מחקר שערך בנק ישראל מראה כי בעקבות החוק המחייב גביית תשלום עבור שקיות במרכולים הגדולים השימוש באותן שקיות ירד באופן ניכר מאוד
בן שלום 25.03.2018
שקיות סופרמרקט shutterstock בראשית ינואר 2017 נכנס לתוקפו חוק – שמטרתו סביבתית – המחייב את רשתות המרכולים הגדולות לגבות היטל בגובה עשר אגורות עבור כל שקית נשיאה חד-פעמית ("שקית גופייה") שהצרכנים מקבלים בקופות. הסיבה לחקיקת אותו חוק הוא כי שקיות הנשיאה החד-פעמיות עשויות מפלסטיק, חומר שאינו מתפרק במשך מאות שנים. עד 2017 חולקו בישראל מעל לשני מיליארד שקיות בשנה (כ-275 לנפש). מספרים אלה גבוהים יחסית למקובל בעולם, דבר שהצביע על כך שניתן להביא להקטנתם.
דרך הפעולה שנבחרה הייתה מתונה יחסית: החוק אינו אוסר על חלוקת השקיות, אולם הוא מחייב לגבות תמורתן היטל נמוך במרכולים השייכים ל-21 הרשתות הקמעונאיות הגדולות. נתח השוק של רשתות אלה נאמד בכ-57% מסך המכירות במרכולים וחנויות מכולת בישראל, ולפי ההערכה הן חילקו כ 57% משקיות הנשיאה. גביית התשלום לוותה בשני צעדים: מסע פרסום שהציג את הפגיעה הסביבתית שגורמות השקיות, וסבסוד חלוקה בחינם של שקיות נשיאה רב-פעמיות.
מנתוני המשרד להגנת הסביבה עולה כי בעקבות כך פחתה צריכת השקיות בחנויות אלה בכ 80% ייעודי את השפעתו על התנהגות הצרכנים, ומצביעה על לקחים ראשוניים שניתן להפיק מכך. לפי הבחנת החוקרים בבנק ישראל הירידה החדה בצריכת השקיות ברשתות המרכולים בעקבות הנהגת התשלום מעוררת שתי שאלות, שחשיבותן רבה גם לעיצוב מדיניות בעתיד: ראשית, מדוע תשלום כה נמוך גרם לשינוי התנהגותי עמוק כל כך? שנית, האם הירידה בצריכת השקיות החייבות בתשלום אינה משקפת אומדן יתר להצלחת המהלך משום שהצרכנים הגדילו את השימוש בשקיות אחרות?
התשובה לכך לפי אותם חוקרים שערכו סקר נרחב בין קונים ברשתות ברחבי הארץ כי מלבד עצם התשלום על שקיות סיבתו של החוק שהיא השמירה על הסביבה גרמה להזדהותם של הלקוחות עם החוק ושימוש מופחת בשקיות. כלומר עצם גביית התשלום הביאה את הלקוחות להבנה ולתודעה כלפי איכות הסביבה.
אמנם המחקר גם מוכיח כי הצריכה במקומות בהם השקיות לא עלו כסם או דקיות המחולקות חינם במרכולים כמו אלו שבמחלקת הירקות, נצרכו בכמות גדולה הרבה יותר ע"י הצרכנים. לכן ממליץ בנק ישראל להשוות את תחולת החוק גם למרכולים שאינם שייכים לרשתות השיווק ולהעיק את המודל גם ליוזמות אחרות.
