וועדת הכספים: הפיצויים יכללו את כל העסקים שנפגעו

ועדת הכספים דנה אתמול במתווה הפיצויים למבצע 'שומר החומות': 'לא נאשר מתווה ללא מענה לנזקים עקיפים ביישובים המרוחקים מעל 40 קילומטר מעזה ובערים המעורבות' • במהלך הדיון הציג מנהל רשות המיסים את עמדת הרשות כי אין לפרוץ את טווח ה-40 קילומטר במסגרת פיצויים עקיפים • הדברים עוררו התנגדות רחבה בקרב חברי הכנסת ואירגוני העסקים

ועדת הכספים | צילום: דוברות הכנסת

ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח"כ משה גפני, קיימה אתמול (ג') ישיבה לעניין פיצויים עקיפים בגין מבצע 'שומר חומות'.

מנהל רשות המיסים, ערן יעקב התייחס בפתח הדיון לטווח הפיצוי בגין נזקים עקיפים: "המשמעות של הפיצוי העקיף, משמעותו מבחינתנו הוא פיצוי של עד 40 קילומטר ולמה? צריך לזכור שמ-2006 זה התהליך שנתנו ולא פרצנו אותו, תמיד עלה העניין של בין 40 ל-80 קילומטר, בצוק איתן צריך לזכור שהסבב נמשך הרבה יותר. צריך לזכור שיש לזה עלויות מאוד גדולות.  צריך לזכור שמעל 80 אחוז מהזעקות היו ב-40 קילומטר, מעל 87 אחוז מהזעקות בזמן העבודה היו בתוך ה-40 קילומטר. בסוף יש לדבר הזה גם מחיר, ומעל 40 קילומטר מדובר בלא מעט מיליארדים. צריך להסתכל מה עשינו עד היום וגם מה עושים קדימה. גם לדבר הזה צריך לתת משקל, כי מעל 40 קילומטר קדימה מדובר במספרים אחרים. בגין התשלום העקיף בטווח של עד 40 קילומטר בלבד, אנחנו מדברים על 2 מיליארד ₪".

סגן הממונה על התקציבים באוצר, איתי טמקין: "החוסן של העורף קשור  גם בגב הכלכלי, אנחנו מתמודדים עם עלויות משרד הביטחון, אובדן הכנסות ממיסים, וגם תשלום פיצויים. ערן תיאר את הסטטוס קוו, מתן פיצויים אחרים בגין המבצע הזה מעלים את התשלומים באופן דרמטי, הקפצה של עלות יום מלחמה מאוד משמעותי לאותו חוסן. השאלה אם אופן החלוקה הוא יציב לגבי הליכים ארוכים יותר, אם נייצר עלות גבוה לגבי המרכז, לאורך זמן זה משהו משמעותי. צריך לזכור שרשת הקורונה עדין פרוסה עבור החודשים מאי – יוני, יוני באופן חלקי, לכן גם עסקים באזור המרכז שלא חזרו למחזור עסקים מלא לפני המבצע, מקבלים פיצוי. המצב לא מצדיק שינוי של הסטטוס קוו, אם בלבנון השנייה בעצימות גבוה יותר הצלחנו להשאיר את הטווח של 0 עד 40, אני חושב שנכון להשאיר אותו גם במבצע הזה".

בתגובה לדברים נתמחה ביקורת מצד חברי הכנסת, אירגוני העסקים ונציגי הערים והישובים כלפי עמדת משרד האוצר.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "יש במבצע הזה תמונת מצב שהיא שונה ממבצעים קודמים, גם בהיקף הירי לאזורים מרוחקים יותר וגם לעניין המצב בישובים המעורבים, שם אנשים לא הלכו לעבודה ימים שלמים ויש מקומות שעדיין לא חזרו לעצמם".

רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים: "אם הפיצוי יוגבל ל-0 עד 40, לא ניתן יהיה לשלם שכר. אני בתפקידי לא אכריח אף מעסיק לשלם לעובדים שלו אם המדינה תתנער מאחריות. אם תתנו להחלטה הזו לעבור, אתם אומרים לכל מי שמעל 40 ק"מ – אתם לבד".

ח"כ עודד פורר: "יש אירועים של יום או יומיים ויש אירועים של 12 יום, לא דין זה כדין זה. עובדה שבאירועים של חצי יום או יומיים לא ביקשו בכלל. אנחנו מדברים על 12 יום, זה לא אירוע שאפשר להקל בו ראש, בטח לא בתקופת פוסט קורונה".

רועי כהן, לשכת אירגוני העצמאים והעסקים: "משרד האוצר ורשות המיסים בורחים מאחריות כלפי אזרחי מדינת ישראל, כאילו האנשים האלה היו בריביירה הצרפתית או בחוף הים. אנחנו הולכים ליצור תקדים מסוכן שלא תהייה הלימה בין הוראות הפיקוד לתשלום הפיצויים. בעל עסק ביבנה שאמרו לו פיקוד העורף שהמבנה שלו מסוכן והוא צריך לשלם ל-8 עובדים, מה המדינה אומרת לו?! זה לירוק לו בפרצוץ. שוב פעם המדינה בורחת מאחריות".

ח"כ ינון אזולאי: "שמדברים על נזקים עקיפים, מה קורה עם רמלה, לוד ועכו? צריך לשקם את  המקומות האלה. אנשים לא עובדים, אנשים פחדו לצאת מהבית, חלקם עדיין מפחדים לצאת. גם עליהם צריך לתת את הדעת, ואסור לנו לפחד".

גדי ירקוני, ראש מועצה אזורית אשכול: "במועצה אזורית אשכול לא עבדו. קחו בחשבון דווקא את הנושא של 0-4, 0-7, לא יצאו מהבית שם בכלל. חקלאים לא יצאו לרסס. חקלאות שלא נגעו בה 12 או 14 יום איך נותנים פיצוי? חייבים לכמת את זה כספית, רשות המיסים לא עושה את זה. שדה הלך לגמרי זה הליך ירוק, שדה שחצי הלך זה מסלול אדום, וזה הפקרות. למה אתם לא יושבים אתנו, עם ראשי הרשויות, המשרדים האחרים יודעים לשבת אתנו, למה משרד האוצר לא יושבים איתנו לפני התקנות?".

דובי אמיתי, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים: "יש לי אחריות על מה שקורה במגזר העסקי, התאכזבתי שמנהל רשות המיסים לא ישב אתנו לפני שהוא מגיע לתקנות. אולי צריך לעשות מהלך דיפרנציאלי שמי שיותר קרוב לגדר יקבל יותר ומי שפחות אז פחות, זה היה נכון לעשות את זה איתנו, בואו נעשה את זה במשותף ולא נקבל החלטות מעל הראש".

שי ברמן, איגוד המסעדות: "שיש טילים ואזעקות אנשים לא מגיעים למסעדות בשום מקום בארץ, לקחת את המודל של צוק איתן שהמרכז לא היה בכלל בטווח, זה רחוק מהמציאות. מענקי הקורונה בטלים בשישים, קשה מאוד לקבל אותם, זה לא פותר את הבעיה והבעיה לא נגמרה, יפו בקריסה, חיפה בקריסה, עכו בקריסה, כל המקומות האלה מבחינת מקומות בילוי ועסקים קטנים ייקח להם הרבה מאוד זמן להשתקם".

ח"כ קרן ברק: "ביקשתי את הדיון הזה מלכתחילה כיו"ר השדולה לעסקים קטנים ובינוניים, שוב פעם לא ניתנת הדעת לעסקים האלה. אנחנו לא עושים להם טובה, אנחנו צריכים אותם כמדינה, שלה העסקים משלמים יום יום ואנחנו חיים מהכספים האלה, כל עסק שנסגר לא משלם ולכן אנחנו צריכים לשומר אותם בחיים. אם יש עסק שקיבל מכות בקורונה ונתת לו עוד כאפה, אנחנו כמדינה צריכים להתעסק עכשיו עם עסק מת. כל עסק חי הוא תוצר שאנחנו צריכים לשמור עליו חי, אתם ברשות המיסים גם צריכים אותם חיים. זה ברמה הכלכלית, ברמת הלאומית, איך ייתכן שהחמאס או אויבים מבפנים יגרמו לנו גם לסגור עסקים?! אנחנו כמדינה וממשלה לא יכולים לתת לזה יד, לא ברמת הכניעה ולא ברמה התקציבית. אתם צריכים לתת פתרונות שישמרו על כל העסקים המדוברים חיים".

"תבואו עם הצעה"

ח"כ מוסי רז: "אם אחרי יותר מ-20 שנה הממשלה עדיין לא יודעת לפצות אזרחים בכפר עזה או נחל עוז, אז מה יש לדבר על ההמשך. אנחנו צריכים לדעת איך בדיוק מפצים חקלאים על הגבול. אין דבר כזה מבחינתי 40 קילומטר, 70 קילומטר, אם פיקוד העורף אומר שמקום מסוים סגור אז מפצים".

מירי סביון, משנה למנהל רשות המיסים השיבה על חלק מהשאלות: "שנבין שבנזק הישיר, ביחס לצוק איתן שהיה יותר מ-50 ימים, היו 4,600 נזקים ישירים, במבצע הזה אנחנו מתקרבים ל-6,000, כולל הערים המעורבות. כל המסלולים שנמצאים בתקנות הקבועות, כולל המסלול האדום, המסלולים ממשיכים להתקיים לכל העסקים ב-0 עד 7 קילומטר, אחד הדוברים דיבר על האזור תעשייה הדרומי אשקלון, גם הם יוכלו לבחור מהתקנות שאנחנו מציעים. התקנות מאפשרות בדיקה אמיתית של הנזק. לגבי העלויות נגיש סיכום עד סוף השבוע הזה בצורה מסודרת או יחד עם התקנות". סביון ציינה כי בקופת קרן הפיצויים ישנם 15 מיליארד ש"ח.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיון: "אני מבקש מרשות המיסים לשים דגש לדברים הבאים לקראת הבאת התקנות: יש את ההגדלה של מעל 40 קילומטר לפיצויים עקיפים שזה סיפור בפני עצמו, תבואו עם הצעה בעניין. יש סוגיה שונה שלא הייתה קיימת עד היום – זה הערים המעורבות, שזה לא משנה מרחק ומספר הקילומטרים, צריך לעניין הזה פתרון. לא נוכל לאשר תקנות בלי מענה למצב הזה, שם לא היה מדובר בירי טילים אלא מצב שלא היה קודם, מדינה לא יכולה לאפשר לעצמה את המצב הזה. לא תתחמקו מזה. צריך לתת פתרון לעיר כמו לוד, אי אפשר לומר היא מעל 40 קילומטר אז זהו. קחו בחשבון גם את יתר הנושאים והשאלות שעלו. אנחנו רוצים את התקנות כמה שיותר מהר, לצד זה לא אוכל להעביר תקנות שהן מודל של הפעם הקודמת כאשר יש דברים חדשים".

מוקדם יותר אישרה הוועדה תיקון הקובע כי אזורי התעשייה המרחביים באשקלון יוגדרו כאזור פיתוח א עד תום שנת 2022.

כתיבת תגובה