השלכות הגרעון: הממשלה תצביע על קיצוץ רוחבי והעלאת מיסים

משרד האוצר מציע קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה, על מנת להתמודד עם הגרעון שמגיע כבר לארבעה אחוזים • ההצעה תוגש לאישור הממשלה ביום ראשון • בנוסף, הוצעו מגוון צעדים שיגדילו את הכנסות המדינה ממיסים • סגן השר ליצמן מתנגד לתכנית, אך היא צפויה לעבור גם ללא קולו • גרעון גרוע

ראה"מ נתניהו ושר האוצר כחלון | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בשביל שני עשיריות האחוז: במשרד האוצר הודיעו לחברי הממשלה כי ביום ראשון יציגו בפניהם את התכנית המלאה הכוללת קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה והעלאת מיסים במגוון תחומים, בסך כולל של למעלה מ-3 מיליארד ש”ח, וזאת כדי שהגירעון לא יעבור את רף ה-4%. הקיצוץ המתוכנן במשרדי הממשלה הוא על סך של 1.15 מיליארד ש”ח, כשבמקביל מתוכננת העלאה של המיסים על חומרי בעירה לתעשיה, העלאת המס על רכבים היברידיים וצעדים נוספים.

התכנית הוגשה כבר היום (חמישי) לחברי הממשלה, שאמורים לדון בה ביום ראשון הקרוב. לאחר הקיצוץ המתוכנן וההעלאה במיסים, סך הגירעון אמור לעמוד על 3.8%. ההצעה של האוצר צפויה לעבור, עקב תמיכת הליכוד בצעדים.

250/200 סייד בר + קובייה

התכנית המלאה מדברת על קיצוץ הן בתקציב 2019 והן בתקציב 2020. חלק נכבד מהכסף שיקוצץ מיועד עבור תכנית סיבסוד הצהרונים, שאמש הגיעו ראש הממשלה והשר כחלון להסכמות לגביו. באותו עניין אמר אמש יו”ר וועדת הכספים חה”כ משה גפני, כי גם חברי וועדת הכספים תרמו את חלקם לפתרון משבר סיבסוד הצהרונים. “אני שמח שראש הממשלה ושר האוצר נותנים את הסיבסוד כפי שדרשנו ואני מברך אותם על כך. ועדת הכספים תצטרך לעקוב היטב אחר המקור התקציבי של התכנית כדי שלא ניכנס לבעיה נוספת”, אמר גפני.

‘המקור התקציבי’ עליו מדבר גפני, הוא הקיצוץ הנרחב האמור, אותו מתכנן האוצר במשרדי הממשלה. אלא שגם לאחר הקיצוץ הרוחבי, במשרד האוצר אומרים כי הם לא מוצאים מקור תקציבי למימון הצהרונים מעבר לשנת 2020. כך שעל פניו מדובר על מימון לשנתיים בלבד, שלאחריהן תצטרך הממשלה להסתדר ולמצוא מקור נוסף ממנו אפשר לקצץ. אגב, סגן שר הבריאות ח”כ הרב יעקב ליצמן הודיע כבר כי יתנגד לקיצוץ המתוכנן במשרד הבריאות ואמור להצביע נגדו ביום ראשון. אך ככל הנראה התכנית אמורה לעבור גם ללא קולו של סגן השר ליצמן.

אך כאמור, מלבד הקיצוץ הנרחב, באוצר הציעו גם שורה של צעדים שיגדילו את הכנסות המדינה ממיסים. הבולט בהם הוא ביטול ההטבה במס על רכבים היברידיים. באוצר אומרים כי במצב הקיים הטבות המס הניתנות לרכב היברידי וחשמלי יסתיימו בתחילת שנת 2020, כך שהשיעור של מס הקניה על הרכבים הללו אמור לעלות ולהיות בגובה 83%, כמו המס על שאר כלי הרכב בישראל. למרות זאת, באוצר מסבירים כי היה צורך דחוף בקביעת מתווה מיסוי עתידי לכלי הרכב ההיברידיים, על מנת להעניק וודאות לשוק.

באוצר מסבירים את שינוי העמדה ביחס למיסוי על רכב היברידי, בכך שהרכב הפך לפופולרי מאוד בזמן האחרון. שכן שיעורי המס הנמוכים נקבעו על מנת לעודד את הציבור לעבור לסוגי רכב ‘ירוקים’ יותר, ולאחר שהדבר כבר קרה – טוענים במשרד האוצר – כעת ניתן לעבור לשיטת מיסוי רגילה על הרכבים ההיברידיים, שתתבסס על המאפיינים הסביבתיים של הרכב ולא על הטכנולוגיה שבה הוא משתמש.

Inner article

 

בשורה התחתונה, באוצר אומרים כי העלאת המס של הרכבים ההיברידיים צפוי להכניס למדינה 300 מיליון ש”ח בשנת 2019, 500 מיליון ש”ח בשנת 2020, וכמיליארד ש”ח בשנת 2021.

גם התעשיה הישראלית עומדת לספוג מיסים נוספים, בסך כולל של 450 מיליון ש”ח בשנה. הסכום הנ”ל יגיע ממיסוי על חומרי בעירה, שבשנים האחרונות חלה עליה חדה בייבוא שלהם ובשימוש בהם, כך לפי משרד האוצר. לפי האוצר, התופעה גורמת לפגיעה חמורה בהכנסות המדינה ולפגיעה בבטחון הציבור.

משכך, הציעו באוצר למסות את תחליפי הדלק, ולקבוע כי הפטור ממס על תחליפי דלק יוענק רק לשימוש שהוא אינו לצורך הפקת אנרגיה, שטיפה או ניקוי. השינוי בחוק אמור להתחיל בתחילת שנת 2020, והדבר אמור להכניס למדינה 450 מיליון ש”ח נוספים בשנה.

צעדים נוספים, קשורים לצימצום התקציב המנופח ללא קשר של המוסד לביטוח לאומי בשלושה מיליארד ש”ח. כאשר כבר בשנה הקרובה אמורים להתקצץ מיליארד ש”ח, זאת בכפוף לשימוע שייערך לחברות הביטוח השונות. גם מפעל הפיס יידרש להביא למדינה 150 מיליון ש”ח, וזאת בגין חריגה בהוצאות שכעת הגיע הזמן להחזירה.

היעד הכולל של הגירעון ל-2020 הוא 3.8%, כך גם לשנה הבאה. מדובר בעליה מיעד הגירעון הקודם שעמד על 2.9%, יעד שלפי דבריו של שר האוצר כחלון “עמדו בו”, אך המציאות מוכיחה שנאומי בחירות לחוד ומציאות לחוד, כאשר הגירעון עולה ומטפס וכעת כאמור נדרש הן קיצוץ בתקציבי המשרדים והן מיסים שיושתו על האזרחים.

בשולי הדברים נוסיף, כי לא מן הנמנע שנתוני הגרעון הלא מחמיאים – הם אלו שהיו בין השיקולים שגרמו לשר האוצר משה כחלון למזג את מפלגתו במפלגת ‘הליכוד’, משום שהוא הבין לנכון כי לאחר פרסום נתונים אלו סיכוייו להיבחר גרועים אף מהגרעון עצמו. מי שעתיד ליתן את הדין, הוא ראה”מ המציג את עצמו בכל הזדמנות כ’מבין בכלכלה’ – שכעת יאלץ להתמודד לא רק עם השימוע אצל היועמ”ש, אלא אף בשימוע שיערוך לו הציבור מול ה’הישגים הכלכליים’ המפוקפקים למדי. מעניין יהיה לראות אם ינסה להשליך את האשמה מכתפיו לכתפי מפלגת ‘כולנו’ שכעת איננה אלא חלק אינטגרלי ממפלגתו הוא.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה