השמים מתהדקים: מה יעשו ישראלים שעובדים בחו”ל?

ועדת החוקה אישרה הוספתן של 10 מדינות אדומות שהיציאה אליהן נאסרה | הוועדה אישרה את הוספת איטליה, ארה”ב, בלגיה, גרמניה, הונגריה, מרוקו, פורטוגל, קנדה, שוויץ ותורכיה לרשימת המדינות האדומות שהיציאה אליהן נאסרה | הוספת מדינות אלו תיכנס לתוקף ב-22.12.21 ותעמוד בתוקף עד ל-29.12, יחד עם שאר המדינות האדומות

עמדות בדיקת קורונה בנתב''ג | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

ועדת החוקה אישרה היום (ג’) את הוספת הוספת איטליה, ארה”ב, בלגיה, גרמניה, הונגריה, מרוקו, פורטוגל, קנדה, שוויץ ותורכיה לרשימת המדינות האדומות שהיציאה אליהן נאסרה.

 אילנה גנס ראש מטה שירותי בריאות הציבור אמרה כי “הבוקר עומדים על 221 מרוצפים ודאיים לאומיקרון מרביתם שבים מחו”ל, עם מספר בודד של הדבקות שלא יודעים לשייכן. רואים מגמה של התפשטות תחלואה באירופה ארה”ב קנדה ומדינות נוספות, דבר המוכיח את הדינמיות של הווריאנט שמכפיל עצמו בקצב שלא ראינו כמותו. היום לונדון מדווחת על מקדם הדבקה של 7.2.

250/200 סייד בר + קובייה

“ארה”ב נכנסת לרשימה לפי קריטריון של תחלואה נכנסת נכון ללפני יומיים עם 29.3% מהמאומתים בחשד גבוה ומעלה לאומיקרון. טורקיה 25.9%[, איטליה 22.6%, מרוקו 62.5%, הונגריה 12.1%,

“גרמניה 17.4%, שוויץ 21%. כל המדינות שנכנסו עד עכשיו מצדיקות את המשך הישארותן ברשימת המדינות האדומות. קנדה ובלגיה ייכנסו לפי קריטריון של התחלואה המדווחת. יתר המדינות החדשות נכנסות לפי קריטריון של תחלואה נכנסת מאותן מדינות.

“אנחנו מבינים שהזמן קצר ותוך ימים ספורים נראה יותר ויותר מרוצפים בקהילה וזה ישפיע על הערכת המצב היומית שאנחנו עורכים בארץ ובעולם. מאחר וההערכה היא שמרבית התחלואה מקורה בחו”ל יש הצדקה להגביל יציאה למדינות שאנחנו מבינים שהתפוצה בהן משמעותית. על כל טיסה שנכנסת מיעדים אלו ויעדים אחרים יש עלייה בתחלואה. זה מגביר את הקושי שלנו להאט את ההתפשטות”.

מ”מ היו”ר ח”כ גינזבורג הגיב לדברים ובירר, “סגירת השמים מחייבת היערכות מיוחדת של ועדת החריגים. נבקש לדעת איך אתם נערכים בתקופה הזו לתת מענה לאזרחי ישראל המתגוררים בחו”ל ונמצאים בחופשת מולדת וכן לאותם ישראלים שמקור פרנסתם בחו”ל. מי קבע את ה-90 יום? מה המקור החוקי לכך? זו שאלה לשרת הפנים או למנכ”ל רשות האוכלוסין וההגירה.

ועדת החריגים פעילה

אמנון שמואלי, ראש אשכול נתב”ג ברשות האוכלוסין וההגירה הסביר, כי “ישראלים חוזרים בכל תנאי מכל יעד בעולם. זרים שהונפק להם אישור לאחר ה-28.11 אישרנו להם להגיע. כל בעלי האשרות א1 עד א5-תושבי קבע תושבים ארעיים וסטודנטים גם להם אישרנו. יהיה נכון שתקבלו החלטה שכל הטיסות שהמריאו לפני חצות, להתייחס אליהן לכאורה כאילו נכנסו לפני התקנה כי אלו מרבית הטרוניות, כי מכניסים אותם לבידוד למרות שעזבו את המדינה המדוברת לפני. כל אדם שמרכז חייב בחו”ל, צריך רק למלא בהצהרה שהוא יוצא לתקופה העולה על 90 יום ואם המדינה תשנה את הקריטריון הוא יוכל לחזור לפני. ביממה האחרונה קיבלנו 4,500 בקשות. אנחנו מוצפים, זה בלתי סביר. מטפלים כרגע שני צוותים של 10 אנשים (5 בכל צוות) בו- זמנית, 24 שעות. הבקשה האחרונה שטרם נענתה נכנסה אתמול ב-16:00. כל מי שפנה עד אתמול ב-16:00 נענה. אלו בקשות של יציאה. לנכנסים יש מענה תוך 5 ימים. מי שמבקש לצאת הם אזרחים ישראלים ולכן מקבלים עדיפות לעומת הנכנסים שהם זרים”.

בהתייחסו לסוגית 90 הימים אמר: “זה או 90 יום או עד שהגזירה תעבור. ההגדרה היא יוצא למקום מגוריי הקבוע- ישראלים שמרכז חייהם שם. זה לא מיועד למי שעובדים שם. המדינות האדומות חוזרות לשבוע בידוד. קבענו את ה-90 יום כדי למנוע טיילת”.

870/135 ליינר ארטקל

ח”כ אורי מקלב: “אשתי מחנכת שנים רבות בצרפת כך שאני מכיר את הנושא. זה גורם לבעיות רבות לרופאים ונוספים שיש להם עסקים בחו”ל. אני זוכר שלפני שנה בפסח דובר על חזרה לאחריו, לא זכור לי שדובר על 90 יום. האם מפורסם באתר באילו נסיבות ניתן לצאת?”

אמנון שמואלי: “בהגדרה כל מי ש-181 יום בשנה נמצא בחו”ל זה מקום מגוריו הקבוע. לא הכנסנו זאת לקריטריון אלא סטודנט היוצא ללימודים צריך להצהיר שיוצא למקום מגורים קבוע. אני מודע לכך שאנשים מתגוררים בחו”ל וחוזרים בראשון או שישי והשאלה אם רוצים לכלול אותם”.

מ”מ היו”ר ח”כ איתן גינזבורג: “סגירת השמים בפועל היא מהלך עם השלכות על זכויות יסוד וברור שככל שתתפשט התחלואה האפקטיביות של צעד זה יורדת ויהיה צורך לשקול מתי לצמצם את הרשימה. כרגע זו לא העת ויש לאשר אותה כדי לקנות זמן. אני פונה לאוצר- אם סוגרים בפועל את השמים יש לקדם את הסיוע לחברות תעופה ולעוסקים בתיירות חוץ”

מ”מ היו”ר ח”כ גינזבורג סיכם את הדיון: “לפי התיקון חובת הבידוד תחל על כל מי שנוחת ממדינה אדומה אחרי חצות. משרד הבריאות הסכים שתותר הכניסה לישראל למי שיצא לפני חצות, משום שנושא הכניסה מוסדר ברשות האוכלוסין. ככל שיש התפשטות של התחלואה בארץ, האפקטיביות של הבחנה בין איסור היציאה לחובת הבידוד הולכת ויורדת. יש לעמוד על כך שהפיצוי יינתן גם למי שאינם מוגדרים כתשתית תיירות. סוכם על דיון משותף עם ועדת הכלכלה על מתווה התיירות ואופן היישום שלו”.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה