התחזית: הייצוא בולט לטובה; ומה המשמעות?

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, והכלכלן איל רז, פרסמו סקירת מאקרו שבועית • העלייה הצפויה בתוצר ב-2020, ביחס לתחזית שנערכה בחודש יולי, משתקפת בכל השימושים, למעט בצריכה הפרטית. בולט במיוחד השינוי החיובי בתחזית היצוא • מתייחסים להחלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי: "משמעות הדברים היא שבנק ישראל עשוי להרחיב את "ארגז הכלים" העומד לרשותו, כולל הורדת ריבית, במידה והדבר יידרש" • לדעתם, עדכון התחזית המקרו כלכלית של בנק ישראל כוללת תרחיש פסימי ותרחיש אופטימי

משרד האוצר ואגף החשכ"ל | צילום:Yoav Ari Dudkevitch, פלאש 90

המדד המשולב לחודש יולי אמנם עלה בשיעור קל, אך קצב השינוי השנתי שלו, מצביע על ירידה חדה בדומה לזו שהייתה בראשית שנות האלפיים. החזרה ממשברים קודמים, לרמות צמיחה הקרובות לאלה שקדמו למשבר, ארכה מספר שנים. לנוכח אופיו המיוחד של המשבר הנוכחי, אשר אינו נובע מבעיות כלכליות ייחודיות ו/או מבניות במשק הישראלי והעולמי, קשה להעריך כיום את 'נקודת הסיום' שלו, אך נראה שלא יהיה קצר ממשברים קודמים.

באשר להחלטת בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא שינוי: משמעות הדברים היא שבנק ישראל עשוי להרחיב את "ארגז הכלים" העומד לרשותו, כולל הורדת ריבית, במידה והדבר יידרש. נראה, על בסיס ההודעה, כי לא הבשילו התנאים לשינויים כאמור וכי לעת הנוכחית ננקטת גישה של המתנה לקבלת נתונים נוספים תוך המשך שימוש בכלים הקיימים. עם זאת, על בסיס הצגת שני תרחישים לתחזית המקרו כלכלית אשר הציגה חטיבת המחקר של בנק ישראל במקביל להודעת הריבית ויוצגו בהמשך, נראה שמעבר לתרחיש פסימי, ייתכן ויביא לשינוי תוך שימוש בכלי מדיניות נוספים. בהקשר זה, של שימוש בכלים הנוספים, מעבר לכלי הריבית, ניכרה על פי הודעת בנק ישראל, שביעות רצון מהשיפור עד כה בתפקוד של שוק האשראי תוך יציבות בריביות, בתמיכת צעדי בנק ישראל וקרנות האשראי בערבות מדינה. כמו כן צוינה העובדה כי התשואה על אג"ח ממשלתי נותרה נמוכה, והתערבות בנק ישראל בשוק האג"ח הקונצרני תרמה לירידת מרווחים משמעותית. במילים אחרות, נראה כי השימוש בכלים השונים בהם נקט הבנק המרכזי, התומכים בערוץ האשראי דרכו פועלת המדיניות המוניטרית, משיג את מטרותיו.

250/200 סייד בר + קובייה

Inner article

השינויים בתחזיות בנק ישראל, לאורך תקופת המשבר, כמו גם בקרב גופי חיזוי אחרים בהם לאומי, נובעים מאי הוודאות הרבה באשר להשפעת מגיפת הקורונה. העדכון כלפי מעלה בחזית לפעילות הריאלית ב-2020 מוסבר בנקודת המוצא לפיה פגיעת המשבר בכלכלה נמוכה מכפי שהעריך בנק ישראל בבסיס התחזית ביולי, בתוכניות הסיוע הממשלתיות (התומכות בהרחבת הפעילות) ובמגבלת אי-הפעילות אשר מהווה חסם לצמיחה עד למציאת החיסון. העלייה הצפויה בתוצר ב-2020, ביחס לתחזית שנערכה בחודש יולי, משתקפת בכל השימושים, למעט בצריכה הפרטית. בולט במיוחד השינוי החיובי בתחזית היצוא, שבתחזית הנוכחית צפוי לקטון בכ-4% לעומת צמצום של 13% בתחזית מחודש יולי. זאת, בין השאר, על רקע נתונים טובים יחסית שהיו במחצית הראשונה של השנה.

ב-2021 צפוי הגרעון לעמוד על 8.2% אחוזי תוצר ויחס החוב-תוצר על 78%. להערכתנו, תחזיות אלה רגישות מאד להיקף הביצוע של הוצאות הממשלה, כאשר ברקע הדברים, הדחייה באישור התקציב לשנה זו המגבירה את אי הוודאות גם באשר למועד אישור התקציב לשנת 2021. התוצאה עלולה לגרום לשימוש אשר אינו אופטימלי בכלי המדיניות התקציבית באופן העלול להטיל נטל נוסף על המדיניות המוניטרית, בהיותה כלי המדיניות המשלים למימוש מדיניות כלכלית.

בתרחיש הפסימי אותו הציגה חטיבת המחקר של בנק ישראל, התוצר ב-2020 צפוי להתכווץ ב-7%, ובשנה הבאה הצמיחה תסתכם ב-3% בלבד, כך שרמת הפעילות הממוצעת תהיה נמוכה בכ-10% ממגמתה טרום המשבר. בשני התרחישים, חטיבת המחקר מעריכה כי בעוד שנה ריבית בנק ישראל תעמוד ברמה של 0%-0.1%. נתון זה עולה בקנה אחד עם תחזיות לאומי.

 

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, כתב את הסקירה יחד עם הכלכלן איל רז, בסקירת מאקרו שבועית

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה