התאוששות במרץ: 205 אלף ישראלים חזרו למעגל העבודה

על פי סקר הלמ”ס, אחוז האבטלה בישראל ירד ועמד בסוף חודש מרץ על 9.5% • מחלוקת בתוך הליכוד האם יופעל מנגנון ההפחתה של דמי האבטלה לאחר שאחוז האבטלה ירד אל מתחת ל-10% • משמעות המחלוקת: אלפי משפחות שראשיהן אינם מוצאים עבודה עקב משבר הקורונה עלולים לרדת אל מתחת לקו העוני לאחר קיצוץ השכר • וגם: כמה ישראלים היו בחופשה בחודש מרץ האחרון • דוד שלומוביץ בניתוח מעמיק של סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

עבודה | תמונה: pexels.com

נתונים מסקר כוח אדם לחודש מרץ 2021 מצביעים על שיפור מגמה בכל הקשור לשוק העבודה בישראל. על פי סקר הלמ”ס אחוז האבטלה בישראל ירד אל מתחת ל-10% ועמד בסוף חודש מרץ על 9.5%, כאשר בוחנים את הנתונים לפי מחצית חודש המצב טוב עוד יותר, במחצית השנייה של חודש מרץ עמד אחוז האבטלה על 8.9%. המשמעות הכואבת היא: קיצוץ אפשרי של 10% בדמי האבטלה.

על פי החוק שנכנס לתוקפו במהלך משבר הקורונה, ישנו מנגנון אוטומטי הקובע הפחתה של דמי האבטלה ב-10% לכל המובטלים שזכאים לדמי אבטלה במסגרת תוכניות הסיוע בקורונה כאשר שיעור האבטלה ה’מורחב’ יורד אל מתחת ל-10% במשך חודש מלא. ההפחתה תיעשה בחודש העוקב אחרי מועד פרסום הנתונים.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

על פי הביטוח הלאומי, מתאריך ה-15.3, דמי אבטלה הממוצעים ליום, עומדים על כ-176 שקל. בחישוב חודשי של 22 ימי עבודה מדובר על תשלום חודשי של 3,872 שקל. אם יופעל המנגנון האוטומטי, יירד סכום זה בחודש הבא ב-387 שקל. קיצוץ זה יביא אמנם לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים לקופת המדינה, אולם עלול לגרור משפחות רבות שראשיהן אינם מוצאים עבודה אל מעגל העוני.

הטיעון היבש הוא שדמי האבטלה הגבוהים גורמים למובטלים לשבת בבית ולא לחפש עבודה, אולם אם נרד לרחוב ונתשאל את האזרחים יתברר לנו מציאות אחרת, מרבית המובטלים רוצים לחזור לעבודה בכל מאודם, הישיבה בבית מקשה על החיים ואיננה מטיבה עם האזרחים. במקום לקצץ בדמי אבטלה יש לדאוג למקומות עבודה ביחוד בפריפריה, הן החברתית והן הגיאוגרפית.

הרשת, השר והמשק

לעת עתה נראה, כי שר האוצר ישראל כ”ץ תומך בטיעון השני ואמר עם פרסום הנתונים כי “כעת אנו פועלים במרץ להוציא לפועל סיוע מיוחד למעסיקים לקלוט אנשים שהיו מחוץ לשוק התעסוקה זמן רב, ובמקביל ממשיכים במתן תמריצים שיסייעו למובטלים ותיקים ומאיצים את התקציב ואת ביצוע ההכשרות המקצועיות למקצועות מועדפים בעלי שכר ופיריון גבוה”.

מדברי כ”ץ עולה כי הוא איננו מעוניין לפגוע למובטלים בכיס. “בימים אלה אני ממשיך לקיים עם בכירי האוצר דיונים רבים לשם התאמת וגיבוש מדיניות התעסוקה לאחר חודש יוני והצעדים הנדרשים, זאת בשים לב לירידה בנתוני האבטלה מתחת ל-10% והמגמה החיובית המסתמנת, הכל כמובן מבלי לפגוע באלו שעדיין אין ביכולתם לשוב ולעסוק במשלח ידם לאור המגבלות שנותרו בתוקף”.

בתחילת דבריו הוא בירך על הנתונים החיוביים ואמר “אני מברך על עדכון נתוני האבטלה של הלמ”ס לחודש מרץ, שלפיו מספר המובטלים שנעדרו מעבודתם בשל הקורונה עמד בחודש מרץ על כ-9.5%. נתון זה מהווה ירידה משמעותית לעומת פברואר 2021 שבו עמד הנתון על כ-14%. נתון זה משקף את המשך המגמה החיובית והתוצאה הישירה של החזרת המשק לפעילות שהתאפשרה בזכות החיסונים ובזכות רשת הביטחון הכלכלית הנרחבת שפרסנו לעצמאים, לבעלי העסקים ולמובטלי הקורונה, ואשר נתנה להם את התשתית הכלכלית לעבור את תקופת המשבר, ואת המשאבים לשוב לפעילות עם פתיחת המשק”.

עם זאת נראה שלשר האוצר עומדת להיות מלחמה קשה בנושא. על פי דיווח ב’כלכליסט’ אמר יו”ר המועצה הלאומית לכלכה פרופ’ אבי שמחון בראיון לאולפן Ynet שהקיצוץ יבוצע. שמחון אמר כי “הכללים שאנחנו קיבלנו זה שלאחר 30 יום מפרסום הנתונים תתחיל שחיקה בדמי האבטלה. זה אומר שכולם עדיין יקבלו דמי אבטלה, אבל אם קיבלת 4,000 שקל, תקבל 400 שקל פחות”.

נזכיר כי גם בבנק ישראל תומכים יותר בהרחבת התעסוקה ופחות בקיצוץ כספי כואב. בדו”ח בנק ישראל בתחילת החודש נכתב כי “לא למהר להסיר את רשת הביטחון ביוני הקרוב, מועד סיום מתן המענקים ודמי החל”ת לעצמאים, בעלי עסקים ושכירים”. לדברי בנק ישראל, “אם שיעור האבטלה לא יירד מתחת ל-7.5%, לא יהיה נכון להסיר את רשת הביטחון הכלכלית בבת אחת, אלא להתמקד בעידוד תעסוקה והכשרות מקצועיות, הגברת הפיקוח על מי שלא חזרו לעבודה ומיקוד התמיכה בענפים שנפגעו יותר מאחרים”.

מעגל ההתאוששות

מתרגום האחוזים למספרים עולה, כי מדובר על 192.2 אלף ישראלים מובטלים ללא מקום עבודה כלל ועוד 192.7 אלף איש שהוצאו לחל”ת ועדיין לא חזרו, כלומר יש להם כעיקרון לאן לחזור אבל העסק בו הם עבדו עדיין לא חזר לפעילות מלאה. בנוסף, יש עוד כ-109 אלף איש שפוטרו או שמקום עבודתם נסגר החל ממרץ 2020 אבל הם כלל לא חיפשו עבודה בחודש האחרון. חשוב לציין שהפרמטר האחרון לא כלול באחוז האבטלה דלעיל.

Inner article

אם נצלול פנימה אל הנתונים נגלה שבחודש מרץ מצאו עבודה כ-8 אלף ישראלים מובטלים (‘בלתי מועסקים’). בנוסף, חזרו לעבודה כ-175 אלף איש והפסיקו לקבל חל”ת (‘נעדרים זמנית’). לשני הנתונים הללו מתווסף מספר נוסף של כ-22 אלף ישראלים שפוטרו או שמקום עבודתם נסגר החל ממרץ 2020 וחזרו לעבודה למרות שעל פי ההגדרה היבשה הם כלל לא חיפשו עבודה בחודש האחרון. אם נסכם זאת נגלה כי בחודש מרץ חזרו למעגל העבודה 204.5 אלף ישראלים. זהו נתון מפתיע ביותר ומצביע על התאוששות המשק הישראלי ממשבר הקורונה.

ניתוח נתוני הלמ”ס לפי מחציות חודש מעלה כי מתוך החודשיים האחרונים פברואר-מרץ חזרו לעבודה מחל”ת הכי הרבה ישראלים במחצית חודש פברואר אז הסתיים הסגר האחרון. מדובר על 151 אלף ישראלים שהוצאו לחל”ת וחזרו לעבודה במחצית השנייה של חודש פברואר לעומת נתוני המחצית הראשונה. במחצית הראשונה של חודש מרץ חזרו לעבודה 67.7 אלף ישראלים ובמחצית השנייה חזרו לעבודה מחל”ת 44.4 אלף ישראלים (יצויין כי נתונים אלה סותרים במעט את הנתון לפיו 175 אלף ישראל חזרו לעבודתם בחודש מרץ, ללמ”ס פתרונים. ד”ש).

המבחן האמיתי

עיון מעמיק נוסף בסקר כוח אדם של הלמ”ס מגלה לנו כי השמים נפתחו והמלונות ואתרי התיירות בישראל חזרו לפעול. תשאלו מהיכן אנחנו יודעים, הנה התשובה. בסקר כוח אדם של הלמ”ס יש נתון שנקרא ‘נעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע’. אלו עובדים שנעדרים מעבודתם הרגילה במשך כל השבוע בו נערך סקר הלמ”ס עקב מחלה (בידוד עקב חשיפה לנגיף מוגדר כמחלה. ד”ש), חופשה, שירות מילואים,  צמצום בהיקף העבודה, סכסוך עבודה או הפסקה זמנית של העבודה (עד 30 יום). רובו של הנתון הזה שייך לחופשות, בכל שנה בחודשי יולי-אוגוסט נתון זה מזנק בחדות.

כעת לנתונים – בחודש נובמבר 2020 עמד נתון זה על 103 אלף ישראלים (החישוב: נעדרו זמנית פחות הנעדרים זמנית בגלל נגיף הקורונה). על פי הערכה מרביתם היה בבידוד וחלקם מסיבות אחרות. בחודש מרץ 2021 זינק נתון זה ל-314 אלף איש וכאשר בוחנים את נתוני המחצית השנייה של חודש מרץ הנתון עומד על מספר אסטרונומי של 547.1 אלף איש שמרביתם יצא לחופש בארץ ובחו”ל. יש לציין שחופשת פסח שחלה בסוף חודש מרץ, אחראית גם היא על הזינוק של הנתון.

נראה כי חודש אפריל הקרוב יהיה ככל הנראה המבחן האמיתי של שוק העבודה בישראל. בחודש אפריל כולו רמת התחלואה בישראל עמדה על נתונים מזעריים לעומת החודשים הקודמים, המשק נפתח יותר, ההגבלות צומצמו ובתי עסק רבים נפתחו לאחר שהיו סגורים לסירוגין בשנה האחרונה. גם הסרת המסכות במרחב הציבורי היא סממן הקלה שמשפיע על המשק הישראלי. מאידך, כל עוד לא מוקמת ממשלה בישראל ותקציב המדינה עובד על ‘טייס אוטומטי’, לא ניתן להביא תקציבים לפתרונות חדשים ויצירתיים לפיתוח שוק העבודה ועל כן הצפי הוא לשיפור נוסף בחודשים הקרובים אם וכאשר ייפתר הפלונטר הפוליטי.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה