מנהיגים ואנושיות || ואז נכנס טרומן לחדר הסגלגל והפתיע

נשיא ארה"ב הארי טרומן עם מועמדים מטעם המפלגה הדמוקרטית, בחדר הסגלגל | ארכיון התצלומים הלאומי, ארה"ב

תקשורת, עבודת צוות, מנהיגות וכישורים בין-אישיים, הם כלים חיוניים לא מעט להצלחה בעולם העבודה המשתנה. כיום, קצב השינויים בעולם העבודה מהיר במיוחד: טכנולוגיות חדשות נכנסות, משרות מתייתרות (ע"ע פיטורי עשרות אלפי עובדים בשבועות האחרונים מהפירמות החזקות ביותר בעולם, מאמזון, טוויטר ועד לחברות שרק השבוע 'גילחו' אחוזים ניכרים מעובדיהם, חלקם, גם מישראל), בנוסף קיים עודף מידע – והמעסיקים של היום דורשים שלעובדים יהיו כישורים ומיומנויות נוספים מעבר למקצועיות גרידא שדורש התפקיד עצמו.

כישורים ומיומנויות של המאה ה-21 נתפסים כמותג, האומנם? עו"ד שרון הר זהב, מפתחת מיזם פלטפורמת לימוד אינטרנטית ללימוד פרקטיקה בתחום התעסוקה והעסקים ללימוד על ידי מנהלים בכירים במשק הישראלי, מסבירה כי "ההיסטוריה לא משקרת", וכי "יש דברים חשובים שההיסטוריה יכולה ללמד אותנו על חשיבות פיתוח מיומנויות של מנהיגות, תקשורת ועבודת צוות במקום עבודה".

כך למשל, במשרד החינוך מתייחסים לזה שבמסגרת מיומנויות וכישורים של המאה ה-21 צריך ללמד יותר מיומנויות קוגנטיביות גבוהות ולפתח מיומנויות רגשיות-חברתיות. הוי אומר, שיש לטפח את האופי ואת התכונות האישיות. כדוגמה לכך היא מציגה ציטטה של משרד החינוך, על הסתגלות המהירה הנדרשת מול השינויים הרבים בעולם העבודה מודרני: "ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות, השינויים במבנה שוק התעסוקה והגדילה האקספוננציאלית בכמויות המידע המאפיינים את העשורים האחרונים, הביאו את מערכות החינוך ברחבי העולם לידי הבנה כי לצורך התמודדותם של תלמידיהם עם האתגרים החדשים הניצבים בפניהם ועל מנת שאלה יהפכו ללומדים עצמאיים אשר מסוגלים להתפתח באופן תמידי ולהסתגל במהירות לשינויים יש להרחיב את סל הכלים איתו יוצאים לבגרות. לשם כך הוחלט כי מלבד הידע והיכולות הדיסציפלינריות, הנלמדות ומתורגלות במקצועות הלימוד השונים, תילמד גם אסופה של מיומנויות כלליות, אשר תומכות ומנחות חשיבה, למידה והתפתחות ללא תלות בסוג הידע הנדון, ואשר נחיצותן והרלוונטיות שלהן אינן מוגבלות לתחום ידע בודד".

במחקר של ה-NRC (המועצה הלאומית למחקר של האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב) שערכה מחקר מקיף בנושא כישורים ומיומנויות של המאה ה-21, מפורטות שלש משפחות של כישורים: קוגנטיביים, תוך אישיים ובין- אישיים, מסבירה הר זהב. הכישורים הבין-אישיים מתחלקים לשתי קטגוריות: הראשונה, עבודת צוות ועבודה שיתופית שכוללת מיומנויות כמו תקשורת, עבודה שיתופית, עבודת צוות, שיתוף פעולה, תיאום, אמפאתיה/ראיית הפרספקטיבה של הזולת, אמון, מוכוונות שירות, פתרון קונפליקטים ומשא ומתן והשניה מנהיגות שכוללת מיומנויות כמו מנהיגות, אחריות, תקשורת אסרטיבית, ייצוג עצמי והשפעה חברתית על אחרים.

ההיסטוריה חוזרת

מה ההיסטוריה יכולה ללמד אותנו על  פיתוח מיומנויות של תקשורת, עבודת צוות, מנהיגות וכישורים בין- אישיים במקום העבודה? להר זהב מספר דוגמאות קלאסיות.

