התהפוכות בסין וההשפעה העולמית

בנייה מתועשת בדרום סין. צילום: junrong | שאטרסטוק

בחמישי הקרוב, בשעה 16:00 תתפרסם החלטת הריבית של בנק ישראל ולהערכתנו הבנק יעדכן כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה והאינפלציה, אך יחזור על דבריו שהריבית תישאר נמוכה לאורך זמן. לצד החלטת הריבית, השאלה המעניינת צפויה להיות האם הבנק יכריז על סיום תוכנית רכישות האג"ח או שידחה את ההכרעה וימתין למהלך הבא של הבנק המרכזי בארה"ב. אפשרות ביניים יכולה להיות המשך הרכישות לתוך שנת 2022 אך בקצב מתון יותר. אפשרות זו עדיפה להערכתנו מכיוון שסיום מוחלט של הרכישות יגביר את הלחצים לייסוף השקל בשל צמצום פער הריביות, ומכיוון שלמרות העלייה בשיעור האינפלציה עדיין האינפלציה בישראל ב-12 החודשים האחרונים היא מהנמוכות ביותר בעולם.

אחרי החגים – הרבעון השלישי הסתיים והאינדיקאטורים הראשוניים מצביעים על המשך צמיחה מהירה.

הרבעון השלישי הסתיים והאינדיקאטורים הראשוניים מצביעים על המשך צמיחה מהירה של הצריכה הפרטית, כך גם על פי הנתונים היומיים של סך הרכישות בכרטיסי האשראי שהמשיכו לעלות לשיאים חדשים, למרות העלייה בתחלואה וההגבלות. כמעט בכל הענפים נרשמה רמת שיא חדשה עם עלייה משמעותית ברכישות ברשתות המזון, גם בשל הקניות המוגברות לפני חגי תשרי.

הירידות בשווקי המניות בשבועיים האחרונים והאיתות הברור של הבנק המרכזי בארה"ב על כוונתו לצמצם עוד השנה את תוכנית הרכישות תרמו להתחזקות הדולר בעולם. למרות זאת השקל התחזק ב-1 אחוז מול סל המטבעות של בנק ישראל במהלך ספטמבר. העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים שהתרחב מעל ל-6 אחוזים מהתוצר ב-4 הרבעונים האחרונים (עד לרבעון השני) ממשיך לתמוך בחוזקו של השקל.

בעולם

מאז תחילת ספטמבר מחיר הנפט בעולם זינק בקרוב ל-15 אחוזים לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2018, זאת בעיקר בשל הזינוק החריג במחירי הגז באירופה שהנפט מהווה תחליף (חלקי) לו.

העלייה במחיר היא תוצאה של מספר אירועים נפרדים שמתרחשים בו זמנית; שיבושים באספקת הגז לאירופה בשל תחזוקת ההולכה מנורבגיה שנדחתה מהשנה שעברה, ותקלה חמורה באחד המפעלים ברוסיה לפני כחודשיים. הפקה נמוכה מהצפי ממקורות חלופיים כגון מים (מעט גשם) ורוח (רוח איטית מאוד מהעונתיות הרגילה, בדגש על בריטניה). ביקושים מוגברים לגז ונפט באסיה, במיוחד בסין שהגבלות הממשלה על פליטת גזי חממה ייקרו מאוד את השימוש בפחם והובילו לרכישות גדולות של גז נוזלי. התקדמות איטית בחידוש ההפקה בארה"ב, במיוחד של גז נוזלי, ששובשה בשל הסופות בחודש הקודם. אנו סבורים שהגורמים הללו הם זמניים, והם תלויים רבות בהתפתחויות בפועל של מזג האוויר באירופה והאם נראה "גל" נוסף של תחלואה בחורף שיצמצם את הביקושים.

בטווח הקצר מחירי האנרגיה ימשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה על המחירים דבר המסביר את הזינוק בציפיות לאינפלציה באירופה (ובאופן חלקי גם בישראל) בשבועיים האחרונים. הפגיעה תהיה חמורה יותר בחברות התעשייה ופחות בצרכנים, מכיוון שבמרבית המדינות מחירי החשמל והגז לצרכנים מפוקחים או מסובסדים חלקית, לכן העלייה במחירים לצרכן תהיה נמוכה יותר בהשוואה למחירים ליצרן. האינפלציה בגוש האירו עלתה ל-3.4 אחוזים באוקטובר (על פי האומדן הראשוני) והזינוק במחירי האנרגיה יוביל אותה מעל ל-4 אחוזים עד לסוף השנה (ומעל 5% בגרמניה). יחד עם זאת, אנו לא סבורים שהבנק המרכזי בגוש האירו יגיב בשינוי מדיניות מכיוון שהעלייה במחירים היא כתוצאה מזעזוע היצע, וכך גם נרמז בדבריה האחרונים של נגידת הבנק. ההתבטאויות, לצד מדד מנהלי הרכש לספטמבר שהצביע על התרחבות מתונה יותר והקשיים בהקמת הקואליציה בגרמניה תרמו להיחלשות האירו בעולם.