"השביתה תסתיים בקרוב, הרשות תחזור לעשות טוב"

הוא יושב על השיבר של המדינה מהצד של החייבים: עיקולי החשבונות, עיכובי היציאה מהארץ, תשלומי המזונות וכיוצ"ב – עוברים דרכו • כך מתנהל האיש שמתחיל את יומו באשמורת הבוקר וסבור שלא צריך לעבוד יותר מתשע-עשר שעות ביום כדי להצליח להיות מנכ"ל טוב • בצל השביתה ברשות האכיפה והגבייה, היו"ר, תומר מוסקוביץ בראיון ייחודי ל'ביזנעסופ"ש'

לשכת רשות האכיפה והגבייה |צילום: דוברות הרשות

"מספר הטלפון שלי לא חסוי. אנשים מתקשרים אלי, אני מקבל המון שיחות בימים האלה ומנסה לעזור למי שאני יכול". את המשפט הכה מאפיין בעזרה לזולת בנפש חפצה, אנו שומעים מתומר מוסקוביץ יו"ר רשות האכיפה והגבייה. 

השיחה עם מוסקוביץ נערכת באמצע השבוע, ביומה הרביעי של השביתה ברשות ולשאלתינו מה הצפי לסוף השבוע, אמר מוסקוביץ: "אני מקווה שעד סוף שבוע הבא כבר לא תהיה שביתה, אבל כרגע, היא בלי הגבלת זמן. אך בכל מקרה, השביתה תסתיים בקרוב, והרשות תחזור לעשות טוב".

Box

את העובדה שיש שביתה אנחנו יודעים. ועל השאלה 'למה לשבות', יש תשובה קלה: 'רוצים כסף'. אבל מה באמת קורה ברשות האכיפה והגבייה, על מה ולמה השביתה?

"לפני עשר שנים הוקמה רשות האכיפה והגבייה. לקחו את ההוצאה לפועל ואת המרכז לגביית קנסות שהיו יחידות בהנהלת בתי המשפט והקימו רשות נפרדת. בעצם לקחו עובדים מהנהלת בתי המשפט, הפכו אותם ליחידה נפרדת עצמאית ונתנו להם לנהל את הנושא של הוצאה לפועל וגביית קנסות".

מה לא היה טוב במבנה הפעילות הקודמת?

מוסקוביץ מסביר כי בעבר בכל בית משפט הייתה יחידת הוצאה לפועל פנימית של בית המשפט שהתפקוד שלה היה מקרטע למדי. כך, נוצר צורך לרכז את העבודה באופן שונה לחלוטין. "ואכן, ברוך השם, מאז שהרשות הוקמה לפני למעלה מעשר שנים הייתה התקדמות מאוד גדולה בתחום. כל גורם משמעותי בממשלה – מהחשב הכללי ואגף התקציבים ומשרד המשפטים – ובעצם, כל מי שמכיר את צורת העבודה שלנו ואת התחום שלנו, מודה פה אחד שהתחום התקדם מהותית. 

"שכללנו, הוספנו, שינינו ושיפרנו. אנחנו מקבלים שבחים מכל פינה. גם מהארגונים החברתיים, גם מחייבים גם מזוכים, כולם רואים שאנחנו גובים יותר יעיל ויותר הוגן – כמה שזה נראה לכאורה תרתי דסתרי – כי כשעובדים נכון, עובדים גם יעיל וגם הגון".

ואם עובדים טוב, רוצים גם שכר טוב. אולם במשך כל השנים העובדים קיבלו הסכמי שכר קטנים של מענקים חד פעמי, "לא דברים דרמטיים, כי תמיד אמרו שבעתיד יהיה הסכם שכר גדול. עכשיו הגיע הזמן הזה של הסכם הסחר הגדול, אנחנו כבר למעלה משנתיים בסכסוך עבודה מוכרז מול ההסתדרות, רוצים הסכם עבודה חדש.

"אחרי שפרצה השביתה ואפילו לפני, הסכים האוצר שמגיע לנו הסכם שכר חדש ואפילו הציע הסכם שכר נדיב הרבה יותר ממה שחשבנו שאפשר לקבל וזאת משום שכפי שאמרתי, במשרד האוצר מאוד מעריכים את העבודה שלנו".

תומר מוסקוביץ יו"ר רשות האכיפה והגביה | צילום: דוברות הרשות

עד שתגיע למקומו

תומר מוסקוביץ (56), נולד בירושלים ומתגורר כיום באלון שבות. הוא אב לשישה וסב לשלושה. בתחילת דרכו כבוגר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים, הוא התמחה אצל המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט פרופ' מנחם אלון ז"ל, ולאחר מכן עבד כעשר שנים במגזר הפרטי. באחד מתפקידיו היה מוסקוביץ עורך הדין האישי של הרב עובדיה יוסף. באחד הימים, לאחר התבטאות על יוסי שריד בשיעור ביזדים, הכין מוסקוביץ מכתב ליועמ"ש כדי להסביר עד כמה הרב עובדיה מתנגד לאלימות.

בשנת 2001 הוא התחיל את דרכו הציבורית כאשר מונה ליועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה תחת השר שלמה בניזרי. בהמשך בשנת 2003, עם הקמת משרד התמ"ת, נבחר מוסקוביץ במכרז לתפקיד היועץ המשפטי של משרד התמ"ת (היום משרד הכלכלה).

בתחילת 2006 לאחר התנתקות שימש מוסקוביץ כמשנה למנהל מנהלת סל"ע (לפיצוי מפוני ההתנתקות). בשנת 2009 עם סגירת מנהלת סלע ועד לשנת 2015 פנה מוסקוביץ למגזר העסקי וניהל את חברת הבנייה משהב.

בדצמבר 2015 נבחר לכהן כמנהל רשות האכיפה והגבייה (ההוצאה לפועל) אולם קודם לכן התנדב במשך כמה חודשים ביד שרה כנהג לרכבי מעלונית המסיעים נוסעים בכיסאות הגלגלים שלהם.

בראיונות עמו סיפר כי הוא משכים בחמש וחצי בבוקר, ובשבע וחצי הוא כבר במשרד. עובד תשע-עשר שעות בלבד. "לא חושב שצריך יותר, כדי להצליח, מי שעובד נכון, גם מנהל את הזמן נכון וגם יעיל", הוא שב ואומר, הפעם גם על עצמו. הוא מעיד על עצמו שכמעט בכל ערב הוא מתיישב ללמוד תורה.  

בראיון, אנחנו מנסים להבין עד כמה השפיעה עליו העבודה במנהלת סל"ע והאם הוא מביא איתו תובנות מהטיפול במפונים. מוסקוביץ אמר בעבר בראיון: "אנחנו ארגון החסד הגדול ביותר במדינה". ואם לשפוט לפי העבר שלו והלב הגדול שלו, זה באמת כך.

היית במנהלת סל"ע טיפלת שם באנשים ולא בכספים, אתה רואה היום קשר בין העבודה שלך שם לבין הטיפול בחובות? אתה רואה את החיבור בין העבודות?

"בסופו של דבר צריך לראות את הבנאדם. אני הייתי יושב ראש הוועדה אבל הגעתי למנהלת סל"ע אחרי ההתנתקות . אגב, עד שההתנתקות לא קרתה בפועל לא האמנתי שזה יקרה. זה היה כל כך לא הגיוני. אמרתי לא יכול להיות שזה יקרה, אבל זה קרה באוגוסט 2005 ובינואר 2006 עברתי לשם, כדי לעזור למי שאני אוכל לעזור, בכל מערך הפיצויים למפונים וגם הייתי יו"ר הוועדה המיוחדת, שדנה במקרים החריגים שהיו רבים מאוד מאוד". 

מוסקוביץ מהרהר לרגע בדברים ומוסיף: "בסופו של דבר צריך לראות את הבנאדם שמאחורי החוק, שבמקרה של מנהלת סל"ע זה בן אדם מאחורי הפינוי וכאן זה אדם מאחורי החוב. אבל להבדיל ממנהלת סל"ע, שם הייתי מקבל החלטות ספציפיות בתיקים עצמם, ההתעסקות האישית שלי הייתה מאוד אינדיבידואלית למקרים פרטניים. היום אני מנהל ומי שמקבל את ההחלטות עצמם זה הרשמים שהם כמו שופטים ואני לא יכול להתערב בהחלטות שלהם. אסור לי. אז זה טיפה שונה.

"אולם ברור שהתפקיד הזה נתן לי מבט שונה על האנשים. כל דבר שאנחנו עושים בחיים משפיע עלינו. הנה למשל לפני התפקיד הזה – בגלל שהקדימו אז את הבחירות – הייתי עשרה חודשים מובטל, גם זו הייתה הכנה טובה לתפקיד. מבחינה כלכלית לא היו לי נזקים, אבל בהחלט הרגשתי איך זה אדם שאין לו מקום עבודה מסודר וכמה זה קשה הרגשתי את זה מקרוב.

"אני ממש מודה על זה לקדוש ברוך הוא. זה היה שיעור חשוב שכל אחד צריך לקבל".

דן לכף זכות

האוצר מציע הסכם, זה נשמע טוב מאוד, אם כך למה שובתים?

"מה שקרה הוא, שהאוצר אמר – ולדעתי בצדק – הואיל ואני מביא הסכם כזה נדיב, אני רוצה לדעת שיש לי חמש שנים שקט תעשייתי מלא. העובדים ברובם הגדול הסכימו, אבל ההסתדרות לא מוכנה. אני רוצה לדון אותה לכף זכות שהיא לא מוכנה כי היא רוצה להגן על העובדים, אבל כל מי שיודע ומכיר את יחסי העבודה הטובים שיש לנו פה ברשות, כל השינויים שעשינו, כמעט הכל היה כדי להקל על העובדים. הכנסנו טכנולוגיות חדשות ושיטות חדשות. רוב העובדים לא דואגים, אבל ההסתדרות דואגת והאוצר מתבצר וכרגע אין אפילו משא ומתן, הכל עומד".

רשות האכיפה והגבייה נמצאת בכותרות לאחרונה בגלל רפורמות מרחיקות לכת שאמורות להיכנס לעבודה סדירה ביניהם הטיפול בחוק חדלות פירעון. האם ההסתדרות בחרה את העיתוי או שבאמת כלו כל הקיצין ונוצר הצורך בהסכם עבודה חדש? 

מוסקוביץ מסביר כי במשך עשר השנים נעשו הרבה רפורמות אבל כרגע הוכרזה השביתה בגלל הרפורמות החדשות: 'חוק חדלות פירעון' שנכנס לתוקף והעובדים לא מוכנים להפעיל אותו, לצד רפורמות ב'מרכז לגביית קנסות' בנושאי פנסיה לעצמאים וגביית חובות ברשויות המקומיות. 

"אבל אני אומר לך", מסתייג מוסקוביץ, "שזה לא רק בגלל הדברים האלה, זה אוסף שלם של דברים שהיו כל הזמן והעובדים חיכו להסכם שכר חדש ולמעשה עשו את העבודה בלי תוספת תגמול ראוי, לצד עוד רפורמות נוספות שאנחנו רוצים לעשות בעתיד. חוק חדלות פירעון שנכנס עכשיו, היה תאריך מתאים מבחינת ההסתדרות לפוצץ את העניין ולהוציא את העובדים לשביתה. 

"התמיכה שלנו, כהנהלה, בהסכם השכר, נובעת לא רק בגלל חדלות פירעון. זו לא הסיבה היחידה. יש הרבה מאוד שינויים שעשינו והבטחנו לעובדים שכאשר יהיה הסכם חדש הם יקבלו תגמול על כך. בנוסף, כמו שאמרתי ישנם עוד שינויים רבים שאנחנו רוצים לבצע. אני חושב שההסתדרות לא מוכנה בגלל מה שנקרא 'אובר פרוטקשן'. הם עושים לעובדים הגנת יתר. אני חושב שההסתדרות צריכה להסכים לשקט תעשייתי ארוך".

השאלה באמת למה צריך תוספת שכר על חוק חדלות פירעון זה העבודה שלהם, מה זה משנה איך קוראים לחוק?

"בשירות המדינה מקובל, שכאשר עושים שינוי משמעותי בעבודה של עובד, מנהלים מו"מ על הסכם שכר חדש. כאן, החוק הזה משנה בעצם את כל צורת ההתייחסות לחייבים כבדים ברשות האכיפה. אז נכון שחלק גדול מהעבודה יבוצע על ידי עובדים ייעודיים שנשכרו לצורך העניין, אבל הרבה מאוד אנשים יבואו ללשכות, יצטרכו לקבל הסברים.

"אני אומר לך את האמת אם זה היה רק 'חוק חדלות פירעון' ולא היה לנו דברים בעבר ותוכניות לעתיד, היינו מקבלים מענק חד פעמי כמו שמקובל בדרך כלל. אבל אחרי עשר שנים טובות – ברוך השם, עם הצלחה מאוד גדולה בפעילות שלנו, צריך לעשות הסכם שכר חדש שיהיה תמורה ראויה לאוסף גדול של שינויים".

הקואצ'רים בפעולה

הבנו את נושא השביתה והסכם השכר, בוא נדבר קצת על 'חוק חדלות פירעון'. מה זה אומר? מה הייתה העבודה שלכם עד היום ומה משתנה בה לאחר כניסת החוק לתוקפו?

התשובות נשלפות ממוסקוביץ ברהיטות ובסבלנות אינסופית. "'חוק חדלות פירעון' מחליף למעשה את הליך פשיטת הרגל ואת כל מה שנקרא חייב מוגבל באמצעים. הכוונה היא שחייבים שבאמת אין להם כלים ואפשרות לפרוע את החובות שלהם. בעבר, תוך זמן סביר בהוצאה לפועל, היו מכריזים עליו כחייב מוגבל והיו מכניסים אותם למין כף הקלע – עולם התוהו – שבו הם משלמים כל חודש מאה שקל המון שנים. בזמן הזה החוב לא רק שלא יורד אלא עולה, אף אחד לא מטפל בהם והמצב החמור היה נמשך.

"לפי החוק החדש הם יכנסו להליך שלם של הסדרים, של ישיבות עם הנושים בניסיונות להגיע לפתרון, הדרכה כלכלית, מהלך שלם שילווה אותם כדי שבסוף, תוך תקופה לא ארוכה הם אמורים לקבל פטור מהחובות שלהם ולא לחזור שוב לעולם של הוצאה לפועל. זה שינוי שההופך את הטיפול בהם ממשהו מאוד טכני שאפילו מכונה יכולה לעשות, למשהו הרבה יותר רציני, עם הרבה יותר תשומת לב והמקצועיות מצד העובדים שלנו".

מוסקוביץ מתייחס בנקודה הזאת להבדלים שבין שיטות העבודה ביחידות בתי המשפט לפני עשור. "ככלל, חדלות פירעון זו רק דוגמה אחת לכך שהעובדים שלנו הפכו במשך השנים מעובדים שהטביעו חותמת 'נתקבל', כי זה מה שבתי המשפט ציפו מהם בעצם, להשאיר חותמת ולהעביר הלאה – לעובדים שממש מטפלים בחייבים, יושבים איתם ומסבירים להם הכל".

זה כבר נשמע עבודה פסיכולוגית, סוציאלית.

"ממש כך". מתלהב מוסקוביץ. "הם סוג של קואצ'רים כאלה עד כמה שהם יכולים במסגרת הסמכויות שלהם, אבל באמת זה גם הביא לתוצאות טובות. התיקים נסגרים והגביה הרבה יותר טובה". 

השאלה, אם אתה נותן לחייבים להחליק החוצה מהחובות שלהם, האם המצב לא אמור להביא את האנשים להיות חייבים יותר, בטווח הארוך?

"האמת שבהתחלה חששו מזה. הייתה גם טענה כי בשנה הראשונה אולי יהיה איזשהו גידול, אבל אנשים מבינים שזה כמו שאומר טוביה החולב: זה אולי לא בושה גדולה, אבל זה בטח לא כבוד גדול להיות חדל פירעון. יש מספיק הגבלות עליך, מגבילים את הדרכון, מגבילים את הפעילות הכלכלית, שולחים לך נאמן שמלווה אותך ובודק את כל ההכנסות. בטווח הארוך, אני לא חושב שזה יעודד אנשים להיות חייבים. מדינת ישראל היא לא גן עדן לחייבים בניגוד למה שחושבים. זה רחוק מזה".

בשנים האחרונות יש דרך לקבל הפטר על החובות בתהליך מסוים. אנחנו מנסים להבין ממוסקוביץ  למה צריך חוק חדש. מה לא היה טוב בתהליך שהחייבים עברו עד כה ודי בהצלחה?

"בשנים האחרונות הייתה הוראת שעה שבאמת מאוד הצליחה, וכבר אז חשבו שיהיו מיליונים של בקשות הפטר. בסופו של דבר היו חמשת אלפים-ששת אלפים בקשות, חצי מהן נדחו, חלק מהן התקבלו ובאמת אנשים יצאו לדרך חדשה, הייתה הצלחה. אבל זו הייתה הוראת שעה וחוק שעומד להסתיים בינואר הקרוב, ולמעשה בזכות הניסיון הטוב שצברנו מההפטרים הללו, נקבע החוק החדש שמחליף את הוראת השעה – רק עם יותר הדרכה ויותר פעילות שלא היו במסגרת ההפטרים".

לא גן עדן לחייבים

הנושא של החייבים שחוזרים לחובות עולה שוב בשיחה. מוסקוביץ טוען כי מדובר על חייבים שהכריזו על פשיטת רגל וכי נגד אנשים כאלה, הם מקדמים את השיקום הכלכלי שזה הדרכה כלכלית וכל הדברים מסביב כשהכוונה היא באמת לצמצם עד כמה שאפשר את המספרים של חייבים חוזרים.

 

Inner article

 

במהלך 2019 פרסמה רשות האכיפה והגבייה דוח מסודר ומפורט על הפעילות של הרשות בשנים האחרונות ובפרט בשנת 2018. מהדו"ח מתברר שהגבייה יעילה מאוד. בשנת 2018 סגרה הרשות חובות של למעלה מ-32 מיליארד שקל. מיליארד וחצי מזה הם מזומנים בקופות הרשות, הרוב (כ-30 מיליארד) הם הסכמים של הקטנת קרן החוב, תשלומים ישירות מהחייב לזוכה וכו'. עוד כ-770 מיליון שקל הם גביית קנסות.

רק לשם השוואה, בשנת 2009 – השנה הראשונה שבה התקיימה הרשות כגוף עצמאי, צומצמו החובות רק בכ-14 מיליארד שקלים. מוסקוביץ לא מודד רק את הכסף שנכנס ישירות לכיס הזוכים אלא את צמצום החוב בכללותו. לסגירה וצמצום החוב יש שני פנים, או שמשלמים אותו או שמקטינים אותו, כלומר מוותרים על חלק ממנו וזה עיקר העבודה של הרשות כיום.

אז בכמה תיקים אתם מטפלים בכל שנה וכמה מצליחים לסגור או להקטין?

"בכל שנה אנחנו פותחים כשלוש מאות אלף תיקים חדשים, אבל אנחנו מצמצמים בכל שנה ביותר משליש את סך החובות לפי ערכי הפתיחה שלהם. בסך הכל יש היום בהוצאה לפועל פחות תיקים ופחות חוב ממה שהיה לפני עשר", אומר מוסקוביץ. 

בהמשך הוא יסביר לנו מה נעשה בנושא הריביות שהיו מנפחות בעבר את תיקי ההוצאה לפועל. בינתיים בדקנו בדוח את הנתון המדויק: בשנת 2018 נפתחו 289,172 תיקים ולעומת זאת נסגרו 430,108 תיקים. הדבר מעיד על עבודה אינטנסיבית ויעילה בהחלט.

מה תכולת התיקים שנפתחים? יש ממוצע, או רוב מסוים לסכומים של התיקים הללו?

מוסקוביץ מחייך ואת החיוך שומעים מבעד לטלפון. יש לו הגדרה מוכנה לשאלה הזו. "הרוב הגדול של החייבים אנחנו קוראים להם 'חייבי מקרר'. עומדת חשבונית על המקרר של כביש 6 ובן אדם לא שילם. כל מיני סכומים קטנים שאדם לא שילם בזמן: אחד קנה טלפון ולא עמד בתשלומים. אחד לא שילם ארנונה והעירייה החליטה לעבור דרכנו למרות שהיא יכולה ללכת לבד. דברים כאלה זה הרוב הגדול של התיקים שפונים אלינו.

"קרוב לחצי מהתיקים שנפתחים מדובר בחוב של פחות מחמשת אלפים שקל. נתון נוסף מדבר שיותר מחצי מהחייבים שיש להם תיקים, סך כל החובות שלהם הוא פחות משלושים אלף שקל בסך הכל. יש את הסיפורים של פשיטות רגל כאשר בן אדם מסתבך, נכשל עסקית והוא חייב מאה אלף שקל, אבל אלה מקרים נדירים". 

שר המשפטים אמיר אוחנה עם תומר מוסקוביץ בביקור ברשות האכיפה והגבייה |צילום: דוברות הרשות

אנחנו מעיינים בקרבי הדוח והמספרים מדהימים. כעשרים אחוז מהתיקים, הם חובות עד 5,000 שקל ובסה"כ למעלה מ-61% אלו תיקים של עד 50,000 שקל.

אם התיקים נסגרים מהר כל כך כמו שאתה אומר, באיזה שלב החוב תופח עם ריביות גבוהות?

"התיקים של הוצאה לפועל מתחלקים לשתי קבוצות. יש תיקים בהם שער הריבית הוסכמה מראש בין הצדדים כלומר בן אדם הולך לבנק ולוקח הלוואה, הוא חותם שם מה תהיה הריבית הפיגורים שהוא  ישלם. אנחנו גובים את הריבית הזו כפי ההסכם בין הצדדים. הרוב המכריע של התיקים שלנו, יותר מתשעים אחוז, הצדדים לא הסכימו מראש על הריבית ואז הכלל הוא חוק פסיקת ריבית והצמדה והיום הריבית היא שבעה וחצי אחוז".

פיצוי לזוכה

נושא הריבית בהוצאה לפועל היא סוגיה קשה וכאובה בפני עצמה ומוסקוביץ מבקש להבהיר ולחדד את הנקודה. "הרבה שנים אנחנו אומרים שהריבית הזאת גבוהה מדי, במיוחד לאור סביבת הריבית הכל כך נמוכה שיש היום במשק. בפועל עשינו שני דברים. אחד העברנו חוק בנושא עם עזרה של איילת שקד. על פי החוק שאמור להיכנס לתוקף ברגע שהשביתה תסתיים, אם חייב עומד בהסדר תשלומים שהרשם – השופט אצלנו במערכת קבע, אז כל עוד הוא משלם את הסכומים שנקבעו לו, הריבית יורדת בעשרים וחמישה אחוז בריבית. כלומר שאם יש לו ריבית פיגורים של שנים עשר אחוזים שנתית, היא תרד לתשעה אחוזים.

"בנוסף, פנינו לאוצר על הריבית הזו של השבעה וחצי אחוז. לא אנחנו קובעים אותה, אלא שר האוצר. בהתאם ליוזמה שלנו, הוקמה ועדת מומחים שיושבת על המדוכה הזאת. אנחנו חברים בוועדה הזאת והמטרה היא להוריד את הריבית.

"הנקודה היא שיש את הריבית המשפטית ואת ריבית הפיגורים שצריכה להיות גדולה יותר מהריבית המשפטית. היחס בין שתי הריביות נקבע על חמישים אחוז יותר מהריבית המשפטית כלומר ריבית המשפטית שקבע בית המשפט הייתה שתים עשרה אחוז לשנה אז להוסיף חמישים אחוז זה יוצא שמונה עשרה אחוז ריבית פיגורים. כיום הריבית המשפטית עומדת על אחוז אחד וריבית פיגורים של שבע וחצי אחוז זה לא חמישים אחוז יותר אלא פי שבע. זה לא נכון ולא הוגן ועל זה יושבת הוועדה".

התיק נפתח, הריבית מתחילה להיצבר והכסף נגבה בסופו של דבר מהחייב. אני רק מנסה להבין מי מקבל את ריבית הפיגורים הגבוהה הזאת שנצברת במהלך פתיחת התיק. מוסקוביץ אומר כי "החוק קובע שברגע שעבר זמן התשלום והתיק עובר להוצאה לפועל. הזוכה (מי שחייבים לו. ד"ש) זכאי לריבית הפיגורים שאנחנו גובים עבורו". לדבריו, "המילה ריבית קצת מטעה כאן, כי ברוב המקרים זו לא הלוואה של ממש אלא תשלום שאתה צריך לשלם. זה סוג של קנס בגלל היעדר תשלום, סוג של פיצוי לזוכה". 

דין פרוטה

במהלך השיחה מוסקוביץ חוזר שוב ושוב על העבודה הקשה שהעובדים ברשות עושים ועל כך שמגיע להם את השכר והתמורה הראויה לעבודתם. אבל אני תוהה האם יש הבדל בין סגירת תיק של עשרת אלפים שקל למאה ומאתיים אלף שקלים. זו הרי לא אותה עבודה ורוב התיקים נראים כקלים לטיפול. 

מוסקוביץ עונה על כך: "ברוב התיקים מדובר בתהליך קצר. שולחים התראה לחייב, אם החוב לא משולם אז כעבור תקופה נרשמים לחייב עיקולים על חשבון הבנק ועל המשכורת ואם הוא לא משלם, הבנק שולח לנו את התשלום וכעבור שני עיבודי לילה זה עובר ללקוח והתיק נסגר. חלק גדול מהתיקים נסגרים בשנה בו הם נפתחים. בתיקים הגדולים רוב החייבים שיש להם חובות גדולים הם לא חדלי פירעון ואם הם לא משלמים נוקטים נגדם בהליכים".

אנחנו מדברים ומדברים ואני מנסה לחפש בדברי מוסקוביץ את הסיפורים הזוועתיים על הוצאת מוצרי החשמל מהבית, לרגע נראה לי שמוסקוביץ שכח מהם או שאולי היה מדובר על אגדה. אם הכל כל כך יפה ומאיר פנים, מתי מתרחשים הסיפורים על הוצאת מטלטלין ותפיסת רכב? בתשובה, מוסקוביץ נאנח. הוא גם מכיר את הסיפורים, אבל בינם לבין המציאות המצב רחוק מאוד. "שתי הפעולות הללו שהזכרת, שהן הפעולות הכי אינטנסיביות שאנחנו עושים, הן פחות מרבע אחוז מההכנסות שלנו".

שלא נגיע אליהם.

 

תגובות, ותגובות לתגובות:

לאחר פרסום הכתבה ביקש אלי אלבס, יו"ר ועד העובדים הארצי ברשות האכיפה והגבייה לפרסם את התגובה הבאה:

תומר מוסקוביץ לא מתנהל מול העובדים שלו כמנהל הארגון אלא כעורך דין שאמור לקבל שרות מהם.
הוא שוכח שהוא מנהל ארגון.
הוא שוכח שהעובדים שלו הם מעמד הביניים.
הוא שוכח שבגללו גם לעובדים שלו עכשיו לא יהיה להם איך לשלם את חשבונות החשמל, משכנתה, שכר דירה, חובות מכולת.
הוא שוכח שיש לו עובדים שגם הם הגיעו לפת לחם עם מקרר ריק. זה לא כואב לו, על זה הוא לא מדבר.
מאכזב מאוד, ואכזבת את כל העובדים.
״יצא המרצע מן השק״.

ואילו תומר מוסקוביץ מסר בתגובה לתגובת יו"ר הועד:

ניכר במי שמסר את התגובה שלא קרא את הכתבה. הרי לאורך כל הדרך אני חוזר ומביע את הערכתי הגבוהה לעובדי הרשות ומדגיש כי הם זכאים להסכם שכר חדש וראוי. הטענה שלי היא רק כנגד ההסתדרות שמונעת מהם לחתום על ההסכם.

Inner

6 תגובות ל: ""השביתה תסתיים בקרוב, הרשות תחזור לעשות טוב""

  1. כל עוד השכר נמוך ואנשים חיים על מינוסים בבנק והלואות.תמיד להוצאה לפועל.תהיה עבודה סו המדיניות הקפיטלסטית החזירית העשירים מתעשרים והיום יש עוב דים עניים גם עובדי ההוצאה לפועל ברובם עובדים עניים

  2. חברי עוה”ד מוסקוביץ זכה בכתבת תדמית לכאורה, בדיוק בזמן המתאים… ההנהלה צודקת, החייב מסכן, הזוכה עוד יותר מסכן ועבדיו, סליחה, עובדיו…? הם לא בפריים… חברי. לפני שאתה דואג לעצמך ולתפקידך הבא, זכור! מי שירים אותך, או יוריד אותך אילו עובדיך, לא עבדיך. נראה מדבריהם שאכן מצבם קשה, שכרם נושק לשכר מינימום, ויש רבים מאוד בדרגות ביניים גבוהות, שמקבלים בשכרם תוספת חוק… על כך ששכרם נמוך. אולי אדוני, תבקש מהם להיות נחמדים, ושיהיו כמוך כנותן דוגמה… אולי שיתנדבו לעבוד בארגון האכיפה והגביה. את שכרם, תסדר להם דרך הביטוח הלאומי, הוא יהיה גבוה יותר כנראה…
    אדוני, יפה שעה אחת קודם. שעבדיך/עובדיך יהיו פעילים בארגון האכיפה והגביה, לפני שיהפכו לאכיפה וגוויה…

  3. תומר הוא מנהל מדהים, מקצוען, צנוע ובעיקר אדם. כל כולו למען האזרח והעובדים. זו זכות גדולה לעבוד ברשות כשהעומד בראשה הוא תומר.

  4. איש טוב. מנכל טוב. בתקופתו הארגון עושה מהפכת דיגטיציה הנגשה מטורפת לזוכים ולחייבים מה שהקל מבחינה משמעותית על העובדים (גם בזכות סמנכל המחשוב דן בן סימון) בכל הזדמנות טען כי צריך לשפר את שכר העובדים. כרגע זה בין האוצר לארגון שנקרא הסתדרות. לו אין יד בדבר (אם היה בטוח שכבר היה הסכם).

  5. אולי הכל נכון אבל זה על גבם של אימאות חד הוריות ציבור שמשכורות מעוקלות רכבים וכל עוד משכורת מעוקלת איך מצפים שיוכלו לשלם את החובות???
    שוב על גבם של אזרחים ואזרחיות

  6. שילמתי את כל החוב שלי ב 20.8.19..
    ארבע עו"ד נזכרו עכשו להגיש בקשות יש לי קבלות של התשלומים ועכשו הוצלפ בשביתה .
    מעל שבע שנים לא היה לי חיים לא יצאתי מהארץ הייתי שהכול יסתיים מהר כמו שאר התיקים וחברה מחול הזמינה נופש ב 8.11 בטאבה ואני תקוע.
    אין עם מי לדבר יש פתרון

כתיבת תגובה