אלעזר לוין, כלכלן, עיתונאי ומרצה במיזם הדיגיטלי ללימוד פרקטיקה מבעלי תפקידים בכירים במשק הישראלי מספר, כי "ביום שישי בדצמבר 1953 נכנס משה שרת לתפקידו כמ"מ ראש הממשלה (לאחר פרישתו הזמנית של דוד בן גוריון). מה הדבר הראשון שעשה? לא פגישה מדינית או שמיעת הרצאה על מבנה המשרד. שרת קרא למנכ"ל (משרד רה"מ. ח"ב) טדי קולק וליו"ר הועד יצחק לוי, ויחד אתם עבר מחדר לחדר, הציג את עצמו, ולחץ את ידו של כל עובד, שאף הוא הציג עצמו ואיחל הצלחה. המחווה הייתה ראשיתם של יחסי עבודה טובים ותקינים בין ראש הממשלה לצוות. לאחר כשנתיים, כאשר פינה את מקומו לבן גוריון, פרצו עובדים בבכי.

"כך נהג משה שרת, כלכלן בהשכלתו ואדם אנושי וחברותי באישיותו.

"שרת היה אוהב אדם, וגם חכם. הוא הבין, שהבסיס ליחסי עבודה תקינים הוא הכרות אישית של המנכ"ל או השר עם העובדים", כותב אלעזר לוין. "אפשר ללמוד רבות מהתנהגותו. יומנו שזור בסיפורים, איך התערב אישית כדי לסייע לפתור, בדרך חוקית ונאותה, בעיה כספית של עובד, ואיך לא ויתר – אף כי כמובן היה עסוק מאוד מאוד – על מסיבת פורים של העובדים, איך מינה קצין בכיר לשעבר לשגריר במדינה רחוקה, כך שיוכל ליצור קשר עם בני משפחה שהקשר איתם עבד, איך לא דילג על כל שמחה או עצב במשפחות העובדים, בכירים וגם זוטרים. התקשורת שלו עם העובדים הייתה בפתקים, במכתבים אישיים, בפגישות אישיות בחדרו, בשיחות טלפון".

נשיא בהפתעה

אלעזר לוין, מרצה בפרויקט לימוד מהבכירים, ממשיך ומספר: "ללא ספק התנהגות אנושית ועבודת צוות מאפשרים להצליח ברמות הגבוהות ביותר. הדוגמא מספר 1 בהיסטוריה העולמית היא, אולי, נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, שמונה לתפקידו במפתיע, ב-12 באפריל 1945, עם מותו הפתאומי של הנשיא רוזוולט.

"טרומן, שעד לאותו יום היה "רק" סגן נשיא, נכנס לחדר הסגלגל בבית הלבן מבלי לדעת כמעט דבר על מהלך מלחמת העולם, על קיומו של חדר מפות, ועל ההכנות להטלת פצצת האטום הראשונה בהיסטוריה. (הוא היה אמור לכאורה לדעת הכל, אך רוזוולט מידר אותו).

"אבל טרומן היה בן אדם, מהיר תפיסה, אנושי, נעים הליכות, שהתחבב תוך יום על העובדים בכל הדרגות. הם סייעו לו להיכנס במהירות לתפקיד הקשה ביותר בעולם. טרומן ידע לעשות הכל בנועם, כולל פיטורי שר האוצר הנרי מורגנטאו.

"אחרי שלושה חודשים, בוועידת הפסגה העולמית בגרמניה, כבר שלט בעניינים והנהיג את העולם ביד רמה. טרומן הפך לאחד מגדולי הנשיאים בהיסטוריה, ללא ניסיון וללא השכלה אקדמאית, בעיקר בזכות יכולתו לעבוד עבודת צוות, להקשיב לכל אחד, לא לחשוב "אני ואפסי עוד", ולוותר על דרישה כשהשתכנע על ידי אחד מחברי הצוות.

"הנשיא הישראלי, חיים וייצמן, לדוגמא, שיכנע אותו, בפגישה בת שעה ב-1948,  לוותר על דרישתו שהאו"ם ידחה את הקמת מדינת ישראל".

וכל השאר היסטוריה…