התכנית לקיצור הדמוקרטיה

עו"ד אילון אורון | צילום: מירון ביטון

הצעת החוק שמקדם שר המשפטים גדעון סער להקמת מסלול מנהלי מקוצר בתחום עבירות התנועה אינה אלא אחיזת עיניים ומפגן ראווה שאינו טומן בחובו כל תקווה לשינוי אמיתי במסדרונות הבירוקרטיה של בתי המשפט לתעבורה. בניגוד לטענת סער כי הרפורמה תקצר את התורים בבתי המשפט לתעבורה, בפועל התוצאה תפגע במתדיינים.

על פי התוכנית של שר המשפטים, יוקם בית דין מנהלי לתעבורה במשרד המשפטים, שיפעל כערכאה ראשונה לטיפול בהפרות תעבורה מסוג ברירת משפט. ​הדיונים בבית הדין יתנהלו בעיקר באמצעות ממשק דיגיטלי, כך שאם יידרש דיון פרונטלי, הוא יתקיים באמצעים טכנולוגיים מבלי להידרש להגיע פיזית, פרט למקרים חריגים. בנוסף, יוקם מרשם תעבורה מנהלי שיעסוק בהפרות תעבורה קלות יותר, כאלו שגוררות תשלום קנס ונקודות.  

במשרד המשפטים מדברים על עומס חריג שדורש שינוי מהפכני אלא שמדובר בנתון שאינו נכון, שכן בבתי המשפט לתעבורה במחוז ת"א והמרכז יש לכל שופט מכהן בין 1000 ל – 1500 תיקים לשנה בלבד. כך שאין מדובר בעומס חריג וכזה שלא ניתן להתמודד אתו. יתרה מכך, לאור העובדה כי פחות מ – % 25 מהתיקים המוגשים לבתי המשפט לתעבורה מדי שנה הינם תיקי ברירת משפט, דהיינו, פחות מ – 40,000 תיקים שהם פחות מ – 1000 תיקים לכל שופט בכל שנה הרי שמדובר בתוספת זניחה של כ – 12 תיקים לכל יום הקראות לכל שופט.

את מטרת החוק ניתן להשיג באופן אחר, מרבית הבקשות להישפט בגין ברירות משפט נעשות כדי לבטל את הנקודות ועל כן שינוי שיטת הניקוד, תוך ביטול נקודות לעבירות שאינן מהוות סיכון תעבורתי, תפחית משמעותית את העומס הנטען ותועיל בצורה משמעותית יותר. 

חשוב לציין כי אחת הסיבות המרכזיות לכך שאזרחים מבקשים להישפט נעוצה בעובדה המצערת שהמשטרה איננה מאפשרת עיון בחומר הראיות בטרם ביקש האזרח להישפט. במדינה דמוקרטית יש לאפשר לאזרח לקבל את מלוא חומר הראיות בטרם יחליט האם לבקש להישפט.

לפי התכנית המוצעת, מרשם העבירות שאיננו פלילי יהיה חשוף יותר מהמרשם הפלילי ועל כן יפגע גם בסיכויים של אזרחים להתקבל למקומות עבודה בגין עבירות תעבורה קלות. וכאילו לא די בכך, מעתה, תשלום הקנס שיקבל האזרח מהמשטרה בעבירות תעבורה מסוג ברירת משפט, איננה מסתכמת בקנס בלבד והיא כוללת גם חיוב בנקודות חובה שהצטברותן עלולה לגרור גם חיוב האזרח בקורסים, מבחנים עיוניים, מבחנים מעשיים ואף בשלילת חופש התנועה וחופש העיסוק שלו כתוצאה משלילת רישיון.

הליך מנהלי יגדיל משמעותית את הוצאותיהם של האזרחים לצורך הוכחת חפותם. יודגש כי בהליך זה נשללת מהאזרח חזקת החפות שהרי עו"ד לא יהיה מורשה לחקור את השוטר רושם הדו"ח בבית המשפט ומרשו יהיה בבחינת אשם עד שיוכח אחרת. שכן נשללת ממנו זכות הגישה לערכאות וזכות הטיעון, בעוד המשטרה פטורה מלתת דין וחשבון על מעשיה. כשמדובר במילה של שוטר מול מילה של אזרח, ברובם המכריע של המקרים, ידו של השוטר על העליונה. אם שוטר פטור מלהיחקר על גרסתו ורישיונות ישללו ל – 9 חודשים ויותר בלי אפשרות להתגונן ונאשם לא יזכה לייצוג עו"ד, זה הופך אותנו למדינת משטרה ותואם את כללי המשפט של דמוקרטיה עממית נוסח צפון קוריאה. זוהי גם פגיעה אנושה נוספת באמון הציבור במערכת המשפט שתיהפך לחותמות גומי בידי פקיד משפט שיקראו דיינים כביכול. אם באמת רוצים להתמודד עם העומס ניתן לשלש הקנס כעונש מינימום למי שמבקש להישפט ויוצא חייב בדינו וזוהי הצעה אחת מיני רבות מתוך ארסנל הפתרונות האלטרנטיבי.