה התקדמות מאוד גדולה בתחום. כל גורם משמעותי בממשלה – מהחשב הכללי ואגף התקציבים ומשרד המשפטים – ובעצם, כל מי שמכיר את צורת העבודה שלנו ואת התחום שלנו, מודה פה אחד שהתחום התקדם מהותית. 

"שכללנו, הוספנו, שינינו ושיפרנו. אנחנו מקבלים שבחים מכל פינה. גם מהארגונים החברתיים, גם מחייבים גם מזוכים, כולם רואים שאנחנו גובים יותר יעיל ויותר הוגן – כמה שזה נראה לכאורה תרתי דסתרי – כי כשעובדים נכון, עובדים גם יעיל וגם הגון".

ואם עובדים טוב, רוצים גם שכר טוב. אולם במשך כל השנים העובדים קיבלו הסכמי שכר קטנים של מענקים חד פעמי, "לא דברים דרמטיים, כי תמיד אמרו שבעתיד יהיה הסכם שכר גדול. עכשיו הגיע הזמן הזה של הסכם הסחר הגדול, אנחנו כבר למעלה משנתיים בסכסוך עבודה מוכרז מול ההסתדרות, רוצים הסכם עבודה חדש.

"אחרי שפרצה השביתה ואפילו לפני, הסכים האוצר שמגיע לנו הסכם שכר חדש ואפילו הציע הסכם שכר נדיב הרבה יותר ממה שחשבנו שאפשר לקבל וזאת משום שכפי שאמרתי, במשרד האוצר מאוד מעריכים את העבודה שלנו".

עד שתגיע למקומו

תומר מוסקוביץ (56), נולד בירושלים ומתגורר כיום באלון שבות. הוא אב לשישה וסב לשלושה. בתחילת דרכו כבוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, הוא התמחה אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט פרופ' מנחם אלון ז"ל, ולאחר מכן עבד כעשר שנים במגזר הפרטי. באחד מתפקידיו היה מוסקוביץ עורך הדין האישי של הרב עובדיה יוסף. באחד הימים, לאחר התבטאות על יוסי שריד בשיעור ביזדים, הכין מוסקוביץ מכתב ליועמ"ש כדי להסביר עד כמה הרב עובדיה מתנגד לאלימות.

בשנת 2001 הוא התחיל את דרכו הציבורית כאשר מונה ליועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה תחת השר שלמה בניזרי. בהמשך בשנת 2003, עם הקמת משרד התמ"ת, נבחר מוסקוביץ במכרז לתפקיד היועץ המשפטי של משרד התמ"ת (היום משרד הכלכלה).

בתחילת 2006 לאחר התנתקות שימש מוסקוביץ כמשנה למנהל מנהלת סל"ע (לפיצוי מפוני ההתנתקות). בשנת 2009 עם סגירת מנהלת סלע ועד לשנת 2015 פנה מוסקוביץ למגזר העסקי וניהל את חברת הבנייה משהב.

בדצמבר 2015 נבחר לכהן כמנהל רשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל) אולם קודם לכן התנדב במשך כמה חודשים ביד שרה כנהג לרכבי מעלונית המסיעים נוסעים בכיסאות הגלגלים שלהם.

בראיונות עמו סיפר כי הוא משכים בחמש וחצי בבוקר, ובשבע וחצי הוא כבר במשרד. עובד תשע-עשר שעות בלבד. "לא חושב שצריך יותר, כדי להצליח, מי שעובד נכון, גם מנהל את הזמן נכון וגם יעיל", הוא שב ואומר, הפעם גם על עצמו. הוא מעיד על עצמו שכמעט בכל ערב הוא מתיישב ללמוד תורה.  

בראיון, אנחנו מנסים להבין עד כמה השפיעה עליו העבודה במנהלת סל"ע והאם הוא מביא איתו תובנות מהטיפול במפונים. מוסקוביץ אמר בעבר בראיון: "אנחנו ארגון החסד הגדול ביותר במדינה". ואם לשפוט לפי העבר שלו והלב הגדול שלו, זה באמת כך.

היית במנהלת סל"ע טיפלת שם באנשים ולא בכספים, אתה רואה היום קשר בין העבודה שלך שם לבין הטיפול בחובות? אתה רואה את החיבור בין העבודות?

"בסופו של דבר צריך לראות את הבנאדם. אני הייתי יושב ראש הוועדה אבל הגעתי למנהלת סל"ע אחרי ההתנתקות . אגב, עד שההתנתקות לא קרתה בפועל לא האמנתי שזה יקרה. זה היה כל כך לא הגיוני. אמרתי לא יכול להיות שזה יקרה, אבל זה קרה באוגוסט 2005 ובינואר 2006 עברתי לשם, כדי לעזור למי שאני אוכל לעזור, בכל מערך הפיצויים למפונים וגם הייתי יו"ר הוועדה המיוחדת, שדנה במקרים החריגים שהיו רבים מאוד מאוד". 

