הד"וח קובע: התואר מנציח את חוסר השוויון

ישנן חמש קבוצות מיעוט בתוך החברה הישראלית, לגביהן מתייחס הדו"ח. מדובר בנשים, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה ומבוגרים מעל גיל 45. מדובר בחמש קבוצות מיעוט שנמצאת בתחתית סולם העבודה הישראלי. המדד חישב בכל קבוצה את נתוני השכר גם לאלו שיש להם השכלה אקדמאית וגם לאלו שאין להם. בשנה הזו יש לראשונה גם פילוח מגדרי בתוך קבוצות המיעוט עצמן, על מנת להגיע לתוצאות מיטביות.

התמונה המלאה מעט עגומה כפי שכתבנו, הנשים הערביות האקדמאיות מרוויחות רק חצי מכפי שירוויח יהודי באותה עבודה. נשים יוצאות אתיופיה ירוויחו פחות מכך, רק כ-35% מהשכר שירוויח יהודי ממוצע באותה עבודה. באופן כללי, השכר של הנשים נשאר נמוך יותר מזה של הגברים כך שגם אם יש שוויון בין השכר של גבר יהודי לגבר שאינו יהודי, עדיין סביר להניח שהנשים ירוויחו פחות.

ייצוג נמוך לנשים

עוד בחוסר השוויון בין גברים לנשים: הייצוג של הכוח הנשי ב-20 ענפי העבודה המרכזיים שנבדקו, נמוך מזה של הגברים. בנוסף לכך, הנשים שיש ברשותן תואר אקדמאי, מיוצגות פחות בשוק העבודה מאשר נשים שאין להן תואר אקדמאי. זאת לעומת הגברים בעלי התואר האקדמאי, שנמצאים בשוק העבודה יותר מהגברים שאין ברשותם תואר אקדמאי.

קבוצת המיעוט עם הייצוג הנמוך ביותר הן נשים בעלות השכלה אקדמאית בגילאי 45 ומעלה, בקרב הנשים ללא השכלה אקדמאית באותם גילאים יש פערי שכר עצומים בינן לבין הגברים, שמרוויחים יותר מכפול מהן, כך לפי הנתונים.

כאשר מנתחים את נתוני נשים ערביות, הרי שגם אצלן יש שיעור נמוך במיוחד של מיוצגות בשוק העבודה. אצל הנשים האתיופיות רואים נתוני השתלבות די גבוהים יחסית בשוק העבודה, בשיעור כמעט שווה להשתלבות של גברים אתיופים בשוק העבודה, אם כי עדיין מדובר בעבודות שבהן משתכרים שכר יותר נמוך מענפים אחרים.

בקרב הנשים החרדיות השכר גבוה יותר משמקבלות הנשים הערביות והאתיופיות, אך עדיין פחות מהשכר הממוצע באותם ענפים.

וכאמור, כאשר אותן קבוצות מיעוט רכשו השכלה אקדמאית, הרי שהדבר הגדיל את חוסר השוויון שלהן והגדיל את הפערים. כך הוא בכל קבוצות המיעוט מלבד אצל הגברים החרדים שיצאו לשוק העבודה. מתברר שהגברים החרדים שרכשו השכלה גבוהה הצליחו לקבל ייצוגיות ותנאי שכר כמעט כמו של גברים שאינם חרדים. מדובר עדיין בפחות מהשכר שמקבלים הישראלים מהציבור הכללי, אך יותר גבוה משל קבוצות המיעוט האחרות.