מוסקוביץ מהרהר לרגע בדברים ומוסיף: "בסופו של דבר צריך לראות את הבנאדם שמאחורי החוק, שבמקרה של מנהלת סל"ע זה בן אדם מאחורי הפינוי וכאן זה אדם מאחורי החוב. אבל להבדיל ממנהלת סל"ע, שם הייתי מקבל החלטות ספציפיות בתיקים עצמם, ההתעסקות האישית שלי הייתה מאוד אינדיבידואלית למקרים פרטניים. היום אני מנהל ומי שמקבל את ההחלטות עצמם זה הרשמים שהם כמו שופטים ואני לא יכול להתערב בהחלטות שלהם. אסור לי. אז זה טיפה שונה.

"אולם ברור שהתפקיד הזה נתן לי מבט שונה על האנשים. כל דבר שאנחנו עושים בחיים משפיע עלינו. הנה למשל לפני התפקיד הזה – בגלל שהקדימו אז את הבחירות – הייתי עשרה חודשים מובטל, גם זו הייתה הכנה טובה לתפקיד. מבחינה כלכלית לא היו לי נזקים, אבל בהחלט הרגשתי איך זה אדם שאין לו מקום עבודה מסודר וכמה זה קשה הרגשתי את זה מקרוב.

"אני ממש מודה על זה לקדוש ברוך הוא. זה היה שיעור חשוב שכל אחד צריך לקבל".

דן לכף זכות

האוצר מציע הסכם, זה נשמע טוב מאוד, אם כך למה שובתים?

"מה שקרה הוא, שהאוצר אמר – ולדעתי בצדק – הואיל ואני מביא הסכם כזה נדיב, אני רוצה לדעת שיש לי חמש שנים שקט תעשייתי מלא. העובדים ברובם הגדול הסכימו, אבל ההסתדרות לא מוכנה. אני רוצה לדון אותה לכף זכות שהיא לא מוכנה כי היא רוצה להגן על העובדים, אבל כל מי שיודע ומכיר את יחסי העבודה הטובים שיש לנו פה ברשות, כל השינויים שעשינו, כמעט הכל היה כדי להקל על העובדים. הכנסנו טכנולוגיות חדשות ושיטות חדשות. רוב העובדים לא דואגים, אבל ההסתדרות דואגת והאוצר מתבצר וכרגע אין אפילו משא ומתן, הכל עומד".

רשות האכיפה והגבייה נמצאת בכותרות לאחרונה בגלל רפורמות מרחיקות לכת שאמורות להיכנס לעבודה סדירה ביניהם הטיפול בחוק חדלות פירעון. האם ההסתדרות בחרה את העיתוי או שבאמת כלו כל הקיצין ונוצר הצורך בהסכם עבודה חדש? 

מוסקוביץ מסביר כי במשך עשר השנים נעשו הרבה רפורמות אבל כרגע הוכרזה השביתה בגלל הרפורמות החדשות: 'חוק חדלות פירעון' שנכנס לתוקף והעובדים לא מוכנים להפעיל אותו, לצד רפורמות ב'מרכז לגביית קנסות' בנושאי פנסיה לעצמאים וגביית חובות ברשויות המקומיות. 

"אבל אני אומר לך", מסתייג מוסקוביץ, "שזה לא רק בגלל הדברים האלה, זה אוסף שלם של דברים שהיו כל הזמן והעובדים חיכו להסכם שכר חדש ולמעשה עשו את העבודה בלי תוספת תגמול ראוי, לצד עוד רפורמות נוספות שאנחנו רוצים לעשות בעתיד. חוק חדלות פירעון שנכנס עכשיו, היה תאריך מתאים מבחינת ההסתדרות לפוצץ את העניין ולהוציא את העובדים לשביתה. 

"התמיכה שלנו, כהנהלה, בהסכם השכר, נובעת לא רק בגלל חדלות פירעון. זו לא הסיבה היחידה. יש הרבה מאוד שינויים שעשינו והבטחנו לעובדים שכאשר יהיה הסכם חדש הם יקבלו תגמול על כך. בנוסף, כמו שאמרתי ישנם עוד שינויים רבים שאנחנו רוצים לבצע. אני חושב שההסתדרות לא מוכנה בגלל מה שנקרא 'אובר פרוטקשן'. הם עושים לעובדים הגנת יתר. אני חושב שההסתדרות צריכה להסכים לשקט תעשייתי ארוך".

השאלה באמת למה צריך תוספת שכר על חוק חדלות פירעון זה העבודה שלהם, מה זה משנה איך קוראים לחוק?

"בשירות המדינה מקובל, שכאשר עושים שינוי משמעותי בעבודה של עובד, מנהלים מו"מ על הסכם שכר חדש. כאן, החוק הזה משנה בעצם את כל צורת ההתייחסות לחייבים כבדים ברשות האכיפה. אז נכון שחלק גדול מהעבודה יבוצע על ידי עובדים ייעודיים שנשכרו לצורך העניין, אבל הרבה מאוד אנשים יבואו ללשכות, יצטרכו לקבל הסברים.

"אני אומר לך את האמת אם זה היה רק 'חוק חדלות פירעון' ולא היה לנו דברים בעבר ותוכניות לעתיד, היינו מקבלים מענק חד פעמי כמו שמקובל בדרך כלל. אבל אחרי עשר שנים טובות – ברוך השם, עם הצלחה מאוד גדולה בפעילות שלנו, צריך לעשות הסכם שכר חדש שיהיה תמורה ראויה לאוסף גדול של שינויים".

הקואצ'רים בפעולה

הבנו את נושא השביתה והסכם השכר, בוא נדבר קצת על 'חוק חדלות פירעון'. מה זה אומר? מה הייתה העבודה שלכם עד היום ומה משתנה בה לאחר כניסת החוק לתוקפו?

התשובות נשלפות ממוסקוביץ ברהיטות ובסבלנות אינסופית. "'חוק חדלות פירעון' מחליף למעשה את הליך פשיטת הרגל ואת כל מה שנקרא חייב מוגבל באמצעים. הכוונה היא שחייבים שבאמת אין להם כלים ואפשרות לפרוע את החובות שלהם. בעבר, תוך זמן סביר בהוצאה לפועל, היו מכריזים עליו כחייב מוגבל והיו מכניסים אותם למין כף הקלע – עולם התוהו – שבו הם משלמים כל חודש מאה שקל המון שנים. בזמן הזה החוב לא רק שלא יורד אלא עולה, אף אחד לא מטפל בהם והמצב החמור היה נמשך.

"לפי החוק החדש הם יכנסו להליך שלם של הסדרים, של ישיבות עם הנושים בניסיונות להגיע לפתרון, הדרכה כלכלית, מהלך שלם שילווה אותם כדי שבסוף, תוך תקופה לא ארוכה הם אמורים לקבל פטור מהחובות שלהם ולא לחזור שוב לעולם של הוצאה לפועל. זה שינוי שההופך את הטיפול בהם ממשהו מאוד טכני שאפילו מכונה יכולה לעשות, למשהו הרבה יותר רציני, עם הרבה יותר תשומת לב והמקצועיות מצד העובדים שלנו".

מוסקוביץ מתייחס בנקודה הזאת להבדלים שבין שיטות העבודה ביחידות בתי המשפט לפני עשור. "ככלל, חדלות פירעון זו רק דוגמה אחת לכך שהעובדים שלנו הפכו במשך השנים מעובדים שהטביעו חותמת 'נתקבל', כי זה מה שבתי המשפט ציפו מהם בעצם, להשאיר חותמת ולהעביר הלאה – לעובדים שממש מטפלים בחייבים, יושבים איתם ומסבירים להם הכל".

זה כבר נשמע עבודה פסיכולוגית, סוציאלית.

"ממש כך". מתלהב מוסקוביץ. "הם סוג של קואצ'רים כאלה עד כמה שהם יכולים במסגרת הסמכויות שלהם, אבל באמת זה גם הביא לתוצאות טובות. התיקים נסגרים והגביה הרבה יותר טובה". 

השאלה, אם אתה נותן לחייבים להחליק החוצה מהחובות שלהם, האם המצב לא אמור להביא את האנשים להיות חייבים יותר, בטווח הארוך?

"האמת שבהתחלה חששו מזה. הייתה גם טענה כי בשנה הראשונה אולי יהיה איזשהו גידול, אבל אנשים מבינים שזה כמו שאומר טוביה החולב: זה אולי לא בושה גדולה, אבל זה בטח לא כבוד גדול להיות חדל פירעון. יש מספיק הגבלות עליך, מגבילים את הדרכון, מגבילים את הפעילות הכלכלית, שולחים לך נאמן שמלווה אותך ובודק את כל ההכנסות. בטווח הארוך, אני לא חושב שזה יעודד אנשים להיות חייבים. מדינת ישראל היא לא גן עדן לחייבים בניגוד למה שחושבים. זה רחוק מזה".

בשנים האחרונות יש דרך לקבל הפטר על החובות בתהליך מסוים. אנחנו מנסים להבין ממוסקוביץ  למה צריך חוק חדש. מה לא היה טוב בתהליך שהחייבים עברו עד כה ודי בהצלחה?

"בשנים האחרונות הייתה הוראת שעה שבאמת מאוד הצליחה, וכבר אז חשבו שיהיו מיליונים של בקשות הפטר. בסופו של דבר היו חמשת אלפים-ששת אלפים בקשות, חצי מהן נדחו, חלק מהן התקבלו ובאמת אנשים יצאו לדרך חדשה, הייתה הצלחה. אבל זו הייתה הוראת שעה וחוק שעומד להסתיים בינואר הקרוב, ולמעשה בזכות הניסיון הטוב שצברנו מההפטרים הללו, נקבע החוק החדש שמחליף את הוראת השעה – רק עם יותר הדרכה ויותר פעילות שלא היו במסגרת ההפטרים".

לא גן עדן לחייבים

הנושא של החייבים שחוזרים לחובות עולה שוב בשיחה. מוסקוביץ טוען כי מדובר על חייבים שהכריזו על פשיטת רגל וכי נגד אנשים כאלה, הם מקדמים את השיקום הכלכלי שזה הדרכה כלכלית וכל הדברים מסביב כשהכוונה היא באמת לצמצם עד כמה שאפשר את המספרים של חייבים חוזרים.